הבלוג של חיה מאור

חלומות בריאים

חיה. את עצמי, את החיים, את כל החלומות הבריאים. כנה, לעיתים עד כאב. כואבת ללא סוף אבל עם הרבה יותר תקווה.

עדכונים:

פוסטים: 21

החל מספטמבר 2012

על מסננות, תכנים לא הולמים והקלות הבלתי נסבלת של השיתוף

21/01/2019

תגידו לי, אתם איבדתם לגמרי את יכולת השיפוט שלכם?
לגמרי??
פיד ערב, גלילה קלילה.
…או שלא

תמונת קלוזאפ על ישבן חולה של כלב אומלל, חדר שירותים מלא דם, תמונות של חתול מרוח על הכביש-
שאני אמשיך?
מתי החיים נהיו כל כך חדים ודורשי גרפיקה וצבע?
מתי אנשים הפסיקו לחשוב רגע לפני שיתוף, העלאת תוכן לא הולם, גס, בוטה, חריף, אלים, גס [כן, שוב!] מיני וחסר כל סינון?
אחרי פיגועים- מעלים תמונות ישר מהזירה.
אחרי תאונות- מצלמים במקום לתת לכוחות ההצלה והביטחון מקום לעבוד.
רוצים לגייס כספים? תוקעים לכם את החולי בכל כיעורו לפרצוף, תתמודדו אתם עם הצריבה במוח.

אני תמיד צוחקת עם החברות שלי שמאוד קשה להוציא ממני רגש בסרטים- לא דמויות אימה מונפצות, לא קטעים מדממים ושפריצים שמציירים על קירות.
אבל זה כי אני יודעת מה אני הולכת לראות, בוחרת לראות אם מתאים לי והכי חשוב- יודעת להבדיל בין הגיחוך וההגזמה ובין האמת.
כי ראיתי בחיי דבר או שניים, ואין לי בעיה לטפל באצבע מתנדנדת של ילד שדחף אותה למעבד המזון, או לנקות ערמות של קיא שקישטו אותי בקשת.
כי זו הבחירה שלי.

אבל בפיד שלי זה נעשה יותר ויותר קשה.
כי אנשים משתפים בלי לחשוב, אנשים חושבים שלהכל יש מקום.
בלי לקחת בחשבון את העיניים האחרות שצופות- או את הרגשות של אלו שפחות רוצים או יכולים להתמודד.
השבע קלטתי את האחיינים שלי, בני עשר וחצי ושש ורבע נמשכים אל המסך שלי, ואותי, שמעולם לא חשבה או נאלצה-מנסה להתמודד עם שניה אחת איטית מידי שבה לא הספקתי לכבות את המסך.
ככלל אני כמעט לא גולשת כשהם מסתובבים סביבי,[כשהם שקועים בעיסוקיהם זה דבר אחד, כשאני נטו איתם- אחר.]
ואני לא מרשה לאף אחד, א פ א ח ד! להציץ לי מעבר לכתף, אבל שוב- זו השריטה שלי.השריטה שלי היא סיסמאות והגנות על כל מכשיר- אותן המכשירים בהם אני נעזרת כדי לשתף את חיי במלואם.
אני חרדה וקנאית לפרטיות שלי , אולי דווקא או בגלל הבחירה לשתף- אבל זו הבחירה שלי!

תגידו לי שזה חלק מהתקופה, שזו ההשפעה של הוירטואליה שבה הכל אפשרי, החיבור הזה שלנו למסכים שמטשטש את הגבולות, שעושה אותנו קהי חושים ועמידי זבל לרוב. ואני, שמסבירה כמה אני מבינה ומקבלת את זה, את חוסר האנונימיות, את השיתוף המהיר וחסר הפשרות הזה, כמה שאני עצמי למדתי להשתמש בו אצרח עליכם בכל כוחי-

חאלס!

this-is-art

this-is-art

הבחירות האלו הן שלנו, כל אחד מכם יכול לעצור חצי דקה לפני השלח/שתף/פרסם ולחשוב.
לחשוב על מי נמצא מהצד השני של המסך, מי רואה את התמונות האלה בלי לרצות או בטעות, כל אחד מכם יכול לסנן לעצמו את המחשבה עוד אלפית שנייה ולשקול מה תועלת יש בפרסומים האלה.
שוב- רק על עצמי לספר אני יודעת.
אני משתפת את החיים שלי במלואם. כבר נאמר לי שהתכנים שלי כבדים וקשים לעיכול, שיש מי שלא רוצה או לא יכול להתמודד איתם. אבל גם כשאני כותבת על הדברים הכי קשים, הכי כואבים, בוטים, חדים ומטלטלים-
אני עושה זאת כל הזמן במחשבה על מי שמעבר למסך- לא מי שבוחר לצפות במסך הזה אלא מי שנחשף אליו במקרה, בטעות, בכוונה אובלי ידיעה.
כמה כתבתי על טריגרים? כמה קבוצות וחברים עזבתי כי לא רק שסרבו להבין, או לקבל בלי להבין אלא צחקו עליי.
לו הייתי ממשיכה בקו הזה- רשימת החברים שלי היום היתה יורדת לרבע.

ואני מוצאת את עצמי שופכת להבות של אש ישר אל המקלדת
ואני מפרסמת את זה כך, כועס, מתוסכל ומבוחל, בלי תמונה לריכוך ובלי העדינות והשיקול שאני משתדלת להכניס לדבריי לרוב.
עכשיו כל מה שבא לי זה לדחוף לכל מי בפיד שלי שלא טרח לחשוב את כל מה שצרוב לי במוח חזרה בפרצוף.

הלכתי להקיא קצת.

עוד מהבלוג של חיה מאור

על גוף, על נפש-על גופנפש

אלו המלווים אותי במסע שלי יודעים שכשאני נסערת, כאובה, מוצפת רגש ומטולטלת כולי אני מתישבת מול המסך ומתחילה להקליד. היום אני כל אלו ועוד קצת, אבל הצלחתי לשכנע את עצמי לא לשבת ולשפוך אל המסך את כל מה שבוער בי ברגע שנכנסתי...

תגובות

פורסם לפני 4 months
תצוגה מקדימה

על הניסים ועל החיים

לילה, שקט, כולם ישנים. רק פוליאנה וחתוליה מסתובבים בבית עירניים לחלוטין, הם מחפשים אוכל ותשומת לב, אני מחפשת קצת שינה ומנוחה. אבל יש תקופות של נידנודי שינה, יש תקופות של כאב וחולשה כל כך רבים שבצורה פרדוקסלית משהו מונעות...

תגובות

פורסם לפני 4 months

משתמטת

כמעט 20 שנה שלא דיברתי על חווית הכמעט גיוס שלי. כתבתי עלייה די מזמן ושמרתי בצד, לכשירגיש לי נכון, והרגע הגיע כשקראתי פוסט על סיפור דומה שונה. גם החברות הכי טובות שלי מעולם לא שמעו את הסיפור המלא. פרט לאמא שלי, שהייתה שם מחוץ...

תגובות

פורסם לפני 3 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה