הבלוג של חנה רדו

hanarado

מחפשת פתרונות להגברת התעסוקה בפריפריות. פתוחה לכל רעיון לשינוי המציאות בישראל. מאמינה בשיוויון מגדרי.עובדת במקאן תל-אביב 24/7. www.hanarado.info

עדכונים:

פוסטים: 95

החל ממאי 2013

לידיעת כל יושבי הראש: נמצא קשר הדוק בין מספר הנשים בדירקטוריון לבין תשואת החברה: ROI ו ROE.

21/02/2015

כבר כמה חדשים שאני מציגה את עצמי סביב פרוייקטים שונים כפמיניסטית מודרנית, עם דגש על מודרנית.

מצאתי עכשיו שגם ביונסה מגדירה את עצמה ככזאת, ביונסה  בחברה טובה.

מטרת פעולותי כפמיניסטית מודרנית הינה יצירת שיוויון מיגדרי בכל מוקדי ההשפעה בכל התחומים. כל ה- מי מכבס, מבשל וכו’ כמו גם מי מטפל בילדים לא ממש מעניין אותי כפמניסטית מודרנית.  

בעניין הזה- נפל לידי מאמר  שנכתב יל ידי Laura Liswood שהתפרסם ב   Harvard Business Review ב 17/2/2015  וכותרתו: נשים בדירקטוריונים משנות את עבודתו של הבורד  ואביא כאן את התקציר.

  •   ידוע ממחקרים קודמים שכשיש נשים בצוותי עבודה, הביצועים משתפרים.
  •  במחקר שכלל 20,000 צוותי עבודה מצאו שבצוותים מעורבים - באופן מובהק- הריווחיות  גבוהה יותר ושביעות רצון הלקוחות גבוהה יותר.
  •  בדירקטוריונים בארה”ב יש מקס 16% נשים ( אישה אחת בבורד של 8 אנשים) והממשל לא עושה כלום כדי לשנות זאת.
  •   בנורבגיה על פי החוק 40% מחברות הבורד הן נשים, ולא פחות מ-3.
  •   בארה”ב הגברים מתנגדים לחוק כזה.
  •   נמצא קשר הדוק בין מספר הנשים בדירקטוריון לבין תשואת החברה. ROI ו ROE
  •   נמצא שכשנשים הן חלק מהבורד,יש דיאלוג, נלקחות החלטות טובות יותר כתוצאה מדיונים מגוונים ועמוקים, האפקטיביות בהפחתת סיכונים ובניהול משברים משתפרת,איכות ניטור והדרכת ההנהלה גבוהה יותר, האוירה בחדר חיובית יותר, עבודת הבורד שיטתית יותר והתנהגות הגברים משתבחת.
  •   נשים שמצטרפות לבורדים, (בעקבות רגולציה יש לאמר) מרגישות נחוצות ואפקטיביות-ויש לכך חשיבות גדולה.
  •     נקודות חולשה שנמצאו: תהליך קבלת ההחלטות לעיתים ארוך מידי, ה”בונדינג” בין חברי הבורד חלש יותר, ויש קונפליקטים חדשים בשל השקפות עולם שונות.

להלן קישור למאמר

Women Directors Change how Boards Work

מה קורה בישראל?

המצב החוקי היום - לפי חוק החברות (ס’ 239 (ד)) קובע כי בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני (דח”צ/ית) הממונה בן המין השני.

ובדה מרקר של שישי 20/2/2015 פירסם העיתונאי רותם שטרקמן ראיון עם אסתרי גלעד-רן דוקטור לחשבונאות ופוסט דוקטורט מNYU

ציטוט מתוך הכתבה:

“איך כאשה את מתמודדת עם הסביבה הגברית בדירקטוריונים של החברות הציבוריות  ?באופן ספציפי בדירקטוריונים שאני יושבת בהם אני מרגישה כשווה בין שווים.

יש מחקר על חברות היי־טק ישראליות שמראה שנשים בדירקטוריון מפחיתות את שיעור ניהול הרווחים, כלומר יש יותר דיווחי אמת.

למה את חושבת שזה קורה?

ייתכן שמשהו בהפעלת שיקול הדעת, בנטייה לקחת פחות סיכונים. אולי זה קשור גם למילייה — נשים בדרך כלל לא מתקבלות לדירקטוריון בגלל ההיכרות שלהן עם מישהו מהצבא או המילואים, ולכן ייתכן שהן פחות מנסות לרצות. אבל אלה סיבות מתחום הפסיכולוגיה, העיקר הן התוצאות”

 כתבה שפוסמה אתמול 19/2/2015 בכלכליסט ”אם כבר אשה בדירקטוריון – אז רק דח”צית” מאת רחלי בידרמן מתיחסת לסוגיה זו.

מחקר של אנטרופי, שבדק את 359 החברות הגדולות במשק, מצא כי רק בתשע מהן נשים משמשות כיושבות ראש ו־48% מכלל הדירקטוריות משמשות כדח”ציות. התערבות חקיקתית היא שהביאה לעלייה במספר הדח”ציות

למרות המודעות הגוברת לקידום נשים בכל תחומי התעסוקה ודרגות הניהול, מעדיפים בעלי השליטה בחברות הציבוריות נציגות גברית בדירקטוריון. כך עולה מנתונים שאספה חברת הייעוץ לגופים המוסדיים אנטרופי. מהמדגם של אנטרופי, שכלל את 359 החברות הגדולות במשק, עולה כי נכון לסוף 2014, רק 20% מחברי הדירקטוריונים בחברות ציבוריות הם נשים. במדגם שערכה רשות ני”ע ב־2011 באותו הנושא, בכל החברות הציבוריות באותה העת (3,718 חברות, למעט חברות דואליות, אג”ח ושותפויות) היוו הנשים 18% מחברי הדירקטוריון. תמונה חריפה יותר עולה כשבוחנים את ייצוג הנשים בתפקיד יו”ר הדירקטוריון, שם רק בתשע חברות (2.5% מהחברות במדגם) מכהנות יושבות ראש נשים. ואם לא די בכך, רוב הנשים המשמשות כיושבות ראש הן לא יושבות ראש שכירות שנבחרו על ידי בעל השליטה בשל איכויותיהן, אלא מדובר בנשים הנמנות עם בעלי השליטה בחברה. לדוגמה, ליאורה עופר היא יו”ר חברת הנדל”ן מליסרון, אך היא גם בעלת השליטה בחברה. למעשה, רק שתי נשים מתוך התשע המכהנות כיושבות ראש מתוך המדגם, הן יושבות ראש שכירות. מדובר בנחמה רונן, יו”ר חברת ממן, ודבורה יצחקי, המכהנת כיו”ר חברת המשביר 365. במדגם שערכה הרשות ב־2011 נמצא כי רק ב־3% מכלל החברות הציבוריות יש יושבות ראש, 53% מהן בעלות השליטה או ממשפחת השליטה. המדגם של אנטרופי שהתרחש שלוש שנים מאוחר יותר, לא משנה הרבה את הסטטיסטיקה העגומה הזו.”

בגרמניה אשר בה אחוז הנשים המשתתפות כיום בדירקטוריונים הוא14.1% חוקק לאחרונה חוק אשר מחייב חברות בורסאיות למנות לפחות 30% נשים עד שנת  2016.

באיחוד האירופי, שיעור ההשתתפות של נשים בדירקטוריונים כיום עומד על  16%. הצעה אשר אושרה בפרלמנט ב-2013 קובעת יעד של 40% ייצוג נשים בדירקטוריונים עד שנת 2020 ומערך אכיפה וקנסות לחברות אשר לא יעמדו ביעד זה.

יישום מגמות בעשור הקרוב נושא בחובו את הפוטנציאל לייצוג הולם וכמעט שוויוני של נשים. הרחבת ההשתתפות של נשים תשפיע גם על אופי פעילותן של נשים בתוך הארגונים ותאפשר לאלו להפוך ממיעוט שולי לקבוצה המשפיעה ומעצבת

לאור הממצאים האחרונים לא חל שיפור בשלוש השנים האחרונות ורוב הנשים המכהנות בדירקטוריונים הגיעו לשם בזכות “חוק הדירקטור החיצוני בן המין השני”.

 ולכן גם בישראל צריך חוק שמחייב מינימום 3 נשים בכל דירקטוריון של חברה ציבורית, זה שינוי מציאות שטוב לכולם.

עוד מהבלוג של חנה רדו

תצוגה מקדימה

ועדת האיתור לנגיד בנק ישראל, חיפשה היטב ומצאה: קרנית פלוג היא אישה ולכן לא מתאימה

שבת שלום ד"ר קרנית פלוג אני מאד מקווה שנתניהו ולפיד כבר התקשרו אלייך, או אפילו הגיעו לביתך, לבקש שתהיי נגידת בנק ישראל. אני לצערי מתחילה להאמין שלא מינו אותך רק כי את אישה, כשרק התחיל מסע המינויים חשבתי בליבי שאם תמוני,...

תצוגה מקדימה

שתיקת הכבשים

 צילום: שאטרסטוק   אחרי שעות של חיפושים העלתי חרס בידי. לא מוצאת בשום מקום אישה שנלחמת על זכותה להיות שרה בממשלת ישראל. כאילו כל המילים ווהשכנועים שלפני הבחירות...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה