הבלוג של הגרגרנית

הגרגרנית

מאז שאני מכירה את עצמי, אוכל מעניין אותי. להכיר, לגעת, להריח, לבשל, להאכיל ולאכול. בבלוג "הגרגרנית" אתם מוזמנים לקרוא את המחשבות שלי בנושאים הקשורים לאוכל, אבל לא רק. תמצאו אותי כאן: http://hagargeranit.wordpress.com ... +עוד

מאז שאני מכירה את עצמי, אוכל מעניין אותי. להכיר, לגעת, להריח, לבשל, להאכיל ולאכול. בבלוג "הגרגרנית" אתם מוזמנים לקרוא את המחשבות שלי בנושאים הקשורים לאוכל, אבל לא רק. תמצאו אותי כאן: http://hagargeranit.wordpress.com מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם: hagargeranit

עדכונים:

פוסטים: 345

החל מיוני 2010

הגרגרנית ושש מחברותיה ל”מועדון הטועמות” של סלונה ויקבי כרמל יצאו למסע קולינארי בסיציליה עם בני המדריך, הלא הוא מולטובן. הרבה יין טוב, אוכל משובח, צחוקים מדבקים ואף לא רגע אחד של שתיקה. ולמעוניינים: גם מתכון קטן בשוונץ.

דמיינו לעצמכם: שבע נשים וגבר אחד יוצאים יחד לטיול של שבוע שלם. עלול להיות לא פשוט, אתם אולי חושבים. אבל כשמדובר בבנות “מועדון הטועמות”, שיוצאות למסע קולינארי בסיציליה, מדובר בעונג צרוף. אמרה מי שאמרה שצריך להכין, במקרה שלנו, נושאים לשתיקה. מיותר להגיד שלא הגענו אליהם… כל אחת מאיתנו תורמת למסע את הניסיון, הידע וזווית הראיה האסתטית/קולינארית/פילוסופית שלה וביחד השלם עולה על סך חלקיו. את כל הטוב הנשי הזה מוביל (אם כי לעיתים מובל) בני, הלא הוא מולטובן, אשר מקשיב וממלא את כל משאלותינו, אפילו אלו שטרם הבענו בקול או בכלל חשבנו.


צילום: "הגרגרנית"

תמונה ראשונה היא דווקא זו שצולמה אחרונה. בשדה התעופה עמדו כעשרה בחורות ובחורים צעירים והרימו בהתרגשות כל אחד שלט עם אות וביחד יצרו את המילה: “ברוכים הבאים” באיטלקית. חיכינו בציפיה דרוכה לראות למי הם מחכים והעלינו לעצמנו בינתיים כמה השערות. קבלת הפנים החמה שהמדינה (בתוך מדינה) הזו זיכתה אותנו בה, דמתה לזו שחיכתה בשדה התעופה לזוג הצעיר שחזר מירח הדבש שלו.

התושבים בסיציליה (סיצ’יליה בפי יושביה) אינם נחשבים בפני עצמם איטלקים: הם סיציליאנים גאים. ואם עננה קלה חולפת בראשכם, כדאי שתדעו שהמאפיה אינה מאיימת שם יותר מבכל מקום אחר בעולם. חוץ מזה, ישראל היא הרי מקום שמפחדים להגיע אליו מכל העולם ומי כמונו יודעים את האמת. אמנם מדובר במדינה ים תיכונית, אבל שלא תטעו: ים תיכון אינו מזרח תיכון ונוח להתנתק פה מהעניינים הבוערים אצלנו, כשרואים את הבניה האירופאית בערים או את הכרמים הירוקים הפרושים עד לאופק באזור הכפרי.

בני טוען שהדרך להבין מקום הוא דרך האנשים. עם האיטלקית השוטפת שלו ועם שפת הידיים והצחוקים המתגלגלים שלנו כנראה הגענו ללבבות של האנשים שפגשנו בסיציליה. כשפותחים בפניך את הדלת אתה מגלה עולמות שלמים, שלא היית מגלה אם היית רק צופה מהצד, כמו שתיירים רבים נוהגים בארץ זרה. מה אתם יודעים: אפילו לחתונה הזמינו אותנו!

צילום: "הגרגרנית"

כיאה למועדון הטועמות, לא דילגנו על טעימות יין ביקבים ואפילו חגגנו באירוע “יקבים פתוחים”, שנערך ביום ראשון בזמן שהותנו. נראה שמהפכה עוברת על סיציליה והיא הופכת למעצמת יין גאה. אם בעבר החקלאים שם היו מגדלים יין שולחני פשוט, לא ממותג, מזנים צרפתים פופולריים, הרי שכעת יקבים מחפשים אחר הזנים המסורתיים של המקום. לימדו להגיד: נרו ד’אבולה, קריקאנטה, אלבנלו, פרפאטו, גריקאניקו ופיאני.

צילום: "הגרגרנית"

קיארה מיקב Planeta, אולי הידוע מבין יקבי סיציליה, פתחה לנו את שעריו בנדיבות. היינות של היקב מיוצאים למדינות רבות, בתוכן ישראל. יקב פלנטה היה היקב הראשון שהעלה את המודעות לזנים המקומיים ולכך שאפשר להכין מהם יין טוב וממותג. זהו יקב משפחתי והדור הצעיר מצעיד אותו היום קדימה, עם מלון בוטיק יוקרתי בלב הכרמים והרבה מחשבה על אסתטיקה.

צילום: "הגרגרנית"

על אריאנה אוקיפינטי (Occhipinti) שמעתי עוד לפני המסע שלנו. בחורה בת 29, עם “ביצי ברזל” ותשוקות יין שמזיזות כל קיר שעומד בדרכן. אריאנה הקימה יקב מאפס והיא מגדלת בו זנים מקומיים בשיטות אורגניות וביו-דינמיות. היין של אריאנה נמכר כולו ולא ניתן היה לקנות אצלה ביקב אפילו לא בקבוק אחד! שמעה יצא למרחוק ובכל מקום בסיציליה שבו ביקרנו הכירו אותה.

צילום: "הגרגרנית"

את הים ראינו לרוב מתוך האוטו, בנסיעותינו בדרכים, אבל גם הפלגנו בו פעם אחת, בסירת דייגים. אנחנו התלהבנו מאוד מהסרדינים ששימשו כפתיון לדגים ולפיכך קיבלנו אותם מטוגנים, לארוחת הצהריים. מעדן! השלל אותו בוקר לא היה מאוד גדול: בעיקר דגי נחש קטנים וכמה חיות ים. כך זה בטבע, השלל אינו מובטח.

“ומה עם האוכל?” אתם שואלים, כי בכל זאת מדובר בבלוג של אוכל ובמסע קולינארי. אל דאגה: פגשנו פיצות טעימות מאין כמוהן, פסטות נפלאות, גבינות ונקניקים והרבה מאוד דגים ופירות ים, כיאה לאי באמצע הים. והקינוחים, ממממ…. פירות מרציפן יפיפיים, גלידות, קנולי ממולאים קרם, עוגיות שקדים ובצקים ממולאים ריקוטה. לא פסחנו גם על Modica, עיר השוקולד. וכמובן: שתי סדנאות בישול מקצועיות, עם ידיים שחותכות, לשות, מערבבות, מבשלות ומלקקות…וכל זה עוד לפני שדיברנו על השווקים!

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

השוונץ:

  • יש עוד כל כך הרבה סיפורים שלא סיפרתי: איך פגשנו את הזוכה בתחרות מאסטר-שף האיטלקית, שבישל לנו ארוחת צהריים, איך למדנו שפיצה אוכלים רק בערב, ועוד עוד. ברור שכל זה דגדג לי באצבעות ובקרוב יגיעו פוסטים עם מאכלים סיציליאנים טעימים, כדי שגם אתם תוכלו להגיד פרונטו וגרציה, צ’או ופרפטו.
  • אם גם אתכם זה מדגדג, אתם מוזמנים להרים טלפון לבני. הוא כבר ידאג להרגיע את הרעב שלכם לאיטליה!
  • חייבים מתכון קצרצר עוד לפני שבוע הבא? הנה טיזר… האיכרים הסיציליאנים היו לוקחים איתם לעבודתם מעין סנדוויץ ענק, ממנו היו חותכים פרוסות. קוראים לו בשם הבלתי אפשרי והמעלה קונוטציות אחרות “מופולטה (Muffu Letta). מכיוון שהסנדוויץ היה צריך להחזיק מעמד משעות הבוקר ועד הערב, הוא היה מורכב מחומרים שאינם מתקלקלים בחום. חוצים לחם גדול לרוחבו. זולפים על אחד הצדדים שמן זית בנדיבות ומתבלים באורגנו מיובש. סוגרים את החלק העליון של הלחם, כדי שגם הוא יספוג לתוכו את כל הטוב הזה. פותחים שוב ומסדרים פילה אנשובי ופרוסות עגבניה על כל הפנים של הלחם. מתבלים בעוד אורגנו ובעוד שמן זית וסוגרים שוב את החלק העליון. מכניסים לתיק ויוצאים לעבודה! ללחם המתובל הפשוט והנפלא הזה אפשר להוסיף זיתים פרוסים, פרוסות מוצרלה או דווקא מורטדלה (או גם וגם…). ותודה ללילו שלימד אותנו איך עושים את זה. בתיאבון!

    צילום: "הגרגרנית"

עוד מהבלוג של הגרגרנית

תצוגה מקדימה

על ברולה פטה כבד אחד ועוד כמה מטעמים מחיפה

הרומן שלי עם וולוו התחיל אי שם לפני כ-15 שנה. נסעתי עם אחי ברכב הוולוו שלו. במושב האחורי, חגורים בכיסאות בטיחות, ישבו שני ילדינו הצעירים. עצרנו באחד הרחובות ברמזור אדום ולאחר כדקה או שתיים הרגשנו חבטה - רכב אחר "נכנס" בנו...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

עוגת יוגורט עסיסית

העוגה שילדים צרפתים הכי אוהבים להכין ולאכול, זו שמזוהה אצלם עם טעמים של ילדות, היא עוגת יוגורט, קצת בדומה לעוגה הכושית שלנו (נו, העוגה עם השם הכי לא פוליטיקלי קורקט שאפשר)....

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

הסלט הכי בריא בעולם

השבוע נזכרתי בשיעורי כלכלת בית שהיו נהוגים פעם בבתי הספר היסודיים. לילדה היו שיעורי בית בנושא תזונה ובריאות. המשימה היתה להכין את המאכל הכי בריא שאפשר. ניסינו לחשוב יחד על הגדרות של בריאות ומה הן אומרות והחלטנו ללכת על...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה