הבלוג של HadashulA

קרועה

חובבת שטויות רצינית. שחקנית ויוצרת.

עדכונים:

פוסטים: 15

החל מנובמבר 2013

התחשק לי אז באתי. הקדמה לעצמי ולמה אני פה בעצם (בבלוג.. כי לגבי העולם לא ברור לי לגמרי..)

03/11/2013

היי,

אז מי אני בעצם? שמי הדס מושל, יש המכנים אותי שולה (זה לא שמי השני והסיפור הקטן שמאחורי השם בטח יגיע בהמשך).

מה אני עושה? (בכללי) מעבר לכל הדברים הרגילים של לנשום, לאכול, לשתות, לראות חברים ולעיתים להתעצבן על ישראלי/ת חצוף/ה – אני שחקנית ומתכנתת. כן זה באמת שילוב מוזר… אבל בעצם כרגע שני הדברים האלה, שאני לכאורה עוסקת בהם, הם רק בתיאוריה. כי בפועל אני עובדת בלנוח. יש הקוראים לזה חופשת מחלה. חופשת מחלה מהחיים ובעיקר בגלל פציעה שעברתי בברך לפני כחודש וחצי. ושלאחריה אני לא בטוחה באיזה “קונסטלציה” אני אשוב לחלק של המתכנתת והחלק של המשחק גם יצטרך שיערוך מחדש לפחות עד שאני אחלים ואשתקם מהפציעה.

האמת שרק בשבוע ומשהו האחרונים אני מרגישה שאני באמת בחופשת מחלה. כי בחודש הראשון זה הרגיש יותר כמו מחלה בלי החלק של החופשה. נפצעתי (הסיפור המלא בהמשך) והייתי כחודש רוב הזמן מרותקת לבית עם קיבוע על הרגל, וכש”הלכתי” זה היה בעזרת קביים ורגל אחת (שיא של 600 מ’! עם 20 הפסקות…). כל פרק הזמן הזה לא ממש ידעתי מה חומרת הפציעה שלי ומה צריך לעשות כדי לחזור לחיים רגילים. ואם לא ידעתם אז אני אגיד לכם שזה מצב לא נעים בו נשללה ממני בבת אחת העצמאות והעצמיות. וענן של חוסר וודאות בהחלט מוריד גשם היכן שהוא עומד.

ומה אני עושה פה? אני גם אוהבת לכתוב. מאוד אוהבת לכתוב.

תמיד הייתה בי האהבה הזאת להוציא את מה שיש לי בראש ולסגנן אותו למילים מסוימות, למשפטים ואף לפסקאות שלמות. אני כותבת הרבה, במיוחד מאז שגיליתי את הכלי שנקרא “כתיבת רצף” או בשם שאני הענקתי לו “זבל ראש” שזה בעצם כתיבה אסוציאטיבית (הנה עוד שם לילד) שבה אני כותבת את כל מה שעולה לי בראש בפרק זמן מסוים יחד עם הניסיון כמה שפחות לסנן את הדברים.

ומה אני עושה פה? אני לא אשקר ואומר שהקהל חשוב לי. מעורר ומשמח אותי לדעת שמישהו קרא/ראה משהו שכתבתי והתרגש/ צחק/ נעצב/ התעצב/ התעורר/ התעניין/ חייך לעצמו/ סיפר לחבר/ קרא שוב/ הזדהה ועוד* (*דברים חיוביים). והחלטתי שאת הגיגי שלרוב נכתבו למגירה/ להארדיסק או סתם לדפים שפזורים ברחבי ביתי ותיקיי אפשר גם לכתוב כאן.

מה שזרז את החלטתי היא העובדה שכרגע אני מוגבלת בניידותי בעולם ונראה לי שזו הזדמנות טובה לשתף את דפי האינטרנט בחלק מהדברים שעוברים עלי. ואני מנסה לשים בצד את החששות ואת הקולות שאומרים “למה שמישהו חוץ ממני, שני חברים מנומסים ועוד חבר שבאמת אוהב את הכתיבה שלי יתעניינו בזה”? ולענות להם ב:”לפחות אני מנסה אז שבו בשקט ותפצחו גרעינים, מה זה עוזר שאתם מבאסים אותי?!”.

מקווה שתהינו ותבואו לבקר לעיתים תכופות.

הדס (שולה).

עוד מהבלוג של HadashulA

תצוגה מקדימה

פתיחת "עונת האזכרות"

"היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת לגלעד". היום יש יום הולדת לאחי גלעד. הוא היה אמור להיות בן 37 (וואוו) אבל הוא עדיין בן 20. ולא בגלל שהוא יישם את האיחול "עד 100 כ20" אלא כי הוא נהרג לפני כמעט 17 שנים באסון המסוקים בשאר...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

ים הרחמים

"הייתם קרובים?" שאלה כזו שלפעמים שואלים אותך כשאתה מספר לחבר שמישהו מהחברים/ משפחה נפטר. האמת? שבמקרה הזה לא היינו קרובים במיוחד אבל לא ניתן להתעלם מהעצב, מהכאב ומהכעס שהסיטואציה הזו – אדם יקר שהכרתי ואהבתי הלך לעולמו...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

רווקה. תלאביבית.

התחלנו. פלרטטנו. צחקקנו. נפגשנו. ניהלנו שיחות על כלום בוואצאפ. שתינו בירה. צחקנו. התנשקנו. יצאנו. יוצאים. ואז... "תשמע/י...אני מרגיש/ה שזה לא מתפתח לכיוון מסוים". "וואלה". אוף אוף אוף. שוב לא הצליח. שוב הייאוש מתגנב. שוב קשה לי...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה