הבלוג של חגית סימן-טוב - חשיבה אופטימית אפקטיבית

בוקר של שלוש זריחות

אופטימית. היא בזכות השם שנתנו לי ההורים שלי. חגית סימן-טוב. ואני בכלל לא שמתי לב אליו כל-כך הרבה שנים, עד שהבנתי שהאופטימיות היא הטבע שלי. הם התכוונו שאהיה אופטימית. וזה הצליח להם ולי. ואילולא הייתי אופטימית אני לא יודעת... +עוד

אופטימית. היא בזכות השם שנתנו לי ההורים שלי. חגית סימן-טוב. ואני בכלל לא שמתי לב אליו כל-כך הרבה שנים, עד שהבנתי שהאופטימיות היא הטבע שלי. הם התכוונו שאהיה אופטימית. וזה הצליח להם ולי. ואילולא הייתי אופטימית אני לא יודעת איפה הייתי. אם אני הייתי אופטימית מול שלושה סרטנים והשתלת כבד, אני יודעת שעוד אנשים יכולים ואפילו מחכים לאפשרות הזו. ואני מציעה למי שמחפש אלטרנטיבה לחולי-אוטומטי, אז האפשרות להיות אופטימי. ~~כי אופטימיות מחזקת אותנו, בני אדם, פיזית ונפשית.~~ בשנים האחרונות סיפרתי את ההרצאה שלי 'בוקר של שלוש זריחות' בזכות האנשים שפגשתי ואמרו לי שאני אופטימית. אז מספרת את הסיפור שלי לעוד ועוד אנשים, כדי שעוד ועוד אנשים יקבלו חיזוק לאופטימיות שלהם, וכלים ודרכים להיות אופטימיים גם כשמסביב וקרוב אלינו מנסים להוכיח לנו שאין סיבה ואפשרו להיות אופטימיים. רק שלדעתי, ויש עוד כמה שמסכימים איתי, אילולא האופטימיות החיים שלנו הם פשוט 'הרבה פחות'. ~~ אז אני מלמדת אופטימיות. ~~ וחוץ-מזה: קיבוצניקית. במקור ובזנב. ובאמצע 10 שנים בתל-אביב. מגדלת חתולה: לילי, ובת-זוג לשי. החבר שלי. זוכת ארבע מדליות בשתי אולימפיאדות של מושתלים. כן, יש דבר כזה. אוהבת לבשל, אופה לחם, שאור וקמח כוסמין. חצימחונית. טיילנית, קוראת וכותבת, אוהבת שקט ודברים יפים ואנשים. ~~מאמינה שיצר לב האדם טוב מנעוריו.~~

עדכונים:

פוסטים: 37

החל מאפריל 2011

מה חושבים עלי? איך אני נראית?

מהצד היה לי קל מאוד לראות כמה אנשים ‘אחרים’ מושפעים ממה שאחרים אומרים /חושבים עליהם,
חשבתי – מה זה משנה מה הם אומרים??!!
הבנתי וראיתי כמה זה מפריע להם.

במשך שנים הייתי בטוחה ש- לי זה לא קורה.
וביום בהיר אחד הבנתי כמה טעיתי.
נזכרתי שלקראת סיום הטירונות הציעו לנו כמה קורסים, באחד מהם מאוד חשקתי, טכנאיות מטוסים. כי כבר כמה שנים היה לי חלום- להטיס מטוס, וקורס כזה מקרב אותי למטוסים. ומצד שני קורס כזה חייב אותי לחתום שנת קבע נוספת.
הרוח שאני ספגתי מהחברה סביבי, היתה שבצבא צריך להשקיע כמה שפחות.  וגם אני רציתי להיות כמו האחות הבוגרת שלי, שהיתה “פקידה בלי קורס”. אז אימצתי גם אני את השאיפה שלי, כי ליישר קו, כדי להיות כמו כולן.
אז אפילו לא אמרתי שאני מתעניינת בקורס טכנאי מטוסים, להביע עיניין היה להתקרב לשם, למקום שבו משקיעים, וזה היה להתרחק ממה שמקובל.
עד היום יש בי צער וסקרנות. צער על שלא עשיתי את הצעד הזה לקראת משהוא שאהבתי ועדיין מסקרן אותי. סקרנות, אם כן הייתי עושה, לאן איך היו מתגלגלים חיי?

אני עדיין שוקלת את מעשי בצל ‘מה יגידו’, ומצד שני,
שהמודעות עוזרת לי להקטין את מספר הפעמים שהיא עולה.
כשאני שמה לב שעולה בי מחשבה כמו “איך זה נראה” “מה X יגיד”, אני פשוט עוצרת ושואלת את עצמי- מה אני רוצה. ולפעמים גם התשובה לשאלה הזו לא ברורה לי ואני צריכה לחפש אותה קצת.

כי כשאני יודעת מה אני רוצה, אצליח לעשות את הדברים בדרך שלי, אלו הדברים שבדרך מחזקים אותי, ובסוף, ממלאים אותי בטחון בעצמי.
כי שכשאני נסמכת על “מה שאני חושבת שאחרים חושבים עלי”, אני פשוט מתבלבלת, מאבדת את עצמי ואת הצפון. הרי אני מדמיינת מה הם חושבים, אני לא ממש יודעת מה הם באמת חושבים. ויש סיכוי טוב ש’הם’ בכלל עסוקים בעצמם, לא חושבים עלי. או שהם עסוקים במה אחרים חושבים עליהם…
, לא אשאל את עצמי מה הם יגידו? מה הם חושבים?
כשאני יודעת מה אני רוצה והולכת בדרך שלי, התחושות הטובות שממלאות אותי משאירות מעט מקום, אם בכלל, לתחושות פסימיות.
אני יודעת שהעיקר לפעול בדרך שלי, גם אם היא לא נכונה, היא שלי, רק ממנה אוכל ללמוד, לשנות ולהשתפר.
יצאתי לדרך, הדרך שלי.

מדליה שניה באולימפיאדת המושתלים בצרפת.

מדליה שניה באולימפיאדת המושתלים בצרפת.

עוד מהבלוג של חגית סימן-טוב - חשיבה אופטימית אפקטיבית

תצוגה מקדימה

כשסרבתי להתמודד

כשהייתי בתוך סאגת המחלות 'שלי', סירבתי להתמודד, כששאלו אותי אמרתי "אני לא מתמודדת". בשבילי התמודדות היתה שני מתאבקים בזירה. ולא רציתי להיות שם. למי ששאל אם אני נלחמת אמרתי שלא. אני לא מאמינה במלחמות. אחרי שני הבנתי שדרך...

תגובות

פורסם לפני 4 years

לדעת שאני בריאה, אפילו כשיש בגוף שלי סרטן (3 פעמים) ואני לפני השתלת כבד, או אחריה

בסדר, אז יש יש סרטן בשד שלי, אבל חוץ מזה- אני בריאה. אלו לא הדברים שמפריעים לי לחיות את החיים שלי כמו שאני רוצה. ככה הרגשתי בשלוש הפעמים שהיה סרטן בשד שלי. מעולם לא תיארתי לעצמי שיהיה סרטן בגוף שלי מתישהו. וגם לא היתה לי...

תגובות

פורסם לפני 9 years
תצוגה מקדימה

קול המילים המפחידות

לאחת ההרצאות הראשונות, לפני כ 12 שנים, הזמנתי חברה. בסיום ההרצאה היא אמרה: "אני יודעת למה היה לך סרטן השד, זה בגלל שלא רצית ילדים". אני לא זוכרת איך הגבתי, או אם מישהי בקהל הוסיפה משהו על הדברים האלו, אני יודעת שהמשפט הזה שלה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה