הבלוג של רות אופק

המטבח של רות

אמא לשני בנים שובבים, עורכת דין בשעות היום (והלילה) וחובבת אפיה בכל שעות היממה.

עדכונים:

פוסטים: 9

החל מינואר 2015

ביום בהיר אחד החלטתי לקבל את אחת ההחלטות הכי גורליות שקיבלתי בחיי – לעשות ריסטארט על החיים שהיו לי ולהתחיל מחדש. בדרך הבנתי שגם אובדן וכאב יכולים להוליד פוטנציאל לעשיה גדולה ומשמחת

09/11/2016

  

DSC_0862

כשביקשו ממני לכתוב על מימוש הפוטנציאל שלי התלבטתי על מה לכתוב ואז הבנתי שאמנם יש לי כל כך הרבה כובעים (אמא, רעיה, עורכת דין, בעלת בלוג אפיה מצליח, מנהלת של עמותה לקידום המודעות ללידות שקטות ולסיוע לנשים ועוד),  אבל דווקא השילוב כולם יחד הוא זה שגורם לכך שאני מרגישה שאני מממשת את הפוטנציאל הטמון בי.

דווקא  נקודת התחלה הקשה שלי היא הסיבה העיקרית לכך שהיום אני עושה את כל מה שאני עושה ומרגישה מאוד מסופקת.

הכל התחיל לפני 3 שנים וחודשיים (וחצי) כאשר ביום בהיר אחד נפלו עלי השמיים. מאמא לשני בנים, עורכת דין שכירה במשרד מוכר ומוביל, בהריון עם בת בבטן, פתאום התבשרתי שהתינוקת שלי נפטרה ברחמי ושעלי ללדת אותה לפני הזמן כשהיא כבר איננה בחיים. לידה שקטה – כך קוראים לזה בציבור. רק שאין הרבה שקט בלידה מסוג זה, למעט אולי זה של התינוק, שנולד ללא רוח חיים ואיננו בוכה, כמקובל לאחר לידה.

אובדן כה כואב, וקשה, פיזית ורגשית, איננו משהו שמתגברים עליו במהרה, ולקח לי זמן לעכל, להתאבל, לבכות, לזעוק “למה דווקא אני”, להתמודד עם ילדי ששאלו היכן האחות שלהם ולמה היא מתה לי בבטן, ועם הסביבה שלא תמיד ידעה איך לתמוך.

בשנה הראשונה, שהיתה בעיקר שנת אבל, ראיתי לנגד עיני את ילדי הקטנים. בשבילם קמתי בכל בוקר, עשיתי את כל מטלות היום, בבית ובעבודה, ואפילו מצאתי עצמי מאמצת בחום את רגעי האושר הקטנים שנוצרים ביום יום (סוג של “מוכרחים להיות שמח”). אבל בד בבד עם הניסיון להמשיך בשגרה כלשהי, האבל היה שם. כמו אבן על הלב שלא מרפה. רק בתום השנה הראשונה, עם העליה לקברה של בתי (אותו איתרתי במהלך אותה שנה), הגיעה ההקלה וההשלמה, ואיתן גם ההבנה שהחיים ממשיכים למרות הכל, והבחירה היא בידי אם לחיות את חיי באבל ובהסתכלות על מה שצריך היה להיות, או לנסות ללמוד לחיות לצידו של האבל ולמצוא מחדש את מה שגורם לי להיות מאושרת, למרות האובדן.

וכך, מצאתי עצמי ביום בהיר אחר מקבלת את אחת ההחלטות הכי גורליות שקיבלתי בחיי – לעשות ריסטארט על החיים שהיו לי ולהתחיל מחדש.  עזבתי את עבודתי כעורכת דין במשרד מוכר ומצליח והתחלתי לאט לאט לבנות משרד עו”ד משלי. במקביל החלטתי לפתח את אהבתי לאפיה ולפתוח דף פייסבוק ובלוג שבו אשתף במתכונים ובתמונות שלי. המטבח תמיד היה המקום השמח שלי, התרפיה שלי והתחביב האהוב עלי יותר מכל.  בנוסף  החלטתי לפעול יותר לקידום המודעות ללידות שקטות ולסייע לנשים.

אכן מדובר ב-3 מישורים שונים שלכאורה אין כל קשר ביניהם. כל אחד יכול להיות קריירה בפני עצמה, ואני החלטתי שאני לא מוותרת על אף אחד מהם, ושעם קצת רצון ונחישות אפשר לעשות הכל.

DSC_0866

 לשמחתי, האהבה שלי לאפיה הצליחה להשתקף בבלוג שלי ומשכה אליו רבים. מתכונים שפרסמתי הפכו לויראלים (במיוחד זכורים צמת השמרים ששיגעה את הרשת, אזני ההמן השמחות ועוגת הכוורת) ובכל יום אלפי אנשים נכנסים לבלוג ואני נהנית לקבל מהם תגובות ופידבקים. במיוחד משמח לשמוע שאנשים מכינים את העוגות והמאפים שלי, מדווחים ש”הצליח להם” ושולחים לי תמונות.

 היום, כשנתיים אחרי ההחלטה הגורלית הזו, אני ממשיכה לעבוד כעורכת דין עצמאית, אני פועלת רבות לקידום המודעות ולקידום זכויות של נשים שעברו לידה שקטה וכמובן הבלוג, שתפס חלק נכבד מחיי ומשמש כמקור פרנסה נוסף, כמו גם מקור לגאווה ולסיפוק רב. אני נהנית מאוד מלבלות במטבח, לפתח מתכונים חדשים, לצלם אותם, לשתף אותם ברחבי הרשת ובבלוג שלי ולראות את התגובות וההדים שעולים מכל מתכון.

 אז נכון שיש לי עוד מטרות שקבעתי לעצמי שארצה להשיג, אבל אני יכולה לומר שהיום אני מרגישה שאני מממשת את הפוטנציאל שלי – כי אני עושה את כל מה שאני אוהבת ומאמינה בו.

עוד מהבלוג של רות אופק

תצוגה מקדימה

ביקור באחד העם 1 - החדשה של מיכל אנסקי

בעשור האחרון (אם לא למעלה מכך) רוחשת ותוססת סצינת המסעדות הישראלית עם שפים מוכשרים ומנות מגוונות ויצירתיות מרחבי העולם, ומגלה איכות ורמת אירוח שלא היו מביישות את הטובות שבמסעדות בבירות העולם המפותח. יחד עם זאת, בולטת...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

פאי תפוח בדבש

  פאי תפוח בדבש. כלים: גולף אנד קו   ראש השנה שלי הוא קודם כל תפוח בדבש, ולכן אני משתדלת שלפחות קינוח אחד לחג יכלול את חומרי הגלם הללו גם יחד. פאי התפוחים שאביא...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה