הבלוג של הגר שפר

הבלוג של הגר שפר

ד"ר הגר שפר N.D ד"ר לנוטורופתיה (רפואה טבעית) ומומחית לתזונה.03-6488363 לעוד המון טיפים, תפריטים, מתכונים, מדריך מסעדות ואימוני כושר ממוקדים באתר שלנו: www.eatgood.co.il

עדכונים:

פוסטים: 17

החל ממרץ 2010

אני רוצה לדבר הפעם על נושא קצת יותר רגיש וכואב: הפרעות אכילה.

בתור מומחית לתזונה שנפגשת עם המון בנות כל יום, אני נדהמת כל פעם מחדש כמה הרבה בנות מסתובבות מיוסרות ומתוסכלות מכל מה שקשור במשקל ובאוכל.

עד לא מזמן, כשדיברו על הפרעות אכילה, חשבו כולם על נערות אנורקטיות רזות כשלד שמאושפזות בבתי חולים. או בולימיות שמבלות את יומן באכילה מטורפת ולאחריה התרוקנות באסלה.

אולם יש הפרעת אכילה נוספת, כביכול פחות דרמטית ופחות מפורסמת: אכילת יתר כפייתית.

אכילת יתר כפייתית מאופיינת באכילת כמויות אוכל גדולות מאד בזמן קצר, תוך תחושה של חוסר שליטה על האכילה וחוסר יכולת להפסיק לאכול.

לרוב, משמש האוכל כדרך להתמודדות עם רגשות שמציקים, היות ובזמן ה”בולמוס” חווים הרגשה של ניתוק ממכר, כאילו הכל כרגע לא חשוב, לא כואב, לא מפריע, ההתעסקות באכילה מונעת את ההרגשה הרעה באותו הרגע, אבל (וזה אבל גדול) אח”כ מגיעות רגשות האשם, התסכול וחוסר האונים ששוב “השד הרע” השתלט על חיינו.

מאז התכנית של אמנון לוי שעסקה בנושא, אני מרגישה שהנושא עלה על פני השטח, יותר ויותר נשים מודות שהן חיות עם ההפרעה הזאת כבר שנים ומוכנות לעשות הכל בכדי להפטר ממנה.

כמו ברוב הפרעות האכילה, גם כאן מדובר באחוז גבוה יותר של נשים שסובלות מהבעיה.

אכילה כפייתית משמעותה התעסקות מתמדת באוכל, מחשבות על אוכל, נקיפות מצפון מכל דבר שנכנס לפה, קטלוג אוכל כ-”מותר” או “אסור”, יחסי “אהבה-שנאה” לאוכל ומחשבה שהכל יהיה טוב כשארזה…

רוב הבנות שסובלות מאכילת יתר כפייתית, אותן אני פוגשת בקליניקה שלי, מגיעות אליי כשהן מיואשות ובטוחות שיסבלו מההפרעה לנצח. אני עושה איתן תהליך ארוך ומרתק שמורכב מכמה חלקים:

שינוי הגישה לאוכל

אני מלמדת אותן כמה חשוב לאכול נכון ומסודר כל היום. מהניסיון שצברתי ראיתי דפוס שבו בארוחת הערב בסוף היום הן עייפות ומאוד רעבות (כי ניסו לא לאכול הרבה, לשמור על הדיאטה…) ואז הן מגיעות ממש בהיפוגליקמיה, שגורמת לגוף לייצר רעב עז וחוסר יכולת לשלוט באכילה. ואז, היות ומדובר בנשים עם הפרעת אכילה, זה כבר הופך לבולמוס חסר שליטה ועתיר קלוריות. כאשר הן אוכלות טעים, בריא ומסודר במשך היום, הן לא מגיעות למצב רעב קיצוני והרבה יותר קל לשלוט באכילה.

שינוי היחס הרגשי לאוכל

אני מלמדת אותן שאין מזונות “אסורים”, מותר לאכול הכל – במידה כמובן. ברגע שהיחס לאוכל משתנה, יותר קל לשלוט בבולמוסים כי לא מרגישים את תחושת הקיפוח שמלווה להרבה דיאטות קיצוניות. אנחנו מדברות על הרגשות שמציפים אותן לפני בולמוס ומוצאות ביחד את הדרכים להקל על התחושות ולא להיכנע לדחף “למלא את החור” במזון.

לשמחתי אנחנו מגיעות יחד להצלחות גדולות, הבולמוסים הולכים ומתמעטים ואפילו נעלמים, הגישה לאוכל ולגוף משתנה והן (המטופלות המקסימות שלי) מרגישות שזכו בחיים מחדש.

אם גם אתן סובלות מהבעיה, חשוב שתדעו שאתן לא לבד. חשוב לטפל בה בכל דרך שמתאימה לכן, אבל לא לוותר, אין שום סיבה שתמשכו לחיות עם סבל שכזה בחייכן. אתן יכולות להיות בריאות, יפות ומאושרות ולהשתחרר מהפחד, השנאה, התלות, רגשות האשם ולהרגיש שחרור ועצמאות.

יום עצמאות שמח!

צילום:
http://www.flickr.com/photos/daniellehelm/ / CC BY 2.0

עוד מהבלוג של הגר שפר

איך לעבור את החג בשלום, בלי לבכות כשנעלה על המשקל בסופו

הנחיות תזונה לפסח פסח ידוע כחג משמין ביותר, אולם, אם נשים לב להרכב הארוחות ולכמויות ונוסיף עוד שעות אירובי – נעבור אותו בשלום. הבעיה העיקרית היא במצבור הארוחות הגדולות והעשירות. בחישוב מהיר מדובר על שבוע וחצי עם שמונה,...