הבלוג של אניבאר גילמור פיק

בריאות מְחוּצָפָה

שחקנית בהקפאה, סטייליסטית בנשמה, מבשלת בסירים, מושכת בחוטים, סבתא לשלושה, אמא לאחד קטן ולאחת גדולה. משתאה על החיים, אוהבת אנשים, ועוזרת להם באהבה להבין איך כדאי ובריא לאכול ולחיות..עד להחלמה שלמה.

עדכונים:

פוסטים: 4

החל מיוני 2013

היי יקרה

כבר שנים שלא כתבתי לכן למרות שהבטחתי. אבל הנה, די, הגיע הזמן, חזרתי, אני אתכן, והפוסט הזה בשבילכן, במיוחד עכשיו, שכולם חולים.

אתמול בערב הייתה אצלי חברה חדשה וכמובן שמהר מאוד הגענו לדבר  על מה שאני עושה.

לנוכח מה שסיפרתי לה על דרך חיי, והאמונה שלי בגוף וביכולות שלו להחלים את עצמו בלא עזרת תרופות, היא הייתה סקפטית, צינית, ובעיקר חרדה.

לא פעם אני מוצאת את עצמי מסבירה , כי כולם הרי רוצים להיות בריאים ומבקשים לדעת איך עושים את זה, אבל כשאני מסיימת “להרצות” אני פוגשת חזיתית התנגדות,

או יותר נכון קושי להבין , להכיל,  ולתפוש גישה חדשה ואחרת. שהרי לימדו את כולנו שרק הרופא יודע ורק התרופה תרפא.

“תגידי את עושה צחוק?” אמרה  חברתי “איך יתכן שאפשר לעבור נזלות, דלקות גרון ,שיעול, ילדות חולות, ללא תרופות.

איך עוברים כאבים ללא משככים?

הרי יש חיידקים נכון? וכל חיידק אחראי על מחלה אחרת?.וכול תרופה מיועדת לחיידק ספציפי?

אז איך יתכן שבלי תרופות אפשר להחלים?

מותק, החיידקים לא אשמים במחלות שלך, הם הרי קיימים תמיד, הם ממלאים כל חלל שאת נמצאת בו.

הם נמצאים על העור שלך, באוויר שאת נושמת, הם הרי נמצאים בתוך מערכת העיכול שלך, אז למה את לא חולה כל הזמן? למה רק לפעמים?

כי הם מחכים לשעת כושר.

הם מחכים לתוצרי הפסולת הרעילה שהגוף שלך מפרק ורק כשאת מאפשרת להם את המצע הכי “משובח” של רעל להתיישב עליו,

הם תוקפים בקול תרועה, מפרקים אותו וניזונים מימנו.

כל מחלה  תלויה רק ברמת הרעילות של הגוף שלך.

כל דלקת  היא בסך הכל הצטברות של תאי-דם לבנים שבאים לתקוף את החיידק הפולש.

“מה??? רגע, רגע ,אז איך זה עובד?” אתמול היא כבר רצתה להבין יותר.

בואי נניח שאת אוכלת רק קצת מעבר למה שהגוף שלך צריך. וזה נמשך כבר זמן רב.

בואי נגיד שאת לא באמת אוכלת מזונות שהגוף שלך רעב להם ברמת התאים, והוא בחוסרים של ויטמינים ומינרלים הנדרשים לתחזוק הגוף.

בואי נגיד שאת מאוד עייפה כי את לא ישנה מספיק שעות, מבלה בלילות ואולי גם אוכלת בשעות המאוחרות של הלילה, ובלי הקפה של הבוקר קשה לך להתעורר.

בואו נגיד שאת אוהבת עמילנים -בצקים ואוכלת הרבה מהם: לחם, קריקרים, מאפים, עוגות ,פסטות, תפוחי אדמה בעצם את אוכלת סוכר.

בואי נגיד שאת נמנעת מלחם, אבל אוכלת פריכיות אורז ובטוחה שזה הרבה יותר בריא, אבל זה עמילן שעבר עיבוד, ושוב אכלת בעצם סוכר.

בואו נגיד שאת אוכלת פסטראמה, או נקניק מידי פעם, או מנות קפואות מופשרות במיקרו.

או כל מזון שעבר תהליך תעשייתי (כל דבר שמגיע מבית חרושת עבר טיפול כזה או אחר.)

הרי שאת צורכת למעשה חומרים משמרים, צבעי מאכל, מייצבים , שומני טראנס, ועוד כימיקלים שונים ומשונים.

בואי נגיד שאת אוכלת ירקות, אלא שבשביל לחסוך בזמן את קונה ירקות קפואים, ועלים שטופים ומוכנים לשימוש.

רמות הערכים התזונתיים שלהם, ירודות ודלות.(ולא אל תאמיני למפרסמים).

בואי נגיד שהסלט שלך מורכב רק מעגבניה, מלפפון, ובצל סגול, אולי גם לפעמים פלפל אדום , כך שאין בו מספיק גיוון של ויטמינים ומינרלים .

בואי נגיד שאת אוכלת במקום העבודה שלך, או מזמינה מנות ממסעדה ואין לך מושג בכמה תיבלו  ובמה,  ובכמה שומן ובאיזה סוג השתמשו.

בואי נגיד שפעם ביום את חייבת שוקולד בשביל להמתיק את החיים, ולקבל אנרגיה מיידית, ואולי את גם שותה עוד כוס קפה בשביל להתעורר?

והנה לך שומנים, וסוכר, והרקמות שלך הופכות יותר ויותר חומציות  יותר ויותר רעילות..

ונגיד שבלי מלח חייך אינם חיים . ובלי חריף?  ובבוקר את צורכת דגני בוקר בתוספת חלב פרה.

בואי נגיד שאת אוכלת באופן לא מסודר ובעצם את כל היום רעבה למשהו כל היום מנשנשת ומרגישה לא  מסופקת .

בואי נגיד שאת משתמשות בחומרי איפור והגיינה שיש בהם כימיקלים , וחומרים משמרים  שמחלחלים בקביעות לגופך.

ונגיד שיש לך בבית מגירה גדולה של חומרי ניקוי , ואת סופגת אותם דרך דרכי הנשימה  היישר אל הדם.

ובואי נגיד שאת קונה את הירקות הטריים שלך בשווקים או בסופר כשהם מרוססים בחומרי הדברה והגוף שלך סופג אליו רעלים קשים.

אז מגיע רגע שבו הגוף המסכן הזה לא יכול לשאת את כל החומרים המרעילים, והוא מייצר סימפטומים שעוזרים לו לנקז החוצה  את הרעל כמו:

נזלת, שילשול, דלקת, שפעת, פריחה, אלרגיה, פצעונים, כאבי ראש, מגרינות, כאבי מחזור, עצבנות, עייפות קשה ..

מה את עושה בדרך כלל כשזה קורה?

רצה לרופא מורידה את החום, (אמצעי ההגנה של הגוף,) בעזרת תרופה,

מיבשת את הנזלת, (עוד תרופה), לוקחת סירופ נגד שיעול (עוד תרופה) ומפסיקה את הדלקת (שהיא בסך הכול תאי- דם לבנים שבאים לתקוף את החיידק)

בעזרת אנטיביותיקה.(עוד תרופה) מורחת משחות,משככי כאבים, נוטלת כדורי שינה, כדורי  הרגעה,

כך שאת בעצם לא מקשיבה לאיתותים של הגוף, ורק משתיקה את הסימפטומים, בדרך זו לא מתאפשר לגוף לשחרר את הרעילות שהצטברה ברקמות.

יותר מזה,  הן שוב שוב מורעלות את בתרופות שאת צורכת..

ואם את בעודף משקל, את עלולה לסבול גם מנוזלים ברקמות.  והלב שלך מתאמץ להניע את הדם העמוס בחומרים רעילים.

זה הרגע שאם לא תשני את הרגלי התזונה שלך ורק תדכאי את הסימפטומים שוב ושוב, הם יחזרו וישובו שוב, ושוב.

בשלב זה הגוף ייצא מאיזון ויפתח מחלות כרוניות.

בריאות טובה לא קונים בצנצנת אצל הרוקח.

בריאות טובה קונים רק על ידי שינוי הרגלי -חיים ותזונה.

אם תורידי את העומס ממערכת העיכול, מהרקמות ומהדם,  הגוף יוכל להתפנות לריפוי ולסילוק הרעלים בלי הפרעות..

לא תהייה רעילות ברקמות, לא תהיה מחלה .

לא תהיה מחלה,  לא תצטרכי ליטול תרופה.

אם תישני מספיק  לא תהי עייפה.

כשתהיי ערנית יהיה לך קל להיפרד מהשוקולד והקפה.

כשתיפרדי מהמלח ,ותלמדי כיצד לתבל את המזון בדרכים יצירתיות טבעיות ובריאות, 

תורידי את הלחץ מהכליות, לחץ הדם ירד, כמות הנוזלים ברקמות תשתחרר,

הגוף ינקה מעצמו כל מה שמעיק עליו, המשקל ירד,  וכול המערכות יתחילו לתפקד טוב יותר.

ככה זה עובד!!

-אז למה לא מספרים לנו?

-הנה סיפרתי לך יקרה.

לסיום אני רוצה לתת לך במתנה את המדריך שכתבתי -

“תזונה בתבונה” -10 המזונות שכדאי לך להניח בצלחתך

אם תיכנסי לקישור ותרשמי תקבלי  בחינם את המדריך היישר לתיבת המייל שלך .

http://anibar0802.ravpage.co.il/tvona

    בברכת בריאות טובה

   אהבת אמת

♥ אֲנִיבָּאר גילמור פיק 

  ייעוץ וריפוי בתזונה וליווי תהליכי החלמה

  על פי שיטת קינגסטון

  טל: 052-2726517

  אוכלים נכון -חיים בריא

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עוד מהבלוג של אניבאר גילמור פיק

תצוגה מקדימה

מה זה לעזאזל בריאות מחוצפה?

אז כמה מילים עלי...על בריאות     ועל חוצפה שמי אניבאר ועד לפני שלושה חודשים קראו לי ...חיה . (על שינוי השם  בטח אכתוב בהמשך) נולדתי בתל אביב ואני אוטוטו בת 62. אני אמא של דפנה (33) ואליי (5 וחצי לא, זו לא טעות..) סבתא של מיכאל,...

תצוגה מקדימה

"יחסית אני אוכלת די בריא..."

"יחסית אני אוכלת די בריא.."אתם מכירות את המשפט הזה? כמטפלת בתזונה אני פוגשת בכול יום את "היחסית" הזה...בכול הגילים המשקלים והחוליים. יחסית למה? אני שואלת את עצמי.. אני יושבת לי בכורסא מצניעה חיוך (לפעמים לא מצליחה) וחושבת...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה