הבלוג של חגית סימן-טוב - חשיבה אופטימית אפקטיבית

בוקר של שלוש זריחות

אופטימית. היא בזכות השם שנתנו לי ההורים שלי. חגית סימן-טוב. ואני בכלל לא שמתי לב אליו כל-כך הרבה שנים, עד שהבנתי שהאופטימיות היא הטבע שלי. הם התכוונו שאהיה אופטימית. וזה הצליח להם ולי. ואילולא הייתי אופטימית אני לא יודעת... +עוד

אופטימית. היא בזכות השם שנתנו לי ההורים שלי. חגית סימן-טוב. ואני בכלל לא שמתי לב אליו כל-כך הרבה שנים, עד שהבנתי שהאופטימיות היא הטבע שלי. הם התכוונו שאהיה אופטימית. וזה הצליח להם ולי. ואילולא הייתי אופטימית אני לא יודעת איפה הייתי. אם אני הייתי אופטימית מול שלושה סרטנים והשתלת כבד, אני יודעת שעוד אנשים יכולים ואפילו מחכים לאפשרות הזו. ואני מציעה למי שמחפש אלטרנטיבה לחולי-אוטומטי, אז האפשרות להיות אופטימי. ~~כי אופטימיות מחזקת אותנו, בני אדם, פיזית ונפשית.~~ בשנים האחרונות סיפרתי את ההרצאה שלי 'בוקר של שלוש זריחות' בזכות האנשים שפגשתי ואמרו לי שאני אופטימית. אז מספרת את הסיפור שלי לעוד ועוד אנשים, כדי שעוד ועוד אנשים יקבלו חיזוק לאופטימיות שלהם, וכלים ודרכים להיות אופטימיים גם כשמסביב וקרוב אלינו מנסים להוכיח לנו שאין סיבה ואפשרו להיות אופטימיים. רק שלדעתי, ויש עוד כמה שמסכימים איתי, אילולא האופטימיות החיים שלנו הם פשוט 'הרבה פחות'. ~~ אז אני מלמדת אופטימיות. ~~ וחוץ-מזה: קיבוצניקית. במקור ובזנב. ובאמצע 10 שנים בתל-אביב. מגדלת חתולה: לילי, ובת-זוג לשי. החבר שלי. זוכת ארבע מדליות בשתי אולימפיאדות של מושתלים. כן, יש דבר כזה. אוהבת לבשל, אופה לחם, שאור וקמח כוסמין. חצימחונית. טיילנית, קוראת וכותבת, אוהבת שקט ודברים יפים ואנשים. ~~מאמינה שיצר לב האדם טוב מנעוריו.~~

עדכונים:

פוסטים: 37

החל מאפריל 2011

כשהייתי בתוך סאגת המחלות ‘שלי’, סירבתי להתמודד, כששאלו אותי אמרתי “אני לא מתמודדת”. בשבילי התמודדות היתה שני מתאבקים בזירה. ולא רציתי להיות שם. למי ששאל אם אני נלחמת אמרתי שלא. אני לא מאמינה במלחמות. אחרי שני הבנתי שדרך ההתמודדות שבחרתי בה היתה הדחקה, או אולי יותר הכחשה?

להדחיק ולהכחיש זה לטאטא את הקושי, הבעיה, מתחת לשטיח, בהנחה שיבואו ימים רגועים יותר, ימים בהם אפשר יהיה להתמודד, לזמן שבו  יהיו יכולות גדולות וגבוהות יותר להתמודדות. אנחנו מדחיקים כשאין לנו את מה שנדרש כדי להתמודד. התמודדות היא הכרה במציאות. אני יצרתי מציאות אחרת, מציאות שאיתה יכולתי להתמודד, כזו שנוחה, אפשרית עבורי. חשבתי שאני האדם הכי רגוע ושלם בעולם, כשבעצם הזנתי תסכול מתפתח עמוק בתוכי.

מתי-שהוא פגשתי מורה שהצליח לפתוח בי את הלב, הרגש, העיניים והאוזניים. התחלתי לראות, לשמוע, להרגיש, להרגיש עוד יותר. לראות ולהכיר ‘במציאות כפי שהיא’. בהתחלה זה היה לא נוח, בעצם סופר-קשה. התנגדתי.   sumo weman in the ring

בכל פעם כעשתי צעד קטן, ראיתי וקיבלתי עוד קצת, ממסלול חיי, מעצמי. גם היום אני עדיין עושה צעדים, צעדים קטנים, מגלה עוד קצת בכל יום.

לפני כמה ימים קראתי פוסט קצר על מלחמה, הוא חידד לי את ההחלטה שלי לגבי מלחמה. מלחמה היא אינסטינקט. בזכותה אנחנו ניצלים, ומצד שני, כדי להפחית נפגעים, (הרי מישהו חכם אמר פעם:  “במלחמה אין מנצחים, במלחמה כל הצדדים נפגעים”, כדאי לעצור רגע לפני שיוצאים למלחמה, ולבדוק האם מלחמה היא הדרך הטובה לי. אני לא רוצה מלחמה בתוכי, היו ובוודאי שמספיק. אני רוצה שקט, אמצא דרכים אחרות לפיתרון, להחלמה. אתחיל בשקט.

תובנה שעלתה בהליכת הבוקר: כשאתייצב בפעם הבאה מול איום, בעיה, איום קיומי, מחלה. אשאל את עצמי: “מה אני רוצה להשיג? איפה אני רוצה להיות?” היום אני עונה- במקום של שקט, בטחון, בריאות, שמחה. אשאל: “האם מלחמה היא הדרך שבה אשיג אותם? אז באיזו דרך אני בוחרת? איזו דרך אני סוללת לי?

יש לי כבר כמה אבני דרך, עצירות ותצפיות חובה מוכנות. כי בטוח שאצטרך להן בדרך הזו.

עוד מהבלוג של חגית סימן-טוב - חשיבה אופטימית אפקטיבית

לדעת שאני בריאה, אפילו כשיש בגוף שלי סרטן (3 פעמים) ואני לפני השתלת כבד, או אחריה

בסדר, אז יש יש סרטן בשד שלי, אבל חוץ מזה- אני בריאה. אלו לא הדברים שמפריעים לי לחיות את החיים שלי כמו שאני רוצה. ככה הרגשתי בשלוש הפעמים שהיה סרטן בשד שלי. מעולם לא תיארתי לעצמי שיהיה סרטן בגוף שלי מתישהו. וגם לא היתה לי...

תגובות

פורסם לפני 9 years
תצוגה מקדימה

קול המילים המפחידות

לאחת ההרצאות הראשונות, לפני כ 12 שנים, הזמנתי חברה. בסיום ההרצאה היא אמרה: "אני יודעת למה היה לך סרטן השד, זה בגלל שלא רצית ילדים". אני לא זוכרת איך הגבתי, או אם מישהי בקהל הוסיפה משהו על הדברים האלו, אני יודעת שהמשפט הזה שלה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

המקומות שאליהם אנחנו מגיעים כשאנחנו שואלים "למה?"

בפעם השנייה שאבחנו סרטן בשד שלי. שנתיים אחרי הסרטן בשד שמאל, שנה אחרי השתלת כבד, שאלתי הרופא: "יש קשר בין הדברים? שני הסרטנים ואלי גם הבעיה בכבד?" הוא השיב בשלילה מוחלטת. "אין שום קשר". למרות התשובה השלילית והנחרצת, נתתי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה