הבלוג של חמוטל ינאי

hamutaly

מנהיגה מלידה, נשואה מעל 20 שנים ואמא לשלושה ילדים. מדעי המחשב והיי טק הם חלק מהרזומה שהביא אותי לרצות משהו לנשמה. כותבת, אשת קהילה פעילה, מקימת מעגלי נשים, ראש שבט צופים ויוצרת קהילה מחבקת. עוסקת בפיתוח עסקי, חושבת בקול את... +עוד

מנהיגה מלידה, נשואה מעל 20 שנים ואמא לשלושה ילדים. מדעי המחשב והיי טק הם חלק מהרזומה שהביא אותי לרצות משהו לנשמה. כותבת, אשת קהילה פעילה, מקימת מעגלי נשים, ראש שבט צופים ויוצרת קהילה מחבקת. עוסקת בפיתוח עסקי, חושבת בקול את מה שבלב ומובילה דעת קהל. לא פוחדת לטפס על סולמות גבוהים. לפני מספר שנים אובחנה עם הפרעה דו-קוטבית ובחרה להפןך את "הדפקט לאפקט". "ככה פתאום, באמצע החיים" היא שם ההרצאתה הסוחפת ומרגשת של חמוטל המגוללת את הסיפור שלה.

עדכונים:

פוסטים: 8

החל מינואר 2018

“רוב זמני הוקדש לשיחות אישיות עם חולים אחרים. משה התחבר אלי כמעט מיד והפכתי להיות לו אמא שנייה. הוא היה צמא לכל מילה שיצאה מפי. אצל יוסי הסיפור היה פחות מוצלח”.

17/11/2018

השעות הפכו לימים והימים לשבועות. רוב זמני הוקדש לשיחות אישיות עם חולים אחרים או עם חברים שהקפידו להגיע לביקורים.

משה (שם בדוי) התאשפז קצת אחרי. משה בחור צעיר ממשפחה נורמטיבית, אוהבת וחמה חווה משבר נפשי בסוף שנות העשרים והגיע לשלוותה. משה התחבר אלי כמעט מיד והפכתי להיות לו אמא שנייה. הוא היה צמא לכל מילה שיצאה מפי. בהתחלה התבייש להתיישב לידי כי תמיד הייתי מוקפת אנשים. הוא הכיר לי את בני משפחתו ולא אחת מצאתי עצמי מקיימת איתם שיחות על הדרך בה אני רואה אותו. האמנתי בו מהרגע הראשון שנפגשנו. זיהיתי את הרצון העז שלו לחזור לעמוד על הרגליים. בשיחות שקיימתי איתו עזרתי לו לחזור ולהאמין בעצמו ובכוחותיו. משה אכן עשה דרך מדהימה והצליח למצוא עבודה יציבה ומספקת ובת זוג שאוהבת אותו והוא אותה.

designecologist-781651-unsplash

Photo by DESIGNECOLOGIST on Unsplash

לסיפור של יוסי (שם בדוי) יש סוף פחות שמח. יוסי בשנות ה-50 לחייו, גבר מסוקס, צ’רמר ושרמנטי. הוא מה שנקרא “לקוח חוזר”. הוא לא זוכר כמה פעמים כבר היה מאושפז ומאיזה גיל. רוב האישפוזים שלו היו בעקבות הסתבכות שהסתיימה במעצר. כששאלתי אותו מה יש לו, הוא לא ידע לענות. אמר שהרופאים חושבים שיש לו מאניה דיפרסיה, אבל הוא בטוח שאין לו כלום. מפאת הקרבה הגילאית ביננו והאמת שגם בגלל שהוא די התאהב בי ולא הפסיק לתת לי מחמאות (בעיקר פיזיות) חברתו היתה נעימה לי. כמובן שלא קרה ביננו כלום (למרות שהוא בהחלט ניסה) אבל היו לנו הרבה שעות שיחה על החיים. יש לו שלושה ילדים, כנראה מוצלחים, אבל מערכת היחסים שלו איתם ועם יתר משפחתו מחורבנים. הוא חזק בסמים (הקלים) ומהמר כפייתי. יש לו חלומות גדולים והוא ניסה להפוך אותי שותפה לכל העסקים שלו. הוא השתחרר סמוך אלי ובמשך תקופה שמרנו על קשר טלפוני ואפילו הגיע אלינו הביתה. המצב שלו בחוץ היה נורא ובשלב מסוים התחלתי לסנן אותו. לאחרונה היה שוב מאושפז בשלוותה ודי ברור לי שהוא לא יצליח לקיים חיים מאוזנים.

giovanni-randisi-219705-unsplash

Photo by Giovanni Randisi on Unsplash

 

כמו שאתם מבינים משעמם לא היה לי והנתק מהעולם החיצוני כבר לא הפריע לי, אבל ידעתי שהדבר הזה חייב להסתיים מתישהו, כי בכל זאת התגעגתי לעולם שבחוץ.

הרגע הגדול מגיע

ואז זה קרה, קבלתי תאריך שחרור 19/5/16, בדיוק חודשיים מהיום שהתאשפזתי. התחלתי לספור את הימים, להכין את הילדים. בשבוע האחרון כבר לא יכלתי להתאפק אז ביקשתי לצאת כל יום ולשמחתי הצוות אישר. איציק היה מגיע בשעות הצהרים, היינו נוסעים הביתה או אפילו לים ובערב הוא היה מחזיר אותי. ביום רביעי, יום לפני השחרור קצת לפני שהיינו צריכים לחזור, הוא קיבל טלפון מהמחלקה. הם ביקשו שאשאר לישון בבית כי הם צריכים את המיטה ושאגיע למחרת לשחרור מסודר. בשיחת הפרידה הביע הפסיכיאטר את חששו וביקש שאקח את הדברים באיזי הזמין לביקורת לאחר שבועיים. היום אני יודעת שהוא יכול (ולדעתי אפילו חייב!) לתת לי מידע בנוגע למסגרות של המדינה ו/או העמותות השיקומיות שיחד מספקים מסגרת תומכת ללמתמודד הנפש ומשפחתו.

averie-woodard-111831-unsplash

Photo by averie woodard on Unsplash

על החזרה הביתה ותחילת השיקום אספר בבלוג הבא שלי.

הרצאתי הקרובה תתקיים ב-30/12 במועדון מחתרת ברמת השרון.
בקרוב אפרסם לינק לרכישת כרטיסים.
עד אז, אשמח אם תמלאו את טופס הפרטים בכדי שאוכל לעדכן אתכם כל פעם שיהיה לי משהו חשוב (מבטיח לא להפגיז אתכם במיילים).

אם גם אתם עברתם חוויה דומה או ליוויתם בן משפחה או חבר קרוב בהתמודדות עם משבר נפשי, ציינו זאת בטופס ואחזור אליכם ואנסה לסייע לכם מתוך הנסיון שצברתי.

אוהבת, חמוטל

השעות הפכו לימים והימים לשבועות. רוב זמני הוקדש לשיחות אישיות עם חולים אחרים או עם חברים שהקפידו להגיע לביקורים.

משה (שם בדוי) התאשפז קצת אחרי. משה בחור צעיר ממשפחה נורמטיבית, אוהבת וחמה חווה משבר נפשי בסוף שנות העשרים והגיע לשלוותה. משה התחבר אלי כמעט מיד והפכתי להיות לו אמא שנייה. הוא היה צמא לכל מילה שיצאה מפי. בהתחלה התבייש להתיישב לידי כי תמיד הייתי מוקפת אנשים. הוא הכיר לי את בני משפחתו ולא אחת מצאתי עצמי מקיימת איתם שיחות על הדרך בה אני רואה אותו. האמנתי בו מהרגע הראשון שנפגשנו. זיהיתי את הרצון העז שלו לחזור לעמוד על הרגליים. בשיחות שקיימתי איתו עזרתי לו לחזור ולהאמין בעצמו ובכוחותיו. משה אכן עשה דרך מדהימה והצליח למצוא עבודה יציבה ומספקת ובת זוג שאוהבת אותו והוא אותה

עוד מהבלוג של חמוטל ינאי

תצוגה מקדימה

לחמוטל יש הפרעת דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה)

הלילה הראשון היה קשה מנשוא, התעוררתי באמצע הלילה ושכחתי לרגע איפה אני. התעשתי ויצאתי מהחדר וביקשתי סיגריה (הייתי לאחר שנתיים של הפסקה אבל הרגשתי שאני צריכה סיגריה להפיג את הייאוש). יצאתי למרפסת והתיישבתי על הספסל. חתול...

תצוגה מקדימה

יורדת מהכדורים

החיים מרגישים מאוזנים ואפילו טובים יותר מלפני שכל הבלאגן התחיל. נהנתי עד מאד מכך שהפכתי להיות אמא שמצליחה לאכול עם ילדיה ארוחת צהרים, להסיע לחוגים ולקשקש עם החברים. בנוסף התמסרתי לקריאת ספרים והפכתי לתולעת ספרים. יש...

תצוגה מקדימה

בורחת משלוותה

הכדורים עושים את העבודה ואפשר להגיד שאני מרגישה שוב נורמלית. חברים ממשיכים לפקוד את שלוותה ולהנעים את זמני. מצאתי לי שולחן פיקניק באמצע החצר של שלוותה שהפך לסלון שלי. היו ימים שביליתי בחוץ שעות, כל פעם הגיע מישהו חדש. מדי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה