הבלוג של דוד צ'צ'קס אקסלברד

כשצ'צ'קס ניצח את היטלר – סיפור בהמשכים

סיפור בהמשכים בעריכת חנה רדו וגלית דיאמנט. דוד צ'צ'קס אקסלברד (1923-2002) היה נצר למשפחה יהודית אמידה שנהנה מחיי מותרות ומילדות מאושרת מלאת חוויות. מציאות זו התהפכה באחת עם פלישת גרמניה לפולין במלחמת העולם השניה שהותירה... +עוד

סיפור בהמשכים בעריכת חנה רדו וגלית דיאמנט. דוד צ'צ'קס אקסלברד (1923-2002) היה נצר למשפחה יהודית אמידה שנהנה מחיי מותרות ומילדות מאושרת מלאת חוויות. מציאות זו התהפכה באחת עם פלישת גרמניה לפולין במלחמת העולם השניה שהותירה את צ'צ'קס הצעיר חסר כל בעיצומה של שואה פרטית וציבורית הולכת ומחריפה. בלוג זה מנגיש חתיכת היסטוריה בסיפור חיים על חרדות ועל אומץ, על קורבנות ועל תושייה ובעיקר על ניצחון יצר החיים על יצר הרשע.

עדכונים:

פוסטים: 20

החל מינואר 2016

על חירות מוחמצת, כליאה נפשית וחרפת רעב.

10/03/2016

ב30 ביוני 1944 שוחררנו משלטון האימה של הנאצים. כל כך חיכיתי לאותו רגע בו אוכל לשמוח, אבל לא היה לי עם מי להתחבק. כל כך חיכיתי לטעום את טעמה המתוק של החירות, אבל דווקא עליית השלטון הקומוניסטי הביאה אותי למאסר, כשנעצרתי יחד עם כל חברי המחתרת הפולנית ע”י הק.ג.ב ונשלחנו כולנו כלאחר יד לכלא לונצקי הידוע לשמצה. באותו כלא החזיקו אנשי הגסטאפו את דודי, דודתי ובת דודתי לפני שהוצאו להורג.

אותו מקום, שלטון אחר, אותה זוועה.

קשה להסביר את הקושי של אדם חופשי להסתגל לחיים בבית הסוהר. לקחו מאתנו טביעות אצבעות, את החגורה ואת שרוכי הנעליים. נאלצנו להחזיק את המכנסיים שלא יפלו ולהיזהר לא לאבד את הנעליים. תוך דקות הפכתי מאדם מכובד לאפס. בארנק שלי שגם אותו לקחו, היתה תמונה של אמא שלי, התמונה היחידה שנותרה לי.

העלו אותנו לקומה השנייה ודחפו אותי לתא קטן בשטח שלושה על ארבעה מטרים בו גרו 19 איש. הפריים לוקיישן בתא נחשב ליד בית השימוש והכיור, וההתקדמות בקריירה כאסיר נקבעה לפי מידת הקרבה אליהם.

רק מחצית משותפיי לתא קיבלו חבילות. לכן הצעתי נוהג שכל אדם שמקבל חבילה יבחר לכבד חבר נוסף. כך לא יחשוש מגניבת החבילה בזמן שיהיה בחקירה משום שהחבר ישמור לו עליה. הצעה זו התקבלה מיד והביאה לכך שכולנו היינו רעבים במידה פחות או יותר שווה.

bread_26_basic_bread_large01

רעב הוא עניין יחסי, אבל היינו רעבים כל הזמן. חיינו על 200 גרם לחם ביום – ליתר דיוק משהו רטוב שדומה ללחם. בין לבין קיבלנו מרק כרוב חמוץ כצ’ופר, ורק מפני שהרוסים מצאו בבית הסוהר מאות חביות כרוב חמוץ מהשלטון הקודם.

עד שנאסרתי הייתי בעל רכוש וכסף. בתקופת המלחמה הצלחתי לחסוך מעסקאות שביצעתי. חסכתי מתוך תקוה שאם וכאשר אפגוש את אבא שלי, נוכל להחזיק את עצמנו כלכלית. את כל הרכוש שלי שמרתי אצל משפחת ויקטור בבוריסלאב. שילמתי להם תשלום חודשי קבוע בנוסף למחצית מכל הרווחים שלי מעסקאות שעשיתי במלחמה והם בתמורה אמורים היו לשמור אצלם את הכסף שלי, יחד עם גרבי משי, יהלומים ותכשיטים של משפחת דודתי ודודי לבית אקסלברד. בתקופת המלחמה גרתי אצלם שנתיים, ראיתי בהם משפחה וסמכתי עליהם שישמרו על מה ששלי.

שלחתי מכתב מהכלא לוויקטור בו ביקשתי שיתנו לז’נה ואחותה חלק מהרכוש, כדי שיוכלו לקנות בו מזון ולשלוח לי לכלא, אבל משפחת ויקטור התנערה מהבקשה וטענה שאין ברשותם דבר ששייך לי. הפניית העורף הזאת שנבעה מבצע כסף פגעה בי יותר ממה שאוכל לתאר.

מתוך אנושיות הירואית ז’נה ואחותה המשיכו לשלוח לי חבילות, שבדרך כלל כללו כיכר לחם, חולצה להחלפה ומכתבים שנכתבו על נייר סיגריות מגולגל והוסתרו במקום בו נמצאת רצועת פלסטיק ליישור הצווארון. אין לי מושג איך הן הצליחו לעשות את זה ללא אמצעים. באותם ימים לחם עלה כסף רב וניתן היה להשיג אותו רק בשוק השחור. בכל פעם שקיבלתי כיכר לחם, התלבטתי אם לאכול הכל בבת אחת ולשבוע ליום שלם, או לחלק את הכיכר למנות קטנות כדי שיהיה לי אוכל למספר ימים.

עד סוף ימי לא הצלחתי להבין את ההתפתחות האבסורדית של חיי באותם ימים: דווקא בתקופת הנאצים הייתי חופשי ושבע, וכשסוף-סוף הגיעו הרוסים “לשחרר” אותנו מבני העוולה, הפכתי בן לילה לאסיר רעב.

עוד מהבלוג של דוד צ'צ'קס אקסלברד

תצוגה מקדימה

פרק 1

קשה לעכל חורבן של עולם שלם. עוד יותר קשה לכתוב על זה. אבל ציוויתי על עצמי לספר לכם את הסיפור שלי כדי שתדעו שהכל אפשרי. אפשר לשרוד את הגיהינום. אפשר ליצור יש מאין. חשוב מכל, אפשר להתחיל מחדש, על אפו וחמתו של מי שרצה לשים לנו...

תצוגה מקדימה

פרק 2

רעידות אדמה תמיד מזכירות לי בתת ההכרה את המעברים החדים של קורות חיי. בשנת 1941 פקד אותי זעזוע נוסף, ברמה של שבר גיאולוגי. באותו יום בקע מהרמקולים שנתלו על עצים, של הצבא הרוסי קולו של כרוז שהודיע שבשעה ארבע בבוקר חצה הצבא...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה