הבלוג של לייזה פאנלים

לייזה פאנלים – יומן מסע קטן של עקרת בית גדולה

מגדלת בעל, 4 ילדים וכלבה שעירה מאוד במרחבים הפתוחים והאינסופיים של תל אביב. משרבבת קללות בשקט שהילדים לא ישמעו. מאוד אוהבת לבשל ואוטוטו חוזרת להתעמל. הכנסו לבלוג החדש שלי lizapanelim.com

עדכונים:

פוסטים: 110

החל ממרץ 2011

זיכרון שהיה אולי כך היה:

חדרה של תחילת שנות ה80, פרבר קטן וזניח

כמעט לכל משפחה יש:
שלושה מפלסים וקיר “מרנג” מגבס
שלושה ילדים וכלב
שלושה סודות וסובארו

המורה, חמושה כּותפות ותסרוקת, מנופחת בריקנות של קפה נמס עם שתיים סוכרזית, מקריאה את הרשימה השמית של הבנות: שרית, נורית, יפית, חגית, גלית… והפיהוק המטרונומי מהדהד וגדֵל: מירית, נירית, אורית, רונית, עידית, פזית, סיגלית, צופית…
שום ייחוד, הכל אותו דבר. התלבשנו די זהה: אופנת טופר, מכנסי ליוויס ונעלי אדידס למי שהיה – ואדידוס למי שלא.
מצצנו סוכריות מחליפות צבעים עד שהלשון שלנו דיממה וטרפנו את השונים עד שהם דיממו.

הקורבנות היו אלכס ניסנייביץ’ ויוליה מיכאלוב הרוסים עם המבטא הכבד שהתלבשו שונה והריחו אחרת

והיו גם שתי “זהבות” שהגיעו מחוץ לעיר: זהבה לוי וזהבה כהן. לזהבה לוי קראנו “זהבה” היו לה פנים כהים וכעוסים, כולה שריר קפוץ ומלא כח. פחדנו ממנה ונתנו לה כבוד.
לזהבה כהן קראנו “אולגה” כי היא הגיעה מגבעת אולגה. היא היתה גבוהה ורזה עם שיער שחור וחלק, שיניים לבנות וחיוך של ג’וליה רוברטס שעם הזמן הלך ודעך.

יום אחד במשחק מחניים רוב הבנות נפסלו, משתי הקבוצות נשארו :פזית שקדי וזהבה “אולגה” כהן.

פזית זרקה את הכדור על אולגה הכי חזק שיכלה – אולגה תפסה
אולגה כיוונה את ידיה הארוכות, שלחה את הכדור – פזית תפסה.
פזית זרקה חזרה על אולגה.
המתח עלה. השאגות של הזאבות החדרתיות הפכו ליללות תן במקצב וודו ורחש מלגלג :”אול-גה”, “אול-גה”, “אול-גה” – אולגה תפסה

אולגה אחזה בכדור הכי חזק שיכלה. היא הגנה עליו כמו גור קטן ופגיע ומפיה נפלטה צרחה מיבבת:

“אני לא אולגה, אני לא אולגה, עברנו מזמן לחדרה, אני זהבה! ז ה ב ה!”
“אולגה מתה, אולגה מתה, אולגה מתה”!

המשחק נפסק. הכל נדם.

פזית התקרבה לזהבה ובקול שקט רועם ובטוח ציוותה:
“אולגה מתה – את מוכנה לשחרר את הכדור? אחרת זה נצחון טכני!”

כולנו סביב המחניים בריכוז של עמודו.
חרצנו את שמה לשנים שיבואו: “אולגה מתה”!

לפני שנה בערך, ראיתי את “אולגה מתה” עדיין חיה בחדרה.
תמירה ויפה, טופפה עקביה ועם שלושת ילדיה פלוס הכלב נכנסה לסובארו פורסטר מדוגם.

חייכתי בהתנצלות נבוכה ולחשתי לה: “סליחה זהבה”
זהבה שלחה לי חיוך של מיליון דולר וקריצה של סוד קטן ומשותף לנו.
אחד מתוך השלושה שיש לה.

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה