הבלוג של לייזה פאנלים

לייזה פאנלים – יומן מסע קטן של עקרת בית גדולה

מגדלת בעל, 4 ילדים וכלבה שעירה מאוד במרחבים הפתוחים והאינסופיים של תל אביב. משרבבת קללות בשקט שהילדים לא ישמעו. מאוד אוהבת לבשל ואוטוטו חוזרת להתעמל. הכנסו לבלוג החדש שלי lizapanelim.com

עדכונים:

פוסטים: 110

החל ממרץ 2011

חדש!!! לייזה פאנלים משיקה את מדד השטרודל הפאנלי. והפעם כל מה שרצית לדעת על הצגות ילדים ממולצות במוזיאון תל אביב.

24/06/2013

למרות שהיה זמן שרב היום. יצאנו.
אחד היתרונות לגור בכרך הגדול, תלאביב. זה הניידות הקלה עם נִצְמדָיים על אוֹפניים.
יורדים את שדרות רוטשילד, חוצים את הבימה מתגלגלים עוד טיפונת
ואנחנו שוב בקור המלטף של המוזיאון. נעים לי ולהם.
נכנסים לקונצרט תזמורת הבמה הישראלית, “מכּחול הצלילים של מוֹריס” על פי יצירות של ראוול.
הקונצרט נתפר למידותיהם הקטנות: קלאסי.קצר.מצחיק עם נגיעות פומפוזיות.

בתום ההופעה, אכלנו תפוחים ירוקים חתוכים , ענבים סגולים וגם סנדביצ’ים מהבית.
אני שתיתי קפה כיאה לאמא אווזה
אחר כך הם הפכו לגוליבר בארץ המינאטורות – מודלים זעירים מגולפים בעדינות שברירית מעץ ובדולח – בתי בובות מאלפים שאף פעם לא יהיו לנו.


משם קפצנו לבקר את המיצב של דאגלס גורדון.
אפילו צילמתי את ארבעתם עם פיל גדול.

“שבת הבאה נלך לים?” אני מדוושת לעברם בדרך המזיעה הביתה

“לא אמא לא! לא! שוב למוזאון, למוזאון” הם עונים מקהלת ציפורים.

רגע .סטופ כדור הארץ .
זה לא שהנצמדים שלי חובבי קולטורה ותרבות גבוהה. אל תטעו.
מה פיתום, הם מקהלת ציפורים עורבנית עפרונית:
אוהבים לנקר לי במוח, לריב, להשתולל,לטפס, לקפוץ, לצעוק, לצחוק, לזרוק, לתפוס, להרים להוריד, להתיז, להשפריץ. הבנתם, כן?

זה פשוט השילוב המהמם שמְחָרדְן אותם ומהלך עליהם קסם.
הם מסתובבים בהיכל המוזאון כאילו היה לונה פארק ענק כשכל כיסיהם מלאים במטבעות מנצנצים של סקרנות ילדותית ראשונית ומרגשת. כל כך מרגשת.

עוד שבוע עבר ואנחנו שוב מפדלים איך לא, לים המסעיר במוזאון !
דלת קסמים אחת נפתחת ובתוכה הצגה עם שירים וסיפורים של שלונסקי, ביאליק, דליה רביקוביץ’ ופניה ברגנשטיין. הצגה נפלאה, פשוטה, יפה ומצחיקה כל כך:
“הַדֶרֶךְ לְשָׁמָה” סוחפת עוטפת קוצפת, קוצבת, טורפת אותנו מהשניה הראשונה:
.עוֹד מְעַט נִסַּע לְשָׁמָה
לא חָשׁוּב לָדַעַת לָמָה
נִכָּנֵס כַּחֲבֵרִים
אֶל עוֹלָם שֶׁל סִפּוּרִים

נַמְצִיא כָּל מַה שֶׁרַק נִרְצֶה
לַדִּמְיוֹן אֵין שׁוּם קָצֶה
וְאִם נִפְחַד, זֶה לא נוֹרָא
תָּמִיד יֵשׁ דֶּרֶך חֲזָרָה

היה כיף. נהנתי כל כך מההצגה .נהנתי כמוהם.

לא מעל ולא מתחת ולא ליד בדיוק כמוהם.

שוב ענבים סגולים, תפוחים ירוקים, סנדביצ’ים קטנים ואיזה כוס קפה למָאדֶר גוּז.
שוב מזהה את דני קראוון האמן הנפלא ואשתו מנסים להבין את משחק הדיוקנאות
שוב פוגשים בביתן האופניים הצבעוני, ליצני לילדים את את א.ב. יהושוע עם נכדיו .
שוב אני מסמיקה וניגשת בהערצה ובאש ידידותית להגיד לו מילות נועם על ספריו הנפלאים.
שוב הילדים שואלים אותי, מאיפה אני מכירה את הסבא הזה?
שוב כל כך כיף לנו.

מדהים איך הם רואים את הציורים העצומים של ג’קסון פולוק , את העבודות של דוד ריב , או הפסלים של רודן.
אוי אוי הנאה צרופה להתבונן בילד מתבונן הנקי וחף מכל ביקורת ודעה קדומה.
מזכיר לי את התכונה המופלאה שלהם למצוא דברים בדרך הביתה.
תמיד יש אוצרות במשעול הדרך, או על הקיר ממול, רק צריך להסתכל.
אני די איבדתי את הזווית הנאיבית, המופתעת , האחרת
חשוב מדי פעם לצאת למסעות כאלה יחד.
מסעות המלטפים ומקררים את מערכת העצבים הביקורתית המסועפת שלנו,
נותנים לנו מנוחה, מזור ונחמה באתנחתא מתחברת כל כך
לילדים שלנו.
לילדים שבנו.

שבוע הבא ים. חובה ים או טו טו המדוזות באות לבקר.

* יש דרקון בירקון – אופרטה מצחיקה לכל המשפחה.

מדד השטרודל הפאנלי:

“הדרך לשמה”                     @@@@@   5 שטרודלים
“יש דרקון בירקון”                 @@@@@   5 שטרודלים
“כשהכל היה ירוק”                @@@@@   5 שטרודלים
“מכחול הצלילים של מוריס”     @@@@       4 שטרודלים
“אדון שוקו”                         @@@          3 שטרודלים

מקרא פאנלי:

5 שטרודלים: הצגה מצויינת
4 שטרודלים:  הצגה טובה
3 שטרודלים : נחמדה

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה