הבלוג של hagisha

hagisha

עדכונים:

פוסטים: 7

החל ממרץ 2016

מזל טוב! עוד כשלושה שבועות אני בת 20 + 20, איך אני מתכוונת להתחיל את העשור החמישי לחיי אם לא במשברון קטן.
ואם המשבר לא בא אז להביא אותו בכח, כי ככה אומרים – בגיל 40 יש משבר. אבל אז יקומו כל יודעי הדבר ויגידו: לא! אצל בנות זה בא בגיל 50 או 47 או 39.
איך אומרת הגברת הסוררת (לפני האילוף): “קאט דה בולשיט!”
אצלי המשבר מגיע כל שנה, כחודש לפני יום ההולדת. והשיא שלו הוא ביום ההולדת עצמו! מד העצבים עומד על הקו האדום והפרצוף מקבל עווית חמוצה כמו לאחר מתן ביס בשזיף שנקטף מחוסר סבלנות להבשלתו.
הילדים רוצים לחגוג לי כי הם יודעים שתהיה עוגה ובן הזוג רוצה לחגוג לי אבל לא יודע איך וכולם רוצים ללטף לי את “הזנב”, אבל חוטפים נהמה של “אל תתקרבו, אני ביום יום-הולדת…” כאילו שזה לא היום הכי שמח בחיים, כאילו אני שואלת בכעס: “למה באתי לפה בכלל!”

השנה אכעס את יום הולדתי ה-40. והפעם יותר מתמיד אכעס על מחצית מחיי שעברו ביעף, מבלי שיצאתי מאיפשהו.
לא יצאתי מהמגרה ולא מהארון ולא מהארגז של המיטה… לא שחררתי לאויר העולם את כל מה שיש לי להגיד, לא חשפתי את כל צדדיי ולא את שדיי, לא עשיתי שום דבר נועז.
בעיקר שמרתי הכל לעצמי, עמוק עמוק בבטן, שסובלת מאוד מריפלוקס בשנים האחרונות ולא בכדי.
היא כל כך רוצה להקיא מתוכה הכל, שהיא עושה זאת בכח ושורפת לי את הגרון בחומציות, עד שאין לי ברירה אלא להשתעל.
ומי שמכיר בעיה של ריפלוקס, היא מחמירה כאשר שוכבים. כמה סמלי זה, שכאשר אני בחוסר מעש בנושא הכתיבה (כמו בשכיבה), מגיע גל של חומציות לגרון ולא נתקל באף שובר גלים שיעצור אותו. וכשאין שובר יש משבר!
עכשיו הכל ברור. איבחנתי את עצמי לדעת! אבל מה אני עושה בנדון? את כל הכלום שבעולם! מנסה לשנות תזונה, לשכב על צד שמאל, לא לשתות, לא לעשן, לא לאכול מטוגן ובעיקר לא. וגם לא לצאת לאור.

“את אגואיסטית!” צרחה עלי חברתי מקסי (שמה האמיתי פשוט לא עובר מסך) ופתחה במונולוג, שלא מבייש את מרתין לותר קינג ב”איי הב אה דרים”, אבל יותר כמו “איי הב אה דרמה” ושטפה אותי במילים קשות ביותר.
והסאדיסטית שבתוכי אמרה: “כן, כן תמשיכי, זה טוב. הכי אותי! הכי אותי חזק!” והמילים שלה, כמו תמיד היכו אותי חזק! חזרתי הביתה עם הנבוט תקוע בראש וחיוך מסופק על השפתיים, כי הנה אני הולכת לעשות את הצעד הנועז של חיי. לא, לא לקנות ביקיני באיזה אתר סיני, אלא לפתוח בלוג!
נזכרתי שאחותי הציעה לי פעם לפתוח בלוג. אבל המילה “בלוג” היא מילה שכל כך מזכירה גרעפס של ריפלוקס שזה הרתיע אותי. גדול עלי, חשבתי, ומה יגידו, ומה אכתוב, ומי יקרא…
ולמה בעצם ‘כפת לי? העיקר שאני אשתעל עליכם, אשחרר את כל החומציות מהקיבה החוצה ואצא סוף סוף מהריפלוקס הזה! וגם מקסי תפסיק לצרוח עלי ולהכות אותי בהנאה, אחרי הכל חמישים גוונים של אפור זה כבר אאוט, וארבעים טעמים של חומציות – אין!
לסיכום: פתיחת בלוג זו מתנה עצמית נהדרת לגיל 40. אם לא עכשיו אז אי מתי?
שיהיה לי מזל טוב!
ולקוראים את השיעולים שלי – יהיה מה שיהיה… (אולי תדבקו בחיידק הכתיבה)

נצ’תמע!

IMG_20160328_144007

עוד מהבלוג של hagisha

תצוגה מקדימה

הציירת עם עין הזכוכית

באחד הימים, כשהבין שהוא לא יחיה לנצח, הזמין ציירת שתצייר לו את הנוף שהוא רואה מחלונו מדי יום - הבניינים הגבוהים, החצי מוארים, בגווני האפור והצהוב, שמהם מבליחים מדי פעם גם צבעים שמחים יותר של שטיחים הנתלים על אדן החלון, פנסי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי! פתחתי אותו כי צעקו עלי שאני חייבת לשתף את כולם בכתיבה שלי. אני אנסה לשתף ואתם תנסו להנות ואולי גם להגיב. אני אוהבת לגוון אז לפעמים זה יהיה בתנוחת שירה, לפעמים בתנוחה של סיפור או סתם במחשבה...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מקל הנדודים

לקחתי מקל שיהיה לי משענת ורגל מעץ בדרכי לארצי אשר אהבתי להטות כל מכשול ורועץ ספוג בזיעת ידיי הובילני בכל הדרכים מול הרוח, החושך והמים הוא עמד כמו אחד האלים. היכה בסלע, באוייב ועל חטא הוא היכה - ואינו נשבר. איבד...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה