הבלוג של חיה גולן

רגעים ששווה לצלם

פוטותרפיסטית - מאמנת, מנחת קבוצות ומרצה, משלבת צילום בכל מה שאני עושה, אישית ומקצועית. אחרי שנים רבות בהיי-טק כמהנדסת תוכנה הגעתי, כמו רבים מחברי, לתחום ההתפתחות האישית. יש משהו בעבודה של שנים מול מסכים תוך הפעלת הצד הלוגי... +עוד

פוטותרפיסטית - מאמנת, מנחת קבוצות ומרצה, משלבת צילום בכל מה שאני עושה, אישית ומקצועית. אחרי שנים רבות בהיי-טק כמהנדסת תוכנה הגעתי, כמו רבים מחברי, לתחום ההתפתחות האישית. יש משהו בעבודה של שנים מול מסכים תוך הפעלת הצד הלוגי של המח שגורם לחוסר איזון מהותי. כזה שדורש עבודה על הצד הרגשי. עכשיו הזמן מבחינתי לאזן בין הדברים - לעבוד עם אנשים על הצד הריגשי שלהם תוך שימוש בטכנולוגיה הכל כך זמינה - המצלמה הדיגיטלית של הטלפון החכם ! הצילום הוא שפה של רגש ומאפשר ריפוי עמוק לכל אחד.

עדכונים:

פוסטים: 5

החל מפברואר 2019

תולדות המשפחה שלי רצופות סודות ושקרים. למה היו תמונות גזורות בקופסת התמונות שהוחבאה בארון? ולמה מישהו צייר לי ריסים שפתיים וצל על האוזן? סיפור בלשי בהמשכים

14/03/2019

החומר ממנו עשויות טלנובלות

תולדות המשפחה שלי רצופות סודות ושקרים. אם מישהו היה מעלה את זה כתסריט היו פוסלים אותו במחלקת הדוקו על בסיס הגזמה ודרמטיות יתר ומייד מעבירים למחלקת הטלנובלות או המדע הבדיוני.

סודות טמוניםצילום מאלבום המשפחה (אימי וחברותיה)

אתם מכירים משפחה בלי סודות?

או אולי אדם בלי סודות?

אני לא. ואולי אני דוגמא לא טובה – היו סודות כל כך עמוקים בחיי שהסתרתי אותם אפילו מעצמי. רק כשהגעתי לקורס מאמנים הבנתי ש”סודות” זה חלק מהגדרת החיים שלי. הם עוגנים, עמודי תווך, נארטיב ששזור בסיפור חיי. אם אנסה לפרוס את אירועי חיי המשמעותיים על ציר זמן דמיוני, הרי שכמה מהזכרונות ומהאירועים משמעותיים ביותר קשורים לגילויי סודות.

חלקם קשורים באנשים אחרים ולא אחשוף אותם בפומבי, אבל חלקם טריוייאליים – כמו העובדה שמעבר לשמותיהם של הסבים / סבתות שלי – אין לי מושג קלוש עליהם. מי הם האנשים האלה שאני נושאת את הגנים שלהם בגופי? איך הם היו? איפה הם נולדו ? האם הם היו אנשים נחמדים? מגעילים? מה הם אהבו? ואת מי? כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לדעת עליהם….

אוקי, תענו לי, יש הרבה אנשים שאנחנו לא יודעים עליהם כלום – וזה עדיין לא סוד.

נכון, אשיב לכם, מה שהופך את זה לסוד זה אלמנט ההסתרה. כשיש מידע ויש מי שיכול לספר אותו אך הוא נמנע מכך – נוצר סוד.

טיבם של סודות שהם תמיד מתגלים בזמן הכי לא מתאים ובסיטואציה הכי פחות נוחה

במשך השנים וככל שחפרתי פנימה בכדי להבין מי אני ולמה אני, גיליתי שאלבומי התמונות בבית מכילים אוצרות בלומים של סיפורים ושפע של סודות.

לא באמת הופתעתי כשגיליתי סיפורים מעניינים לא פחות אצל המתאמנים והמטופלים שלי. מסתבר שלכל משפחה יש “שלדים בארון”, “שקים של נחשים” או “טלנובלות” בשושלת. לא כל אחד מבין איזו השפעה דרמטית יש לשושלת המשפחתית על חייו כאן ועכשיו.

כיאה לחובבת הז’אנר גייסתי לעזרתי את אגתה כריסטי מצד אחד (אני הרבה יותר מיס מארפל מהרקול פוארו) ואת סר ארתור קונאן דויל מצד שני (אני גם הרבה יותר ד”ר ווטסון משרלוק הולמס), התחמשתי בזכוכית מגדלת והתחלתי לדבר עם התמונות. זה נשמע שמח ועליז ממרחק השנים, אבל לא תמיד הסודות היו נעימים כל כך או משעשעים במיוחד. (כמו למשל לגלות למה היתה קופסת תמונות ובה צילומים גזורים, כמו לגלות שיש לי סרטן שאני מסתובבת איתו כבר כמה שנים, לגלות שאני יכולה להיות אלימה וזה חלק ממני, אבל מצד שני – שאני יכולה להיות גם די מדהימה וגם זה חלק ממני)

 

אני בגיל 6 חדשיםזה צילום שלי מגיל 6 חדשים.  ראיתי אותו אלפי פעמים, הוא צרוב בזכרוני. 

יחד עם זאת, רק עכשיו ראיתי שמישהו צייר עליו – עלי – הצללות מתחת לעיניים, על השפתיים ועל האוזן. נו, פעם לא היה פוטושופ.  סודות, כמו שאמרתי – סופם להתגלות (ואני כבר חשבתי שכלום לא יכול להפתיע אותי)

זאת עבודת מחקר שאורכת חיים שלמים ויש בה שני חלקים:

1. לזהות ולגלות את הסיפורים שאני מספרת לעצמי על סמך מה שידעתי. התמונה פה למעלה למשל, תמונה מתוקה של התינוקת שהייתי, מכילה בתוכה כל כך הרבה פרטים שכשהיא עלתה על שולחן הטיפול בפוטותרפיה התגלו בתוכה היסודות לאדם הבוגר שהנני היום, וזאת למרות שאין בגופי אפילו תא אחד שהיה קיים אז, בגיל חצי שנה.

2. לבחור סיפור חדש ממקום שמודע לסודות ולשקרים, מתוך בחירה בסיפור שישרת אותי הכי טוב. אני לא מתכוונת ליצירת שקר חדש, אלא ליצירת נאראטיב חדש שמשרת את ההתפתחות שלי, את ההגשמה שלי ואת ה- Well being שלי.

מספרת הסיפורים – אחת מ 13 האמהות הקדומות של השבט

עבודת המחקר הזאת, הבלשית, היא גם מה שמוביל אותי כפוטותרפיסטית, כמאמנת וכמנחת קבוצות.

אני עוזרת למתאמנים שלי ולמטופלים שלי לגלות את השורשים לכאבים שלהם, להתנהגויות שלהם, לאמונות שלהם ולמציאות שלהם – באמצעות הצילום. לדבר אל הילד שנמצא עמוק בפנים, להעלות זכרונות, לפענח מערכות יחסים, לפרום פלונטרים ואז לצלם את החלום שלהם. את הריפוי.

אני מאמינה שהסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו הוא זה שמייצר את המציאות שלנו. אני עוזרת לאנשים למצוא את הסדקים בסיפורים הכואבים שלהם, להכניס לתוכם אור, לשנות את הסיפור כך שיעצים אותם וירפא את הפצעים, זאת עבודה משותפת ואנחנו עושים את זה בעזרת צילומים ובמגוון צורות. לפעמים דרך צילומים מאלבום התמונות, לפעמים בעזרת עבודה עם קלפים צילומיים, ולפעמים בעזרת המצלמה הסלולרית – פשוט יוצאים ומצלמים.

WhatsApp Image 2019-02-21 at 08.58.22צילום: רפאל בן משה (צולם במהלך קורס פוטותרפיה למאמנים ומטפלים בהנחייתי)

רוצים לגלות את הסודות שלכם? בואו נצא לצלם אותם ביחד.

אפשר ליצור איתי קשר גם כאן

לאתר שלי על פוטותרפיה ואימון

 

עוד מהבלוג של חיה גולן

תצוגה מקדימה

הרגע הזה, שבו הבנתי

הצילום תמיד היה שם. רק עכשיו אני מבינה שהיסודות עמוקים משחשבתי. אבא היה הצלם המשפחתי והמתעד. כמו לכולם, היתה לו מצלמה אוטומטית. לא משהו משוכלל מידי, כזה שקל לסחוב לכל הטיולים בשבתות. את סרט הצילום המצולם (36 תמונות...

תגובות

פורסם לפני 9 months
תצוגה מקדימה

השם האמיתי שלי זה אווה גרדנר. אווה דוט סטוריס

היום אני כבר בסדר עם זה. עם השם היכנעי, הדודתי, שלא פשוט לגדול איתו בשנות השישים בישראל בין הדליתיות, הסיגליות והתמריות. בשלב בו עמדתי על דעתי והתחלתי לחקור בו ובמקורותיו הגיעו כמה תשובות. קודם כל, אני חיה כי זה השם...

תצוגה מקדימה

קליק! וטעם גן עדן בפה

אם יש משפט אחד שמכיל בתוכו את כל התורה כולה שלמדנו בסדנת הצילום המתוק עם ירון בן-חורין - זה המשפט הזה של אנסל אדאמס, אותו ציטט ירון בתחילת הסדנה. "אני לא לוקח תמונות. אני...

תגובות

פורסם לפני 7 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה