הבלוג של חמוטל ינאי

hamutaly

מנהיגה מלידה, נשואה מעל 20 שנים ואמא לשלושה ילדים. מדעי המחשב והיי טק הם חלק מהרזומה שהביא אותי לרצות משהו לנשמה. כותבת, אשת קהילה פעילה, מקימת מעגלי נשים, ראש שבט צופים ויוצרת קהילה מחבקת. עוסקת בפיתוח עסקי, חושבת בקול את... +עוד

מנהיגה מלידה, נשואה מעל 20 שנים ואמא לשלושה ילדים. מדעי המחשב והיי טק הם חלק מהרזומה שהביא אותי לרצות משהו לנשמה. כותבת, אשת קהילה פעילה, מקימת מעגלי נשים, ראש שבט צופים ויוצרת קהילה מחבקת. עוסקת בפיתוח עסקי, חושבת בקול את מה שבלב ומובילה דעת קהל. לא פוחדת לטפס על סולמות גבוהים. לפני מספר שנים אובחנה עם הפרעה דו-קוטבית ובחרה להפןך את "הדפקט לאפקט". "ככה פתאום, באמצע החיים" היא שם ההרצאתה הסוחפת ומרגשת של חמוטל המגוללת את הסיפור שלה.

עדכונים:

פוסטים: 13

החל מינואר 2018

ככה פתאום, באמצע החיים מצאתי את עצמי חסרת אונים ומבולבלת. הכל סגר מסביב ולא נותרה ברירה אלא לברוח.

27/10/2018

נעים להכיר שמי חמוטל ינאי אני בת 48, נשואה ואמא לשלושה ילדים מתבגרים.

את חיי עד גילי 46 ניתן להגדיר כחיים נורמטיבים למדי. נשואה 20 שנים ואם לשלושה ילדים מתבגרים. בכל מקום שגרנו הפכתי במהרה למובילה חברתית בקהילה.
הקמתי שני מעגלי נשים, ארגון התנדבותי של נשים הפועלות למען אוכלוסיות נזקקות בעיר. הייתי ראש שבט הצופים. בקיצור, טיפוס אנרגטי, יוזם ומבצע.

משפחה צופיפניקית

לפני כשלוש וחצי שנים האיזון של חיי התערער והציפו אותי שאלות בנוגע לזוגיות שלי, לילדים, הקריירה שלי וכן שלל הפעילות בחיי שכללו התנדבויות ותחביבים. ניהלתי עם עצמי חשבון נפש על האופן בו חילקתי את זמני ומחשבותי בין הדבר שיקר לי מכל, משפחתי, לבין יתר עיסוקיי.

הופתעתי לגלות שאני מוצפת ברגשות אשמה. הראש התמלא בשאלות ותהיות: מה קרה לי פתאום? האם אפשר עוד לתקן משהו? האם צריכה לותר על משהו ואם כן, על מה?

חסרת אונים

סערת הרגשות שנקלעתי אליה, גרמה לי להרגיש חסרת אונים. התחילו להופיע אצלי סימפטומים פיזים. מחשבות טורדניות, חרדות והחיים הפכו לבלתי נסבלים, הרגשתי שסוגרים אותי מכל הכיוונים ובכל החזיתות. הפכתי לחסרת סבלנות, לאגרסיבית ובעיקר ללא נינוחה. המשפחה הרגישה שמשהו לא בסדר איתי. אבל, אני הכחשתי ולא הסכמתי לפנות לקבלת עזרה מקצועית.

הרגשתי שאני רוצה לברוח מכולם והחלטתי שבעלי ואני נטוס לניו יורק. מהרגע שהמראנו הייתי מלאת אנרגיות ובמצב רוח מרומם. מתיידדת עם כולם, מנהלת שיחות עם כל מי שרק מוכן להקשיב, הייתי בסוג של טריפ.
הבעיה שבעלי נשאר מחובר לקרקע ומצא עצמו דואג, תשוש, חסר אונים. מנסה מחד לזרום עם השטויות שלי ומאידך נלחץ שאגזים ויקרה משהו. בנוסף, אני בקושי ישנה וכמעט לא אוכלת.

“מדיסון סקוור גארדן”

אירוע השיא התרחש במדיסון סקוור גרדן. הגענו לראות משחק של ה-NBA. בתום המשחק לא הסכמתי לעזוב את המקום ולאחר שצוות העובדים התייאש מלשכנע אותי, כל אחד תפס בחלק מגופי והרימו אותי באויר (ישו סטייל) ישר לתוך המעלית ומשם דחפו אותי החוצה.

ניו יורק

חוזרים ארצה והמצב הוא כזה: אני על גל המאניה (אז עוד לא ידעתי שזה מה שהיה לי) ואיציק והמשפחה בפאניקה, מבינים שחייבים לעשות משהו.
אפשר להגיד שהם הרימו ידיים מלנסות לגרום לי לקבל את העובדה שמשהו עובר עלי והחליטו לפנות לקבלת עצה מקצועית ובעקבותיה מחליטים לפנות לפסיכיאטר מחוזי ולהוציא לי צו הבאה להסתכלות בביח פסיכיאטרי.

הצליח להם. השיגו את הצו ולמחרת נלקחתי באמבולנס לשלוותה.

בביה”ח מחליטים שיש לאשפז אותי. מבקשים את הסכמתי ואני מסרבת ולכן מוחלט על אישפוז בכפייה.

על החיים בשלוותה תוכלו לקרוא בבלוג הבא שלי.

איך מקבלים את היותי בעלת הפרעת נפש?
איך מנהלים איזון?
איך חיים עם מחלה ועדיין מקיימים שגרה בריאה?

“ככה פתאום, באמצע החיים” זו שם ההרצאה שאני מעבירה בחודשים האחרונים. ההרצאה עוסקת בסיפור שלי, שחשבתי שנכון יהיה לשתף עם כמה שיותר אנשים, כי הגיע הזמן לחולל שינוי אמיתי בהתייחסות לנושא בריאות הנפש.

ההרצאה הקרובה הפתוחה לציבור תתקיים ב7.11 באולם יד לבנים ברמת השרון, פרטים בהזמנה המצורפת.

הרצאה

בנוסף, כחלק מהאיזון אני מלווה ותומכת באנשים במצבים דומים.

אתם מוזמנים להגיב ולשאול.

אוהבת, חמוטל

הזמנה להרצאה 

עוד מהבלוג של חמוטל ינאי

תצוגה מקדימה

בורחת משלוותה

הכדורים עושים את העבודה ואפשר להגיד שאני מרגישה שוב נורמלית. חברים ממשיכים לפקוד את שלוותה ולהנעים את זמני. מצאתי לי שולחן פיקניק באמצע החצר של שלוותה שהפך לסלון שלי. היו ימים שביליתי בחוץ שעות, כל פעם הגיע מישהו חדש. מדי...

תצוגה מקדימה

יורדת מהכדורים

החיים מרגישים מאוזנים ואפילו טובים יותר מלפני שכל הבלאגן התחיל. נהנתי עד מאד מכך שהפכתי להיות אמא שמצליחה לאכול עם ילדיה ארוחת צהרים, להסיע לחוגים ולקשקש עם החברים. בנוסף התמסרתי לקריאת ספרים והפכתי לתולעת ספרים. יש...

תצוגה מקדימה

צופים זו דרך חיים

את הרומן שלי עם הצופים התחלתי בכתה ט'. עברתי ללמוד בקרית אונו והחבורה שנדבקתי אליה הייתה חבורת הצופים. זו הייתה השנה הכי מהנה שלי בכל שנות ילדותי. גם בכתה י"ב טעמתי מיתרונות הצופים. ושם נפסק הרומן. חזרתי לחוות את נפלאות...

תגובות

פורסם לפני 4 weeks

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה