אני רוצה אותך

שנים חלמתי עליו. דמיינתי איך זה ירגיש ויסחוף אותי סופסוף אל מצולות היצירה, העשייה הריגוש. פוסט פנטזיה על הלקוח המושלם

I want you 211119

אותך! כן כן! התקשר לבקש ספציפית אותך. האנרגיה שלך, זה משהו מדהים. תוכלי להתפנות ביומיים הקרובים? WhatsApp Image 2019-11-21 at 09.19.10 (1)

צילום: טליה שפירא

שנים. ליתר דיוק, 22 שנים. שאני עושה את אותו הדבר וממשיכה להאמין שיגיע ה״לקוח המושלם״ וכמובן גם ״הסוכן״. שמות קוד לאלה שיזהו את הפוטנציאל המטורף, שיהיה להם וויז׳ן משותף וכמובן הדלק המיוחד במנוע הסילון שנוכל לשלב מנועים ולהטיס את החלומות ממצולות היצירה קדימה.

״הם מוגבלים… מסכנים… בחיים זה לא ישתנה, איך את רוצה שיראו בזה אמנות?!״ אמרו לי מסביב,

ואני הקשבתי. אמרתי שלא, והמשכתי לשעוט קדימה. וגם המשכתי לתת מקום לקולות האלה מבחוץ ומבפנים. ממשיכה להאמין שמה שאני רואה בעיניי רוחי הוא פרייסלס. גאד דאאאמ! מתי יראו מה שאני רואה.

ואז בא השלב ללמוד, יס אי כן! 6 שנים צוללת עמוק אל תוך לימודי עיסוק שהוא השחייה ״על יבש״ של מה שאני רואה. מורה..אני?! כן! מורה לחיים, יאללה תפסיקי לקטר ותפשילי שרוולים, תשיגי את התואר הזה! אז השגתי שניים. ותזה. ותעודת הוראה.

ואני רואה וממשיכה לפלס את דרכי במימי החיים, שואפת מצולות נושפת רדודים. והנה, מגיעים הילדים. והקרקע נעשית בוצית, נעימה לרגעים כי מאפשרת תחושה של עומק, ״כן! כרטיס מהיר למצולות ההגשמה!״ ובאחרים, נהיית טובענית, תובענית וממסכת. מנפצת, מרטשת, מטשטשת.

״אותך אני רוצה!״ הקול בראש לוחשת. אבל אני מדשדשת. מה את רוצה ממני? למה דווקא אני בתפקיד התובעני, הרגשני, המערפל. מעדיפה לשבת כל הערב מול המרקע, להתמסטל.

WhatsApp Image 2019-11-21 at 09.19.10 (4)

צילום: טליה שפירא

הילדים גדלים, הנשמה דורשת. החיים מקפיצים אותך, כמו שוט טקילה מרוגשת.

והנה מופע, סרטון, אתר, מסרון. ועוד מסרון ועוד סרטון ועוד הופעה ופינה ופוסט. ובחירות אומללות וגם כמה שוות. ומשהו מתחיל לקרות. כשכבר תלית את החלומות לייבוש. לגלגול הבא, רגע אחרי הסחיטה.

והיא רוצה! אותך! ספציפית!! ועוד אחת, ועוד אחד וברור שזו אמנות וזה כל כך מרגש ובכלל לא נישה אלא מתאים לכל דורש.  וגם הם פתאום רוצים ויש שלל תקציבים. וחזרת להאמין ומרגישה הכי קרוב למצולות היצירה.

ועכשיו. פתאום. בתוך כל היש. את שואלת את עצמך אם כשמגיע דורש ומצולות היצירה מתמזגים עם קרקע המציאות. האם זו פרנסה או זו מהות? או שמא גם וגם או שזה בכלל לא משנה.

כי ״אהיה אשר אהיה״ מרמז בעצם על ההווה. כל אשר אעשה שם אהיה. וכשעשית לעצמך את כלל המפתח – כוחה של נוכחות. להיות היכן שמרחיב ונעים ולא בנתיבי הצרות. כבר אין הגדרות והמון מילים והתפלפלויות. אני זאת אני בכל אשר אקרא לעשות.

עם שלל כלים ונוכחות ממשיכה בדרכי. עוצרת במקומות שמסמנים לי שאני רוצה בי.

WhatsApp Image 2019-11-21 at 09.19.10 (6)

צילום: טליה שפירא

מכירים אותו? או שאולי הוא אתם?

ספרו לי עליו

מילי