הבלוג של חגית אריאלי שיינפלד

פרות קדושות

ברוכים הבאים לעולמי. לא תמצאו כאן דבר חדש. אבל אולי תגלו את עצמכם דרכי. וזה לא מעט. מי אני? סטודנטית נצחית של החיים, מטפלת באיורוודה (רפואה הודית מסורתית) אוהבת אדם, חובבת טיולים ומשוררת בהתהוות. (צילום: ג'ני ביק)

עדכונים:

פוסטים: 10

החל ממרץ 2019

בגיל 40 נגמרו לי החיים. או כך לפחות האמנתי. ביום ההולדת של העשור הרביעי לחיי לא הפסקתי למרר בבכי על מר גורלי. הייתי אפופה בתחושה עמוקה של חידלון. שהנה חיי הגיעו למיצוי המכסימלי שלהם. מה שלא הספקתי להגשים עד לרגע זה, לנצח יאבד והאופציה למימושו תילקח ממני לעד.

19/10/2019

בצעד נואש כמעט התחלתי להכין רשימת חלומות. כאלו שיש אופציה קלושה שאולי עוד אזכה לראות אותם קורמים עור וגידים וכאלו שיהיו ברי מימוש, אם בכלל, רק בגלגול הבא. לתומי חשבתי אז שהעולם שייך לצעירים.
היום, כמעט עשור אחרי, אני נזכרת ברגעים הללו ומתביישת בתחושות שעלו בי. בראייה הצרה שהיתה לי. אבל בו בעת מתבוננת בחשש במה שמחכה לי מעבר לפינה, לקראת העשור החמישי לחיי.

כבר הגעתי לגיל שמרוויחים כל קמט ביושר

כבר הגעתי לגיל שמרוויחים כל קמט ביושר

אם נשפוט לפי הסדרה “חמישים” שעלתה לאחרונה במסגרת YES, זה לא הולך להיות פשוט. שני הפרקים הראשונים של הסדרה, שצפיתי בהם גרמו לי לחייך, אבל הותירו בי בעיקר טעם מר. לא בגלל העלילה ולא על שום המשחק (הנהדר יש לציין של אילנית בן יעקב), אלא משום המציאות העגמומית המשתקפת מהם.
גיל 50 כבר לא נראה לי הארבעים החדש, כמו שנהוג לומר. יותר כמו סיטואציה, בה אנחנו בעיקר מחשבים את קיצנו לאחור. או אולי עורכים חזרה גנרלית לקראת מה שמצפה לנו בהמשך. או כמו שהגדירה זו ענת עצמון באחת מהסצינות בסדרה “מקדם הפתטיות מאד גבוה בגיל שלנו” גם אם נדמה לנו שבגיל 50+ אנחנו יותר בשלות, מלאות חכמת חיים וניסיון כרימון, בטוחות במתנות שאנחנו מביאות לעולם או “מגניבות יותר” מבשנות ה 20-30 לחיינו.

כן, דווקא בגיל שהילדים גדלים ויוצאים מן הבית או פחות זקוקים לעיננו הפקוחה, אנחנו עשויות למצוא את עצמנו בשלב לא פוטוגני בכלל. אליבא הסופרת והתסריטאית של הסדרה – יעל הדיה, אנחנו בעיקר מג’נגלות בין הורינו המזדקנים שמשרטטים לנו את המסלול הצפוי לנו בבוא העת, לבין ההבנה שהגוף שלנו כבר לא הופך להיות צעיר מיום ליום. בריחת שתן באמצע מין מזדמן, גלי חום, סקס שהופך להיות עניין שולי בחיים שלנו וגרביטציה שעובדת עלינו בצורה מכאיבה. ברוכים הבאים לגיל 50. ואפילו לא עברנו את מחצית הדרך עד לפסגת ה -120 שנה.
הסדרה “חמישים” המבוססת על חוויותיה האישיות של הדיה כאם חד הורית לשלושה ילדים מתבגרים, עוקבת אחרי סיפורה של אלונה נחמיאס, אם חד הורית לשלושה מתבגרים, אלמנה, המנסה להרוויח את לחמה כתסריטאית ולהילחם במציאות הכלכלית המאיימת. תוך שהיא חרדה לגורלו של אביה הסובל מדמנציה (השחקן דודו אלהרר).

 

טאג' מאהל - אחד מפלאי תבל. (צילום: אלבום פרטי)

טאג’ מאהל – אחד מפלאי תבל.
(צילום: אלבום פרטי)

הרעיון לסדרה בנושא שבעבר הקרוב והרחוק לא עניין אף אחד, נשמע נהדר וחדשני. הביצוע בעיני קצת פחות. מצד שני, אני מעריכה את הנסיון של העומדים מאחורי הסדרה להתמודד עם “החיים האמיתיים” ונושאים שעד כה זכו לחשיפה מועטת, אם בכלל. כי כמו שנאמר בסצינה אחרת “50 הוא תחום אפור. אזור הדמדומים של הטלוויזיה, שבה הצעירות – צעירות. והזקנות – זקנות מאד”.

הדבר היחיד שיכולתי להתנחם בו תוך כדי הצפייה בסדרה הוא העובדה שאני לא צריכה לחרף את נפשי בשוק הפנויים פנויות וגם שהמתבגרים שלי לא מאתגרים אותי באותו האופן.

בינתיים, עד שאחליף קידומת, קבלו רשימה של דברים שכדאי להספיק עד גיל 50, שליקטתי במיוחד עבורכן, מנשים שיודעות דבר אחד או שניים:
1. קחי שיעור בגלישת גלים/סאפ
2. התנסי בצניחה חופשית/צלילה. אם הגעת עד הלום, את כבר יכולה להתמודד עם הפחד.
3. נסי לצבוע את השיער בגוון הכי מופרך ונועז שאת יכולה לדמיין לעצמך.
4. אמצי חיית מחמד.
5. ערכי לעצמך מסיבת יום הולדת כמו שתמיד חלמת.
6. צאי לטיול של “אחרי הצבא” במדינה אקזוטית (מוזמנת להצטרף אלי להודו. כל הפרטים בלינק http://www.nashit.org/t/august2019).
7. בקרי בארץ המולדת של הורייך. אין כמו להתחבר לשורשים שינקנו מהם.
8. הרשמי ללימודי שפה זרה.
9. טוסי לניו יורק וצפי במופע תיאטרון בברודווי.
10. הרשמי למכון כושר/יוגה/פילאטיס. אפשר להלחם בגרביטציה בכל גיל.
11. כתבי יומן אישי.
12. התחברי לאמא אדמה – זה הזמן לגדל גינת ירק, לשתול צמחי תבלין באדנית, לחבק עצים.
13. נסי להתנתק מהנייד למשך שבוע.
14. חדשי קשרים עם אנשים שאת עדיין שומרת להם מקום בלב.
15. תרשי לעצמך לאכול קינוח מושחת ללא נקיפות מצפון.
16. תתאהבי בעצמך מחדש.
17. תפסיקי לחשוב על “מה יחשבו עליי” או “מה יגידו”.
18. זה הזמן לעשות שינוי מקצועי או להפוך תחביב למקצוע.
19. הניחי את כל העכבות בצד ופרגני לך שחייה בעירום בים או בבריכה של השכנים.
20. למדי לדעת לסלוח. בעיקר לעצמך.

קינוח מושחת שפרגנתי לעצמי (צילום: אלבום פרטי)

קינוח מושחת שפרגנתי לעצמי
(צילום: אלבום פרטי)

21. נסי משהו שמעולם לא התנסית בו קודם.
22. למדי על הגוף שלך משהו חדש שירענן את חיי המין שלך.
23. תתנדבי – זה ירחיב לא רק את לבו של האחר, אלא גם את הלב שלך.
24. שמשי כמודל לצייר או צלם בעירום.
25. שתי כוס יין בשקיעה באי יווני.
26. צאי לחופשה שתמיד חלמת עליה עם הילדים/ההורים/האחים.
27. זה הזמן לעשות קעקוע.
28. תלמדי לפרגן לעצמך. את ראויה לזה.
29. צאי לבליינד דייט ו/או התנשקי עם אדם זר.
30. לבשי חזיה ותחתונים סקסיים במיוחד. רק בשביל להרגיש טוב עם עצמך.
31. הזמיני לך טיפול 10,000 אצל קוסמטיקאית.
32. קחי את החיים בפרופורציות.
33. תוציאי מחייך אנשים שלא מיטיבים איתך.
34. עברי לגור בבית שתמיד פינטזת עליו או קני את רכב החלומות שלך.
35. תני לעצמך להשתחרר ולרקוד מול המראה/בדיסקוטק/במסיבת חוף.
36. קבלי עיסוי מפנק לפחות פעם בחודש.
37. קני לעצמך משהו יקר שמעולם לא העזת. גם לך מגיע.
38. הכניסי לחייך הרגל חדש כמו לקרוא ספר כל שבוע.
39. למדי לרכב על אופניים.
40. תני ספייס לבן/בת הזוג. וגם לעצמך.
41. תלבשי ביקיני בלי לדפוק חשבון לאף אחד.
42. תלמדי להודות על מה שיש ולהיות מאושרת בחלקך.
43. הצטלמי ל”בוק” – עם מאפרת, סטייליסטית וצלם/ת מקצועיים – שיתנו לך להרגיש מלכה ליום אחד.
44. תלמדי לבקש מאחרים ולא לתת להם לנחש מה את רוצה.
45. תפסיקי לעשן.
46. תתנסי בסדנת בישול/אפייה של אוכל שמעולם לא טעמת.
47. תני לעצמך לשיר במקלחת בקולי קולות.
48. בקרי בלפחות מאחד מ”פלאי תבל“.
49. צאי לריטריט  – התנתקי מהעולם והתחברי לעצמך.
50. תתנסי בטיפול שיעשה לך עיסוי לנפש.

 

חופשי זה לגמרי לבד (צילום: אלבום פרטי)

חופשי זה לגמרי לבד
(צילום: אלבום פרטי)

שכחתי משהו? מוזמנת לנדב הצעה משלך. ותזכרי – אין תאריך תפוגה לחלומות. אל תתני לשום גיל לעצור אותך.

עוד על הסדרה “חמישים” בלינק המצורף.

עוד מהבלוג של חגית אריאלי שיינפלד

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 9 months
תצוגה מקדימה

החלום שמעולם לא זכיתי לו אבל שואפת להעניק לאחרים

יש מחלות שקטות. כאלו שאף אחד לא מכיר. לא יודע על קיומן, עד שהוא נאלץ להתמודד עימן. יש מחלות שלא מעמידות בסכנת חיים, אבל מטלטלות את עולמו של כל מי שנאלץ להתמודד עמן. יש מחלות שמלוות בסימפטומים שנדמים חסרי משמעות...

תצוגה מקדימה

איך שיר נולד? מבפנים או מבחוץ?

אם הייתי חיה בעידן אחר, כמה אלפי שנים לאחור, הייתי קרוב לוודאי עולה השבוע לבית המקדש להביא את ביכורי אדמתי. את פירות נפשי ותשוקתי. מלאי עסיס מחשבותיי וסיפוריהם של אנשים שפגשתי בדרך. אם מישהו היה מספר לי לפני שלוש שנים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה