הבלוג של לייזה פאנלים

לייזה פאנלים – יומן מסע קטן של עקרת בית גדולה

מגדלת בעל, 4 ילדים וכלבה שעירה מאוד במרחבים הפתוחים והאינסופיים של תל אביב. משרבבת קללות בשקט שהילדים לא ישמעו. מאוד אוהבת לבשל ואוטוטו חוזרת להתעמל. הכנסו לבלוג החדש שלי lizapanelim.com

עדכונים:

פוסטים: 110

החל ממרץ 2011

“אני לא יודעת אם סיפרתי לך”, מקניטה אותי אחות שלי, “אבל את השיר
נר לי, נר לי, נר לי דקיק
בחנוכה נרי אדליק.
כתב אריק אחרי ששתה כמה כוסות וודקה לנר שלו.
הוא רמז לחברה רינה, בעדינות פלמ”חניקית, מה הוא יעשה לה אחרי הטקס…”
שתינו צוחקות.
“או! את רואה מיידל’ע, ככה מתחילים עם אישה. זאת דוגמא ומופת!” אני עונה בקול אריקי עם ש’ שורקת.

כמו כל חנוכה, אנחנו במטבח מכינות סופגניות ולביבות.
תוך כדי לישה אינטנסיבית של הבצק עם אגרופים קפוצים וצחוק שעומד להתפקע, אחות שלי מודיעה לי שחוץ מ”הרגילים” יבואו גם זוג אמריקאי להדלקת נר.
“למה הזמנת לכאן שפה זרה?” אני מטגנת
“כי הם גרים בלוס אנג’לס” היא מלבבת לי
“נו? אז? מה לנו ולקריית המלאכים?” אני טועמת סופגניה שלא הספיקה להתיישב על נייר מספיג.
“אנחנו עוזבים את הארץ בקרוב” היא מתסיסה
הסופגניה הלוהטת עושה לי כוויה בלשון ודבריה גורמים לי לכוויה בלב.

אחותי, קטנה ממני בשנתיים וגבוהה ממני בחצי ראש.
היא ואני מגדלות אחת את השנייה המון המון המון שנים.
בסוף שנות ה 80, הורי עזבו את המדינה.
אני החלטתי להישאר.
הייתי בצבא ולימדתי את עצמי מה ההבדל בין חיילת בודדה לבדידות. בין עכירות לאחריות.
בין “אם אין אמא לי – אז רק אני לי…”
ואז היא הגיעה לעשות צבא ואני שכבר סגרתי שנתיים בארץ לקחתי עליה חסות.
הכל עברנו יחד: דירות, פרידות, גרידות, לידות.
עם הזמן כל אחת טיפחה משפחה גדולה כיאה לחתולות רחוב שרדניות שרוצות בית.
אני אוהבת את אחותי הקטנה.
רק עם אחותי אני משחקת בכדור, מתאמנת בגלגלונים ועמידות ידיים ומרגישה ילדה ולא ילדותית.
רק עם אחותי אני נהנית לבשל במטבח לחתוך ולקצוץ אנשים וירקות – ללוש פחדים, כאבים וזכרונות עבר.
רק עם אחותי אני אומרת את מה שאני הכי חושבת.
רק עם אחותי.
אז זהו, בחנוכה ההוא, עם הרוח הקרה, הגשם שזרזף בחוץ, חמימות הנרות והשירה הקולחת שבפנים
היא הודיעה לי שהם עוזבים.
עוד מעט אני סוגרת שנתיים בארץ. בלעדיה ובלי נספחיה האהובים.
וכמו בכל חנוכה אני ממשיכה להזמין את הקבועים להדלקת נר.
לבד, במטבח, מעלה את נס פך השמן. מלבבת לביבות ומטגנת סופגניות
ויודעת, כל כך יודעת, להפוך ריחות וטעמים לגעגוע קרוב.

ספינג’וניות מטורללות הכי טעימות שיש

תקשיבו רגע, זה הספינגוניות שאני עושה בהשפעת המטבח הנרוקאי, כשקראתי להם ספינג’ חטפתי על הראש, כי הם לא מעוצבות לעילא, והן בלי סוכר בבצק, רק בציפוי. אין דבר יותר טעים מהן. הן מתפצפצות וקריספיות ושווה לכם לנסות.

1 ק”ג קמח
3-4 כוסות מים פושרים
שקית שמרית
חצי כף מלח
כף סוכר
שמן רגיל לטיגון הסופגניות

מערבבים יבשים טוב טוב (כולל שמרית)
מוסיפים מים עד לקבלת בצק דביקי. (לא קשה ולא נוזלי מדי)
מתפיחים שעה בערך
משמנים ידיים בוצעים גודל של קציצת בצק ויוצרים במרכזה חור
מכניסים לשמן עמוק ורותח עד הזהבה.
בצלחת גדולה מצפים בסוכר לבן (הכי טעים) משני הצדדים.

פשטות שהיא
א ל י פ ו ת!
חנוכה שמח לכולכם

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה