הבלוג של הדס לב

hadaslev42

אישה, בת, אימא, חולמת, יוזמת, יוצרת, משוררת, פנסיונרית צה"ל, ספורטאית, מאמנת, דוגמנית, אסרטיבית, אופטימית, אוהבת ומתאמנת להיות בנוכחות, בכאן ובעכשיו, בעיצומו של מסע חיים

עדכונים:

פוסטים: 4

החל ממרץ 2019

פינצטה בלוג

אני מסתכלת במראה מאופרת, לבושה ומרוצה, סיימתי לארגן ולסדר את הילדים, ארוחת בוקר, סנדביצים לביה”ס וקדימה יוצאים לפזר את הילדים.

חוזרת לרכב מורידה את המראה ומביטה, איפור העיניים במקום, השמש מאירה על פניי ואני בתדהמה.

ממתי הפכתי לגברית? ממתי רואים את שערות הפנים? לנשים יש שיער על הפנים?

אני מתקרבת, מתבוננת, בוהה ומזיעה.

נוגעת ממששת ומסמיקה.

תמיד בריצ’רצ’ בארנק ממתינה לה, בחושך, בלי שאף אחד ידע, הפינצטה לגבה.

היום היא החלה לשנות את ייעודה.

אני שוב מתבוננת, יותר מתקרבת, משתדלת שקרני השמש ייפלו ויאירו את פניי ושוב נדהמת.

היד מתחילה לעבוד, מוציאה שוררת אחת ואז עוד אחת ועוד אחת…

איזה פאדיחות עד היום כשהסתכלו עליי זה מה שראו? אף אחת לא אמרה? זה כמו שנתקע לך משהו בין השיניים, רוב הפעמים הוא גם ירוק ומכוער כולם רואים את זה ואף אחד לא אומר. למה לעזאזל למה?

אני חושבת שסיימתי, שוב מסתכלת, מעבירה את ידי על סנטרי לוודא שלא פיספסתי, הסתכלתי לצדדים לראות שאף אחד לא מביט וממשיכה לי לדרכי.

בינתיים בעבודה, בסיורים ובשאר סידורים ועובר לו עוד יום.

שוב בוקר, מתאפרת, מתארגנת, מסדרת ילדים, הפעם עושה זאת בבית, מדליקה אור חזק, סוגרת את הדלת, מתקרבת מתבוננת….

שאלוהים ישמור, מה קורה לי? בגיל 42? באמת? מה זה, האם הפרישה מהצבא? זהו, אני פנסיונרית ויכולה להשתבץ בבית אבות, אני והזיפים על פניי?

ישר שולפת את הפינצטה השחורה ומתחילה בעבודה.

מסיימת לארגן את כולם, מפזרת בגנים, נכנסת לרכב ומתבוננת במראה, אני לא מבינה, הסיכול הממוקד לא הסתיים? השמש היום, חזקה יותר?

היכן היו חברותיי עד היום? איזה מין חברות אתן? מה לא תגידו לי שאני בכלל גברית?

אולי זה רק אצלי? אולי אני מדמיינת? אולי זה סתם אור השמש? כשאני מביטה במראה ללא שמש חזקה אני מהממת ויפה וחלקה ונוגה, אז מה קורה כאן?

טוב יש מספר בעיות:

1. שפם, פעם ניסיתי אצל הקוסמטיקאית עם חוט, אח”כ עם שעווה, אלוהי גיל ההתבגרות חזר, שבוע מחוצקנת בשפם. אח”כ  ניסיתי להבהיר…אחרי הניסיון הייתי זקוקה לאשפוז לדעתי. עברתי למספריים ואני גוזרת, עד שאמצא את פיתרון הקסם, בינתיים סביר, מזל שלא ממשמשים אותי בשפם, עוד היו נבהלים.

2. הסנטר, הצדדים הקרובים אליו ושאר ירקות, מה זה הדבר הזה?

עשיתי רע למישהו? מה עושים? איך נפטרים? עברו יומיים נוספים כל יום או יותר נכון כל היום אני מביטה במראות: של הבית, של הרכב, בשירותים של המסעדות, מעבירה את ידי…זהו, שקט.

אולי היה זה חלום? קמתי בבוקר שמחה וזוהרת, ממשמשת ונלחצת. אוהוווווווווווו, מה אני עושה? שוב מוציאה את הנשק הסודי ומתחילה בעבודה.

ומה אם הוא יגע בסנטר? ומה אם ניסע לטייל ביום אביבי ושמשי? הוא יסתכל עליי ויאמר כמה שאני יפה, ואני? אני אחשוב רק על השערה, היא בטח עצומה ושחורה.

אני יפה? הלו, תתעורר, אתה עם גבר לא עם אישה.

הצילו מה אני עושה?

אז בדקתי, אמרתי אולי אינפרא אדום? עד שאמרה לי חברה, מה את נורמלית? תגלחי את הפנים? ואז זה יכול להיות יותר גרוע? אולי את הורמונאלית וזו הסיבה? איך ההבנה הזו עוזרת לי? לא  ממש הבנתי, שתקתי שקעתי והשתבללתי.

אולי אפילציה?

הבנתי שזה סיכול באמת ממוקד. אבל מתי הולכים? הרי אין סיבה שאצא מהבית עם זיפים, אז איך היא תדע ותעשה את העבודה? ומה עם הכאב? ואני לא זוכרת מיקומים מדוייקים.

בינתיים, החלטתי לכתוב על זה.

אף אחת לא מדברת על זה, זה טאבו, שקט, שאף אחד או אחת לא תדע. כי זה מביך. כי אני אישה, אמורה להיות חלקה וענוגה לא?

אז איך לעזאזל היא בבוקר מעיזה ומפתיעה שוב ושוב ושוב את פניי.

עוד מהבלוג של הדס לב

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 1 month
תצוגה מקדימה

מה זה הבוריסים האלה?

בכל פעם שאני אומרת שיש לי בוריסים, מסתכלים עליי ולא מבינים. נו, עיגולדים, עכשיו זה ברור? לא, אומרים לי. זהו מתייאשת ומוציאה את זה לאור,אני הדס ואני מזיעה. ולא סתם מזיעה, אלא מזיעה בבית השחי. אוף, כמה שזה מבאס ומדכא...

תגובות

פורסם לפני 3 weeks

הג'ינס ושברו או פיצחתי את הקונספירציה הגדולה

בא לי ג'ינס חדש. ירדתי לאילת, מלא הנחות, ללא מע"מ החלטתי לצאת וללקט בחנויות. נכנסתי לאמריקן איגל, כשאני חמושה  בכרטיס הצהוב של "חבר", שמקנה 30 אחוז הנחה ברשתות...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 1 month

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה