הבלוג של לייזה פאנלים

לייזה פאנלים – יומן מסע קטן של עקרת בית גדולה

מגדלת בעל, 4 ילדים וכלבה שעירה מאוד במרחבים הפתוחים והאינסופיים של תל אביב. משרבבת קללות בשקט שהילדים לא ישמעו. מאוד אוהבת לבשל ואוטוטו חוזרת להתעמל. הכנסו לבלוג החדש שלי lizapanelim.com

עדכונים:

פוסטים: 110

החל ממרץ 2011

ההבדל בין בָּלבְּלֶת של גיל 20 פלוס לגיל 40 פלוס הוא צלול כְּמי שתייה ועכוּר כמי ביוב.
בגיל 20, לא ממש רואים את האופק והבלבול של מי אני? מה אני? הוא לוקסוס חינני עם תקווה ועתיד.
אישה מבולבלת בדרך לגיל הבלות, לא רק שרואה טוב טוב את האופק, היא גם יודעת ששום דבר מזהיר לא נמצא שם והשאלות של מי אני? מה אני? יכולות בקלות להעיד על התחלה של אלצהיימר.

שוב נושבות עליי רוחות ספטמבר והימים הנוראים מטילים צל ענק,
נעטפת ברדיד עצבות וניגוני רחמנינוף עצמי.
מה עכשיו? מה לעזאזל עכשיו?
אחרי קיץ עמוס מעלות, ילדים וחוויות שפורקו ממזוודות לאלבומי זכרונות יפים.
אחרי שהכל חזר למקומו וכל אחד מצא את מקומו.
אני לבד.
לבד בבית.
בחושך הגדול.
מה עכשיו? מה לעזאזל עכשיו?
נכון, יש לעשות קניות, כלים, כביסות, בישולים וסידורים קטנים בסנטר. נו… נשאר לי מלא עודף.
מה עושה עם כל הזמן שבעולם?
מתי זה קורה שפתאום את מצליחה להרים את הראש ואז מגלה שמזמן סגרו את הים ואין שום מציל עם חסקה .
ואיך זה שהמון נשים שפעם ניהלו תקציבים, הגדירו יעדים, כיוונו מטרות, הכינו מצגות, התאפרו במכוניות והשאירו חותם ליפסטיק לוהט על כוסות קפה חד פעמיות, איך אותן נשים הבינו תוך כדי תנועה, שאי אפשר גם וגם.
להיות ולא להיות – להיות בבית בְּכְּאילו ולא להיות באמת.
להיות בעבודה באמת אבל עם נגיסות גסות ולא מרפּות של רגשות אשמה.
אז הן עזבו, זנחו ונזנחו וכשסוף סוף הצליחו להרים את הראש הן עומדות בגיל התפר נבוכות, מבולבלות, חסרות ביטחון, מסתכלות סביב ושואלות בדיוק כמוני:
מה עכשיו? מה לעזאזל עכשיו?
הרי אי אפשר לחזור ולחדש קריירה סוערת, כמו שאי אפשר לחדש נעורים.
תשאלו את הגימנסיזסטיות הגריטריות שמרשות לעצמן להתבלבל ומסתובבות עם מיני מגפיים עד הברכיים בוטוקס עד הנחיריים וצמות של היידי זונת ההרים.
וניחא, אם הייתי מגיעה לגיל התפר עם ממון שצברתי, אז הבלבול היה יותר נוח ואיכותי לסביבה:
אשת וריאטי נייס טו מיט, ביד אחת כוס שמפניה דקה וביד השנייה מנדבת מעטפה עבה.
אבל לא צברתי שום רכוש ואין לי על התחת גרוש. אולי ההון היחידי שצברתי הוא הון אנושי וגם על זה יש שיפקפקו.

מכינה צ’יקן נאגטס לנצמדים (זכרונות מהג’אנק-יארד של אמריקה) ולא מפסיקה להתרשם מהכוכב הזה שמת, ארמסטרונג-נאוט, בעיתון שמונח על שולחן המטבח, ושוב אני נמלאת עצבות, לא רק שלא יכולה להוריש להם כלום, אלא שגם הייתי מן שום כלום.
כלום של ממש משאירה אחריי. זה כל מה שזה? זה מה שאני בחיים?
אך לו הייתי ארמסטרונג, יה בה דה בה דה בם בם! אני שרה בלב, תוך כדי בליסת נאגטס, לא משנה איזה ארמסטרונג: לואי, לאנס או זה עם הצעדים הקטנים על ירח.

“תשאירי משהו לילדים” מפריע לי הבעל שם טוב באמצע החלום בהקיציס
נבהל מצ’יקצ’וק הנאגטס הבלתי רצוני שלי

“אני מתה להשאיר להם משהו”: אני עונה בפה מלא “אבל מה לעזאזל מה?”

הצטרפו לעמוד החדש של לייזה פאנלים בפייסבוק 

 

IMG_2330 IMG_2312 IMG_2356 IMG_2334

הצטרפו לעמוד החדש של לייזה פאנלים בפייסבוק 

 

צ’יקן נאגטס פטנט הום מייד

באמריקה כמו באמריקה האנשים פס רחב, המכוניות פס רחב, המדרכות פס רחב,  על התורים שמתי פס רחב והמנות אוי המנות פס רחב של ג’אנק טעים. הגויים שמים בבלילת הביצים ריוויון ו- פרמז’ן, מצאתי שמיונז עם חרדל ודבש עושה יופי של חיבור לחיך הישראלית. תהנו חברים ושנה דבש לכולכם

500-700 גר’ חזה עוף חתוכים לריבועי נאגטס

3 ביצים

כף מיונז

כפית חרדל

כפית דבש

2 שיני שום כתושות

תערובת תבלינים רבע כפית מכל תבלין (פלפל שחור/פפריקה/כמון/ כורכום – לטעם מקומי או טימין ואורגנו יבש לטעםחצלארץ)

פירורי לחם (עדיפות עליונה לפירורית זהב קראנץ’, או פאנקו)

כוס קמח תופח

שמן לטיגון עמוק עמוק

בקערה אחת קמח תופח עם חצי כפית מלח שולחן ופלפל שחור

בקערה שנייה מבלבלים ביצים עם מיונז, דבש וחרדל שיני שום כתושות ותבלינים איזה שבחרנו טוב טוב טוב (או כמו הגויים מוסיפים גם רבע כוס ריוויון וכף פרמזן מגורר)

קערה שלישית חבילה פירורית או פאנקו (עם כפית מלח ו-חציפלפל/ ו-או רבע כפית מכל תבלין של תימין ואורגנו או התערובת המקומית פפריקה,כמון, כורכום)

מקמחים את הנאגטס ואז טובלים טוב בבלילת ביצים אח”כ בפירורי לחם ובסיר עמוק (כמו שמטגנים סופגניות) עם שמן עמוק מטגנים עד הזהבה.
חראם כמה שזה טעים.

רטבים מומלצים וקלים: חרדל ודבש (כף מיונז, כפית חרדל, כפית דבש ולימון סחוט) מערבבים טוב טוב אפשר להוסיף כל תבלין ירוק ואהוב (כמו כוסברה זה נפלא)

קטשופ  עם מיונז (לילדים)

רוטב צ’ילי מתוק  עם מיונז

IMG_2314

סלט כרוב כמו קולסלו

התירס הטרי כל כך משדרג את הסלט, מוסיף לו מתיקות ופריכות שילדים ומבוגרים יהנו לפצפץ.

2 קלחי תירס טריים
כרוב לבן קטן
2 גזרים
בצל סגול בינוני
3 גבעולי בצל ירוק עם החלק הלבן קצוצים
צרור שמיר קצוץ דק דק הכי קלאסי (אם שונאים אפשר פטרוזיליה)
לרוטב:
3 כפות חומץ או לימון סחוט
כף סוכר
כפית מלח
פלפל שחור טרי
כפית חרדל ללא גרגירים
3 כפות מיונז
2 כפות מים קרים
2 כפות שמן צמחי
(לערבב טוב טוב את כל חומרי הרוטב – עובד נפלא גם בלי מיונז רק יהיה פחות קולסלו)

נקצוץ דק במעבד מזון או ביד או במנדולינה את הכרוב הגזר והבצל, נגלח מקלחי התירס את השיניים, נוסיף את צרור השמיר והבצל הירוק ונערבב עם הרוטב. נטעם ונתקן תיבול

הצטרפו לעמוד החדש של לייזה פאנלים בפייסבוק 

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה