הבלוג של לייזה פאנלים

לייזה פאנלים – יומן מסע קטן של עקרת בית גדולה

מגדלת בעל, 4 ילדים וכלבה שעירה מאוד במרחבים הפתוחים והאינסופיים של תל אביב. משרבבת קללות בשקט שהילדים לא ישמעו. מאוד אוהבת לבשל ואוטוטו חוזרת להתעמל. הכנסו לבלוג החדש שלי lizapanelim.com

עדכונים:

פוסטים: 110

החל ממרץ 2011

26/10/2011

אני נשאבת כמו גרגר אבק לעולם הקסום של “מעושרות”.
לא מבינה עדיין מה זה? מה? הם עקרות בית אמיתיות, כאילו כמוני?
כאילו קמות בשש בבוקר מוציאות את הכלבה, בדרך קונות לחמניות, מעירות ארבעה ילדים, מכניסות כביסה, מוציאות כביסה, תולות כביסה, מקפלות כביסה, מכינות סנדביצ’ים, לוקחות לביה”ס ולגן, עושות שוק, קניות, סוחבות סלים, עולות 4 קומות ברגל, מבשלות, שוטפות כלים ,מעבירות סמרטוט
רגע. נחה. הפסקה
ושוב מוציאות ילדים מהגנים ובית ספר מכניסות ילדים לחוגים ולנדנדות, מכינות קופסאות עם חטיפים לגינה ואז הביתה ואז שיעורי בית, ואז ארוחת ערב ואז מקלחות, ואז סיפור ואז השכבות.
ואיפה התפעולים, הטלפונים, הלוגיסטיקה של האימהות
ואיפה הבעל? ואיפה אני?
ככה נראים חיי. ככה נראים חיי עקרת בית גדולה.
מסתבר, שיש גדולות ממני.
פתאום הבנתי מה זה “צרות של עשירים” ומה ההיפוך של איש קשה יום.
ההיפך של איש קשה יום זה אישה קלת דעת!
מלאת ממון, קופצנית כמו טמפון ומפזרת לבעלה את האון. סליחה, ההון.

מסתכלת עליהם בתיעוב ובקנאה גם יחד.
מצד אחד מתנשא, מצד שני, מתה להתעורר בבית שלהם עם בריכה וצי של משרתים שיבשלו לי, שינקו לי, שיטפלו לי ואני אשחה במים הצלולים ואחר כך חדר כושר פרטי עם המאמן האישי שלי עם איזה סאונה פינית. וארוחה סינית? הלו, גם אני רוצה ניתוק!
מה יש? לא מגיע לי? חלומות צימר, בעצם חלומות שנירר- לאה שנירר
כן. זאת שהכל הוא “פאן פאן פאן” או פן פן פן “תנפח,תנפח,תנפח” תנפח לי את השיער,השדיים,השפתיים,השרירים, תנפח את השכל, תנפח את הבית, עוד יותר גדול , יומולדת יותר גרנדיוזית, יותר נוצץ תנפח, תנפח, אל תפסיק עוד עוד עוד.
זה אוטוטו מתפוצץ עליה. על לאה.
וניקול, אוי ניקול.
ניקול היחידה שאני מכירה זה הסמרטוטים שאני מנקה איתם את הבית.
וגם ניקול שלנו מנקה את הבית. היא לא נותנת לשום עוזרת להתקרב ולשפשף, היא יודעת לשפשף ממש טוב תראו לאן זה הביא אותה.
הלו, ילדה, את בת 24, עם פנים נהדרים גם בלי טונות איפור, זה גיל  שאת אמורה להתבלבל ולהתאהב ולשאול שאלות לגבי החיים ולטייל בעולם.
אבל היא, פינצ’רית קטנה ויפה עם קולר יהלומים על צוואר, שמטיילת עם עגלה ובובה קטנה במעגלים אין סופיים בכיכר המדינה. זה מוביל לאן שהוא המעגלים האלה?

אני בהלם חברתי.
אתי דודאי צועדת בשדרות, איפה שאני עוברת יום יום עם הילדים והכלבה. היא באה לתת מנחה לעניים, לעודד את רוחם ולצייר איתם פלקטים. איזה מגניב, כי גם היא נורא בעד התנועה הצופית הזו נו.. “צדק חברתי”
ומה עם המסובבת של אריק סיני? מרוב סיבובים יש לי ולמשולם סחרחורת. הלו – תיזהרי לא ליפול עליו, הוא עלול להתפורר או להיפרם.

אתמול הגשם הראשון ירד. מיינתי את החורף. הילדים גודלים והבגדים לא. יצאתי וקניתי בגדים לכל החבורה 1800 שקל. הוצאתי והרגשתי זוועות. המון המון כסף. טרנינגים, חולצות, סווטשירטים, גרביים חמות, ועדיין לא קנינו נעליים .
המון המון כסף. אני חיה בתל אביב שזה יקר, מגדלת משפחה בת 6 נפשות שזה יקר. הסדרה היחידה שאני יכולה להשתתף בה היא “מרוששות” ואני יודעת שיהיה קל מאוד למצוא את הקאסט המתאים כי יש אלפים כמוני.
אבל כשדפנה שחר, אשתו לשעבר של קטש אמרה שהיא נורא בדיכי אז היא קנתה עציץ ב 5,000 שקל, אני לא יודעת למה. הרגשתי טוב.
אין אין כמו אחווה אמיתית של עקרות בית אמיתיות.

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה