הבלוג של חנה (גל) אורה עובדיה

hannaora

מרפא קוונטית ומטפלת ריגשית. בהתמחות של: קשב וריכוז, אוטיזם, הפרעה נפשית ובעיות התנהגות - לילדים ומבוגרים. מעבירה סדנאות, שיעורים, הרצאות בתחום העיסוק שלי. אחד הכלים שבהם אני משתמשת לריפוי ולימוד הוא היכלות שלי לקבל... +עוד

מרפא קוונטית ומטפלת ריגשית. בהתמחות של: קשב וריכוז, אוטיזם, הפרעה נפשית ובעיות התנהגות - לילדים ומבוגרים. מעבירה סדנאות, שיעורים, הרצאות בתחום העיסוק שלי. אחד הכלים שבהם אני משתמשת לריפוי ולימוד הוא היכלות שלי לקבל מסרים (תקשור). על מנת שהכלי הזה יהיה נקי, אני לא עוסקת בגילוי עתידות אלא ראייה עמוקה של הדברים בנפש, מה שמאפשר לי לדבר דברי אמת בדיוק רב. אני פועלת מתוך אמונה וידיעה שיש עולם גדול ורחב יותר ממה שאנחנו חווים כאן, והריפוי מתבצע על ידי חיבור למרחב הכולל.

עדכונים:

פוסטים: 6

החל מיולי 2019

זו משימה לא פשוטה להקשיב לעצמינו. אני יודעת.

אחת הסיבות לקושי זה דווקא הספק שמקונן בנו,

איך אני יודעת שאני מקשיבה לעצמי?

אולי אני סתם מדמיינת?

וחוץ מזה, מה עושים עם זה בכלל?

יהיו כאלה שיטענו שאין להם קול פנימי או שהם בכלל לא מאמינות בזה.

מטרת המאמר הוא לענות לכם על השאלות האלה, ולגרום להאמין שמה שאתם חושבות או שומעות – זה בדיוק האמת. שלכם.

אחד מהקשיים שאנחנו מתמודדים אתם היום זה חוסר וודאות.

זו הדאגה של: מה יקרה? ואיך יקרה?

לדאגה הזאת יש הרבה השלכות: בחירות לא נכונות, בחירות שמתקבלות בשנייה אחת מתוך מצוקה רגשית, התייעצות אינטנסיבית עם חברה/ איש מקצוע/ משפחה, ובמקרים מסוימים זה יכול גם חלילה להגיע לחרדות וחולי נפשי או גופני.

הפחד מחוסר וודאות, גורם לנו לשכוח ולאבד את עצמינו.

כי התחושה של חוסר וודאות מאוד מגבילה וגורמת לנו לרגשות שליליים ונמוכים – שלפעמים אנחנו מחפשות תשובה רק כדי להרגיש את התחושה השלילית הזאת. ועד שלא נמצא את התשובה שתתאים לנו, למה שאני רוצה לדעת או לשמוע – אנחנו לא נרגע.

יש לי תחושה שאתן מבינות על מה אני מדברת.

כמוכם ככה גם אני.

ואז, לא פעם אנחנו נתקלים בהמלצה: תקשיבי לעצמך.

אבל איך אני עושה את זה? איך מקשיבים בתוך הרעש הזה שיש לי בראש?

אז בואו נתחיל בהגדרה, מה זאת בכלל “הקשבה פנימית”.

כשאני באה לכתוב את ההגדרה המילולית האישית שלי, זה הרגיש לי פחות מתאים,

לכן עצמתי את העיניים וניסיתי להרגיש את המילים “הקשבה פנימית”,

סיקרן אותי לדעת איזה תשובה הגוף שלי יביא איתו.

וזו ההגדרה הרגשית שלי:

רך וטהור.

ההקשבה תתאפיין בידיעה ברורה לגבי המציאות שלי,

אין שאלות, ואין ספקות.

להיפך, מיד אחריה יש חיוך רגוע.

הקשבה פנימית זה לב פתוח שמבקש שהזמן יקפא,

כדי לתת לעצמי עוד דקה של התחושה הזאת.

כי בהקשבה הזאת – יש רק אותי.

***

הקשבה פנימית זו היכולת של האדם לדעת שהוא מחובר לעצמו.

היא בעצם הוודאות שאנחנו זקוקים לה ומבקשים אותה בחיינו,

זו התשובה המבורכת שמתגלה לנו בין כל הרעשים מבחוץ שלא מפסיקים לנהל אותנו מבפנים.

ההקשבה היא בעצם ידיעה, שלאחריה יש שקט.

יתכן והביצוע שלה בפועל ייצר פחד וספקות, אבל רגע ההקשבה הוא חסד שהאדם מרגיש שהוא נותן לעצמו.

לכן לרוב הידיעה הזאת תבוא בזמן שלא ציפינו לה, ובד”כ היא תהיה תשובה או תובנה שונה ממה שחשבתי.

אני מרגישה צורך ליידע אתכם מראש, כי החיבור הזה ביני לבין עצמי והיכולת שלי להקשיב לעצמי הוא ממש מרגש, ואפילו ממכר, עם זאת, הקושי שנצטרך להתמודד איתו הוא דווקא בשלב הביצוע.

כלומר, חלק מהסיבות לחוסר הקשבה היא: מה אני הולכת לעשות עם המידע או התשובה שקיבלתי?

ודווקא בגלל שכבר למדנו שבד”כ זו תהיה תשובה שונה ממה שאנחנו רגילים יש מצב שזה יאתגר אותנו להוציא את ההנחיה בפועל.

כי בעצם להוציא את זה לפועל זה עניין של ביטוי. כלשהוא.

ביטוי במעשה, ביטוי בשינוי, ביטוי בעבודה ובעיקר ביטוי בדיבור.

ההקשבה תלויה בדיבור, והדיבור תלוי בהקשבה.

אחד הסימנים לזה שאני מחוברת לא קול הפנימי שלי הוא תחושה של “אף אחד לא מבין אותי”,

זו תחושה שאני לא מצליחה מילים כדי לבטא את מה שאני חושבת ובמיוחד מה אני מרגישה.

וזה אפשר להבין את הקשר – זה שלא מבינים אותי זה בגלל שאני לא מבינה את עצמי ולא מקשיבה לרגש הנכון שאני חווה כרגע.

כלומר, כל עוד אני לא מחוברת לתחושה האמיתית שלי שמגיעה מפנים, אני אנסה לבטא את עצמי רגשית דרך הראש, ולכן לא מבינים.

אנחנו לא מדברות בשפה שלנו.

אנחנו משתמשות במילים שלא שייכות לנו.

לכן- חוסר הקשבה פנימה מביאה מצב של חוסר הבנה. גם של עצמי וגם של הסביבה.

כאשר יש הקשבה – יש דיבור. יש ביטוי. משהו משתנה.

בואו ננסה להבין את מה שלמדנו עד עכשיו,

הרי הבנו שיש לנו קול פנימי גם אם אני לא מודעת אליו, כי הקול הפנימי הוא חלק בלתי נפרד ממני וזה שלא הכרתי עד היום, זה לא אומר שהוא לא קיים.

ולמדנו כי ההקשבה לקול הזה מייצרת לנו שקט לגבי וודאות וגם עוזרת לי לבטא את עצמי כך שגם אני וגם הסביבה תבין אותי.

אז אם זה כזה קסום, למה אני לא מקשיבה לעצמי?

לפני שאני אענה, תנסו לחשוב למה.

מה גורם לכם לא לרצות לקיים את התדר הזה?

התשובה היא: מאבקים.

קיימים בתוכנו 3 סוגי מאבקים, והם כולם פנימיים:

  1. ניסיון העבר – זהו מאבק מול החלק הפגוע והכועס שבי
  2. קולות של אחרים – מאבק חיצוני שכבר הפך להיות פנימי
  3. התחשבנות – מאבק פנימי ביני לבין עצמי

כאשר אני אומרת את המילה מאבק – אני ישר יכולה להבין שיש בו ניגוד – שני דעות/ אנשים או יותר כאשר כל אחד חושב אחרת וכרגע מתנהל דיון (קצת לא נעים) לגבי צדקתו של כל אחד מהם. נכון?

ככה זה גם אצלנו.

כאשר אני במאבק פנימי (ולא משנה איזה מהם), אני יוצרת בתוכי יישות נוספת שלי, וכל אחת מאיתנו (שאני בעצם אנחנו) חושבת אחרת.

אז נוצרת יישות אחת שמקשיבה לעצמה, ונוצרת יישות אחרת שמתווכחת עם זה.

וכאשר יש עימות פנימי. וכאשר אני מתנגדת לעצמי. אז… למה שאני אקשיב?

ויותר גרוע, למה בכלל שהקול הפנימי שלי בכלל ירצה להשמיע את קולו? שוב ושוב…

אם אני לא שם בכלל?

אז מה שיקרה, זה שלא יהיה חיבור ישיר לעצמי, ללב שלי, אלא יהיה חיבור לשכל שלי. למה שהגיוני ולמה שנוח.

וגם אם אחליט נכון לפי מה שנראה לי, במבחן התוצאה, גם אם זו תהיה החלטה נכונה, אנחנו לא נרגיש הצלחה, לא נרגיש שעשינו משהו.

זו הסיבה הרוחנית לבעיית “קשב וריכוז” שאנחנו מכירות היום!

שימו לב למילים – בעיית קשב. וריכוז.

אני לא מקשיבה. אני לא מרוכזת. בי. במה שנכון לי.

  • נקודה למחשבה

אז מה עושים? איך פותרים את המאבק?

  1. ניסיון העבר: יתכן ומצב שאולי הקשבנו ואולי דיברנו, וזה לא יצא משהו. אמרתי פדיחה,  לא הצלחתי, וכל מיני… ניסיון לא מוצלח שכזה גורם לי להיסגר.

עלינו להבין, שאולי לא דיברנו אמת ולכן זה יצא ככה. וברגע שנבין שלא באמת ביטאנו את עצמינו אז זו התוצאה. כרגע אנחנו נשאף לדבוק באמת שלנו ולבטא אותה.

2. קולות של אחרים: כאשר אנחנו מושפעות מאנשים אחרים כמו הורים, משפחה, חברים ובכלל סביבה חיצונית, זה מעיד שאין לי דעה משל עצמי. אין לי עמוד שדרה לדעות שלי ולכן הם יכולים להשפיע עלי.

מציעה לנו להתחיל להכיר את עצמינו. אמיתי. וגם אם נחשוב שונה מהם, זה לא אומר כלום. זה רק אומר שאני חושבת שונה. זהו.

3. התחשבנות: זהו מצב שבו אני רוצה להקשיב/ לבטא ואני לא בטוחה שכדאי. והבסיס לזה הוא פחד מדחייה.

שלא ידחו אותי ואת הרעיונות שלי. וזה עיקר הבעיה!

ואני אתן לכם תשובה קצרה ובזה אחתום את המאמר :

 לא משנה מה נעשה ואיך נפעל, תמיד יהיה מחיר שאותו נצטרך לשלם,

לפחות תשלמי את המחיר – של החיים שלך. של הרצון שלך.

אל תשלמי את המחיר של אנשים אחרים.

לכל שאלה ומשוב אני זמינה במייל – [email protected]

**להצטרפות לקורס מיוחד בנושא הקשבה פנימית היכנסי ללינק הבא -

https://n.sendmsg.co.il/Minisites.aspx?p=126773-121730984244-26670

עוד מהבלוג של חנה (גל) אורה עובדיה

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 2 months
תצוגה מקדימה

מורכבות מערכת היחסים בין אמא לילד/ה שלה - חלק ב'

אז לאחר התבוננות פנימית ואנרגטית מצאתי שיש 3 סיבות לפער שהוזכר בחלק הקודם. ואלו הם: מדובר במערכת יחסים עם שתי נקודות מבט שונות לגמרי ואין לאף צד יכולת להבין את הצורך לכל מערכת יחסים אחרת שיש בחיינו יש מכנה משותף...

תגובות

פורסם לפני 2 months
תצוגה מקדימה

הקשבה פנימית - לא מה שחשבתן...

הקשבה פנימית זו משימה לא פשוטה להקשיב לעצמינו. אני יודעת. אחת הסיבות לקושי זה דווקא הספק שמקונן בנו: איך אני יודעת שאני מקשיבה לעצמי? אולי אני סתם מדמיינת? וחוץ מזה, מה עושים עם זה בכלל? יהיו כאלה שיטענו שאין להם קול...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה