הבלוג של HadashulA

קרועה

חובבת שטויות רצינית. שחקנית ויוצרת.

עדכונים:

פוסטים: 15

החל מנובמבר 2013

אחרי זמנים די מאווררים, השבוע היה שבוע עמוס. אבל אני דווקא רוצה לשים זרקור על בוקר אחד שהיו בו כמה שעות של חופש.

הייתה לי פגישה באותו בוקר בכיכר רבין ולמרות שחשבתי שאאחר הגעתי בזמן. לבסוף “הנפגש” איחר אז בחרתי לי ספסל משובח מעץ, עם משענת יפה כדי “להתחרדן” עליו. היה זה יום שמשי והכיכר הייתי כמעט מלאה בנערים ונערות מקבוצות “תגלית” (יש לבטא במבטא אמריקאי כבד) שניסו להבין מה זה העיר הזאת, מי היה יצחק רבין ז”ל ואיפה הייתי כשהוא נרצח. ישבתי על הספסל ליד אישה שנראתה נורמאלית למראה. ונלחמתי ברצון “לברוח” אל ההתעסקות בפלאפון והגלישה בפיד של הפייסבוק – כאילו החיים האמיתיים מתנהלים שם ולא על הספסל הזה עם הכלום, ההמתנה הריקה והאישה עם הכובע טמבל הוואנאבי צבאי שישבה לידי ואח”כ ניסתה לדבר איתי על פוליטיקה (מצאה עם מי..). אבל החיים האמיתיים היו שם. בכלום הזה. בהמתנה הזאת.

בגלל הסמארטפון שלכאורה פורס את העולם בכף ידינו אנחנו שוכחים איך ליצור קשר אנושי. או קשר עם עצמנו חס ושלום. (*ראו רפרנס למערכון של לואי סי קיי בנושא – בתחתית הפוסט.) דווקא היה נחמד סתם לשבת – כבר שכחתי איך זה :)

בסוף הוא הגיע – “הנפגש”, הפגישה הייתה פרודוקטיבית. ונפרדנו לנו לשלום. לאחר התלבטות האם “לעשות סידורים” או למרוח את זמני החלטתי לא להחליט וללכת לאכול ארוחת בוקר – אדם צריך לאכול מה?…

אחרי האוכל פרגנתי לעצמי במנוחה. אחרי האוכל צריך לנוח מה?… המנוחה הנבחרת הייתה לא לעשות כלום על מיטות השיזוף שליד הבריכה האקולוגית בכיכר רבין. יסלחו לי שונאי חולדאי אבל מיטות השיזוף האלה זה הדבר הכי גאוני שנראה בעיר הזאת או בכלל בהיסטוריה העירונית. אם זה לאתנחתא קלה של עשר דקות או בילוי של חצי יום אם אתה זקן העיר או סתם מובטל וחבריו. (נסו זאת בעצמכם).

מבט ממעוף מיטת השיזוף.

שכבתי לי שם. נהנית מהשמש ומאזינה לאלבום בהופעה חיה של בילי ווית’רס (מומלץ). ובכיסא מולי היו אישה מבוגרת והמטפלת שלה. ופתאום הן החליטו ללכת. האישה הזדקפה בכיסא ובמשך כמה שניות טובות ניסתה לקום בזמן שהפיליפינית מחזיקה אותה. תנודות קדימה ואחורה, תנופה ו… ללא הצלחה. אחרי שחשבתי כמה זה קשה להזדקן ולאבד את העצמאות שלך, להרגיש איך הולך ופוחת הגוף והחוזק. החלטתי לקום ולעזור.

הצעתי את עזרתי וכמובן שנתקלתי בסירוב – כי הרי מייד כשמציעים לנו לעזור הגאווה קופצת ראשונה, נזקפת ואומרת “לא לא, זה בסדר. אני אסתדר לבד”. ורק אם מדובר בסכנת חיים אז אולי אולי אנחנו נסכים או השם יראחם אפילו נבקש עזרה.

למרות ההתנגדות הראשונית החלטתי שאני מתעקשת והצלחתי למצוא את הדרך שלי לעזור באופן עקיף (ייצבתי את הכיסא בזמן שהמטפלת משכה אותה ועזרה לה לקום) ואחרי הצלחת המבצע הקטן קיבלתי טפיחה קלה של “תודה”. וחזרתי לספסל שלי, למוזיקה שלי, לבועה הקטנה שלי.

מעבר לזה שחונכנו לכך שמה שנותן לך את תחושת הסיפוק הגדולה ביותר בעולם הוא לעזור לזקנה לחצות את הכביש (אחרי זה בא לסחוב סלים ולקום באוטובוס) הרגשתי לרגע כמה זה נעים. זה נעים לעזור. כמה זה נעים לפקוח עיניים ולב. ולהיענות לצורך של אדם אחר – אם זה בחור שעושה סקר לעבודה הסמסטריונית שלו ועומד בצומת עם גבות מיואשות מזה שאף אחד לא שם עליו. ויש לי כמה דקות פנויות לעצור, לצאת מהסרט של עצמי ולהקיף כמה עיגולים בעילום שם. ואם זה לאישה הזאת שבטח הרגישה כל כך מתוסכלת מזה שהיא לא יכולה לעשות דבר כל כך פשוט כמו – לקום מכיסא (!).

אני מאחלת לעצמי ולכולנו שיהיה לנו פנאי רגשי וגשמי להיות קצת יותר פתוחים לעולם. אם זה כדי לעזור ואם זה כדי לקבל עזרה. להיות פתוחים. לשים את הפחדים מאחורי הגב. אולי אחרי הכל כל השיט הזה של אהבה מביאה אהבה הוא נכון… ;)

שיהיה שבוע על

* הבטחתי ולכן אקיים: http://teamcoco.com/video/louis-ck-springsteen-cell-phone

עוד מהבלוג של HadashulA

תצוגה מקדימה

פתיחת "עונת האזכרות"

"היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת לגלעד". היום יש יום הולדת לאחי גלעד. הוא היה אמור להיות בן 37 (וואוו) אבל הוא עדיין בן 20. ולא בגלל שהוא יישם את האיחול "עד 100 כ20" אלא כי הוא נהרג לפני כמעט 17 שנים באסון המסוקים בשאר...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

ים הרחמים

"הייתם קרובים?" שאלה כזו שלפעמים שואלים אותך כשאתה מספר לחבר שמישהו מהחברים/ משפחה נפטר. האמת? שבמקרה הזה לא היינו קרובים במיוחד אבל לא ניתן להתעלם מהעצב, מהכאב ומהכעס שהסיטואציה הזו – אדם יקר שהכרתי ואהבתי הלך לעולמו...

תגובות

פורסם לפני 6 years

שלום או מי אני ומה שמי.

היי, אז מי אני בעצם? שמי הדס מושל, יש המכנים אותי שולה (זה לא שמי השני והסיפור הקטן שמאחורי השם בטח יגיע בהמשך). מה אני עושה? (בכללי) מעבר לכל הדברים הרגילים של לנשום, לאכול, לשתות, לראות חברים ולעיתים להתעצבן על ישראלי/ת...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה