הבלוג של חמוטל ינאי

hamutaly

מנהיגה מלידה, נשואה מעל 20 שנים ואמא לשלושה ילדים. מדעי המחשב והיי טק הם חלק מהרזומה שהביא אותי לרצות משהו לנשמה. כותבת, אשת קהילה פעילה, מקימת מעגלי נשים, ראש שבט צופים ויוצרת קהילה מחבקת. עוסקת בפיתוח עסקי, חושבת בקול את... +עוד

מנהיגה מלידה, נשואה מעל 20 שנים ואמא לשלושה ילדים. מדעי המחשב והיי טק הם חלק מהרזומה שהביא אותי לרצות משהו לנשמה. כותבת, אשת קהילה פעילה, מקימת מעגלי נשים, ראש שבט צופים ויוצרת קהילה מחבקת. עוסקת בפיתוח עסקי, חושבת בקול את מה שבלב ומובילה דעת קהל. לא פוחדת לטפס על סולמות גבוהים. לפני מספר שנים אובחנה עם הפרעה דו-קוטבית ובחרה להפןך את "הדפקט לאפקט". "ככה פתאום, באמצע החיים" היא שם ההרצאתה הסוחפת ומרגשת של חמוטל המגוללת את הסיפור שלה.

עדכונים:

פוסטים: 13

החל מינואר 2018

ואז זה קרה, משהו השתבש אצלי ופרצה לה המאניה. זה אמנם לא היה המשבר הראשון בחיינו המשותפים אבל זה היה הראשון שלא יכולתי להיות בשליטה על המצב. יאצוק איש יציב ורגוע, תכונה שבמהלך כל 20 שנות נישואינו הוציאה אותי מדעתי לא אחת, עמד לצידי לאורך כל הדרך, על אף הלחץ הסביבתי. את התובנה שהוא האיש שלי (ב’ה’ הידיעה) ואיתו אני רוצה יום אחד (רחוק) לגדל נכדים ונינים ולהמשיך לעשות חיים קבלתי מתי שהוא לפני מאניה נמבר 2, אבל אין ספק שההתמודדות שלו איתי (רוב הזמן לצידי) בכלל ומול הילדים בפרט חיזקה את דעתי.

15/12/2018

הייתי בת 24 וחדורת מטרה למצוא בן זוג לחיים. פניתי לסובבי בבקשה שיחשבו עלי בעניין. ואז זה קרה, נסעתי עם חבורת בנות לסופש בקלאב מד אכזיב (איזו נוסטלגיה). ישבנו לנו על החוף ואז דנה התחילה לדבר על שידוכים. קפצתי ושאלתי את מי היא יכולה לשדך לי? היא חשבה לרגע ואז קראה: “יאצק!”. התחילה לתאר את הבחור: “גבוה, מסוקס ונשמה טובה”. לא צריך היה להגיד יותר ואני נתתי את הסכמתי. אבל היה לי תנאי: “לא רוצה בליינד דייט, תמצאי הזדמנות חברתית ואני אגיע ונראה איך יזרום”. לאחר מספר ניסיונות כושלים היא מתקשרת ואומרת שביום שישי יש מסיבה ושהיא תבוא לאסוף אותי. הגעתי לבית קטן עם חצר ענקית בנחלת יהודה. מהסלון בקעה מוסיקת טכנו שאוזני לא היו רגילות לשמוע (תמיד הייתי טיפוס של מוסיקה עם מילים). באמצע החדר רקדו שני חנונים שמנסים להראות מגניבים. אחרי שהחלפתי כמה מילים עם המיועד הבנתי שהוא לא בשבילי וגם מהצד השני לא נרשמה התלהבות. הודתי לה ואמרתי שמחכה לרעיון הבא שלה. בערך חודש אחרי, קבלתי שוב הצעה להצטרף למסיבת שישי אחה”צ בנמל ת”א מאחורי מועדון הצלילה אוקטופוס (עוד נוסטלגיה). הגעתי עם מכנסי ג’ינס קצרים וזוג רגלים ארוכות ושזופות (חבל שלא היה אז טלפונים חכמים) וקלטתי ליד עמדת הדי.גי (רונן גוטמן המלך) את אדון יאצק. ניגשתי ואמרתי שלום לבחור, שבאור יום נראה קצת יותר שווה. מסתבר שגם אני (ובעיקר רגליי) עשו לו את זה והוא ניגש אל דנה וביקש שתברר מה מצבי (היה ונשאר קצת ביישן). חייכתי ואמרתי שאני פנוייה ושתתן לו את הטלפון שלי. היא, בחורה נחושה, קראה לשנינו אליה ודרשה שנתיישב יחדיו ונתחיל לדבר. ביצעו את המשימה והתפתחה שיחה כיפיית שהסתיימה בכך שקבענו שניפגש במסיבה במוצאי כיפור. זה היה דייט לא רגיל. היינו מוקפים בחברים שלו וכמה חברות שלי. רקדנו והחלפנו כמה מילים. לקראת סוף המסיבה יצאנו לבד החוצה. הביישן רכן לעברי ואמר: “שתהיה לך שנה טובה, נראה לי שהיא תהיה כזו” ונישק אותי על שפתיי. מאותו הרגע התגלגל הרומן ולימים זכיתי להצעת נישואין רומנטית ואחריה חתונה בלתי נשכחת של שישי אחה”צ עד השעות הקטנות של הלילה.

20181215_184217

החיים התגלגלו. עליות וירידות ובעיקר מחשבה ורצון לילדים (בעיקר שלי והוא נסחף). כשהגדולה היתה בת שנתיים עברנו לשכונה נחמדה במרכז הארץ ושם ביססנו את חיינו. נולדו עוד שני ילדים והחיים המשפחתיים השתלטו על הזוגיות (כמו אצל כולם). עליות וירידות ובעיקר שגרה חביבה אבל קצת משעממת. לאחר כעשר שנים התקבלה החלטה ספונטנית (בעקבות בחילה עזה שחטפתי מראש העיר דהאז) לעקור את משפחתנו לעיר הולדתו של יאצוק (הכינוי שהחליף את יאצק), רמת השרון. המגורים בעיר החדשה היו מאד שונים והצריכו הסתגלות של כולנו. הקלה עלינו העובדה שהוריו וחלק מכובד של חברינו המשותפים עוד מתחילת הקשר, גרו בעיר.

20181215_183332-1

מאבדת שליטה

ואז זה קרה, משהו השתבש אצלי ופרצה לה המאניה. זה אמנם לא היה המשבר הראשון בחיינו המשותפים אבל זה היה הראשון שלא יכולתי להיות בשליטה על המצב. יאצוק איש יציב ורגוע, תכונה שבמהלך כל 20 שנות נישואינו הוציאה אותי מדעתי לא אחת, עמד לצידי לאורך כל הדרך. את כל הסיפור כבר שמעתם אז אין צורך שאחזור עליו.

את הפוסט היום אני מקדישה לאיש שלי שהתגלה במלוא איתנו והיה שם עזר כנגדי. חודשיים לנהל בית עם שלושה ילדים זו משימה שרוב הגברים שאני מכירה היו נופלים ממנה, אבל הוא לא. את זמנו חילק ביניהם לביני (בשלוותה) ובין העבודה. בשום שלב לא התלונן. כשיצאתי משם הוא ספג בהכנעה (רוב הזמן) את הטענות שלי על ההחלטה שלו לאשפז אותי בכפייה. הלכנו יחד לטיפול זוגי ובין לבין חפירות עמוקות. היו הרבה רגעי משבר ששאלת ההשארות שלנו יחד עלתה על השולחן והמילה “גירושין” נזרקה לחלל אבל נשארה שם. בשלב מסוים שנינו נכנסנו לסוג של שביתת נשק. יחסים של שני שותפים למפעל חיים נטולי אינטימיות ונשמה. ואז יום אחד יצרתי לנו את המשבר השני: מאניה נמבר 2. ושוב אהבתו עמדה במבחן והפעם אישפוז בכפייה לא היה על הפרק בשום אופן. במקומו הכרזתי על “אישפוז בית” שזה אומר שהוא צמוד אלי 24/7. שיגעתי אותו, כל האשמות שהיו מודחקות פרצו ממני החוצה. הוא ניסה להיות מאופק אבל לא אחת איבד את עשתונותיו. אבל מצד שני קיימנו הרבה שיחות אינטימיות שבמהלכן הוא פתח את ליבו ושיתף אותי ברגעים מאז וברגשות האשמה שהוא נושא עימו.

את התובנה שהוא האיש שלי (ב’ה’ הידיעה) ואיתו אני רוצה יום אחד (רחוק) לגדל נכדים ונינים ולהמשיך לעשות חיים קבלתי מתי שהוא לפני מאניה נמבר 2, אבל אין ספק שההתמודדות שלו איתי (רוב הזמן לצידי) בכלל ומול הילדים בפרט חיזקה את דעתי.

אז יאצוק שלי, תודה שאתה בוחר בי כל בוקר מחדש . וכמו ששר גבי שושן ז”ל:
“כי לא חשוב לאן נלך ולא חשוב מה נעשה 

העיקר שנעשה זאת רק ביחד זו עם זה 
לא חשוב לאן נלך ולא חשוב מה נעשה 
רק שנהיה ביחד זו עם זה

מוזמנים להקשיב לשיר המרגש הזה שליווה אותי בכל תקופת המאניה הראשונה:

 

https://www.youtube.com/watch?v=2JggEeQHW7w

hqdefault

מוזמנים למלא את טופס הפרטים בכדי שאוכל לעדכן אתכם כל פעם שיהיה לי משהו חשוב (מבטיחה לא להפגיז אתכם במיילים).

ואם אתם רוצים לשמוע ולראות בעיניים אתם מוזמנים לרכוש כרטיסים להרצאתי הקרובה הפתוחה לקהל שתתקיים במועדון המחתרת, רמת השרון ב-30.12 בשעה 20:00. לרכישת כרטיסים לחצו כאן

עוד מהבלוג של חמוטל ינאי

תצוגה מקדימה

לחמוטל יש הפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה)

הלילה הראשון היה קשה מנשוא, התעוררתי באמצע הלילה ושכחתי לרגע איפה אני. התעשתי ויצאתי מהחדר וביקשתי סיגריה (הייתי לאחר שנתיים של הפסקה אבל הרגשתי שאני צריכה סיגריה להפיג את הייאוש). יצאתי למרפסת והתיישבתי על הספסל. חתול...

תצוגה מקדימה

מוצאת ייעוד חדש

זהו אני בבית! חיכיתי כל כך הרבה זמן וסופסוף זה הגיע. מתרגשת וחרדה גם יחד. פתאום קמים בבוקר והכל שקט מסביב. בגלל הכדורים קשה לי להתעורר ולכן ברוב הבקרים אני מפספסת את הילדים. החופש הזה קצת מבלבל ואפילו טיפה מלחיץ ואני מבינה...

תגובות

פורסם לפני 2 months
תצוגה מקדימה

צופים זו דרך חיים

את הרומן שלי עם הצופים התחלתי בכתה ט'. עברתי ללמוד בקרית אונו והחבורה שנדבקתי אליה הייתה חבורת הצופים. זו הייתה השנה הכי מהנה שלי בכל שנות ילדותי. גם בכתה י"ב טעמתי מיתרונות הצופים. ושם נפסק הרומן. חזרתי לחוות את נפלאות...

תגובות

פורסם לפני 4 weeks

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה