הבלוג של HadashulA

קרועה

חובבת שטויות רצינית. שחקנית ויוצרת.

עדכונים:

פוסטים: 15

החל מנובמבר 2013

איזה קונספט מוזר זה יום הולדת, אה? (היה לי יום הולדת ביום שישי האחרון. ה- 7.3, שתזכרו לשנה הבאה :) ). שבוע שעבר בשיחה עם מישהו שלא ממש מכיר אותי עלה התאריך הנ”ל וציינתי כבדרך אגב לא אגבי שיש לי יומולדת באותו היום. והוא הגיב בכזו התלהבות: “וואוו!! יש לך יומולדת?? איזה יופי!” כאילו זכיתי מינימום בשני אוסקרים ובפרס אמ.טי.וי אחד במקום ריאהנה. אבל למעשה הוא אמר: “וואוו!! הצלחת לשרוד עד עכשיו?? כל הכבוד!”. אז כן. שרדתי עד עכשיו. והאמת, למרות המהמורות. הרבה פעמים גם נהניתי. כשחושבים על זה, מה ההבדל בעצם בין התאריך הספציפי הזה לבין כל יום אחר? שום דבר. ההבדל הוא בגישה. בסיבה למסיבה.בחיים ממאורע אחד לשני. משבת לשבת. יש כמה מחזורים שאנחנו חיים בהם: 24 שעות, חודש, המחזור השנתי ומחזור יום ההולדת. בכל נקודת התחלה לפני תחילת המחזור הבא אנחנו מסתכלים אחורה וחושבים “מה היה לנו עד עכשיו בעצם?”. ביום ההולדת אני חושבת עם עצמי – איפה הייתי שנה שעברה ואיפה חשבתי שאני אהיה.

ללא מילים

ללא מילים

חברה יקרה שברכה אותי במזל טוב ליום הולדתי הסבה את תשומת ליבי לכך שהשנה היא שנת הל”ב (כן, אני בת 32). אז זה מסביר את זה ששנה שעברה הייתה שנת הל”א… כי כשהבטתי מאחורי כתפי – השנה – במחזור שנת יום ההולדת, לא הייתה כזה משהו. הסתבר בדיעבד, שהייתה לי שנה קשה. כמובן שקרו בה הרבה דברים טובים והיו כמה צעדים קטנים שלקחתי בכל מיני תחומים בחיי הן בהתפתחות המקצועית והן באישית. אבל המאורע הגדול של השנה – הפציעה בברך הייתה ועדיין חוויה לא פשוטה והיא הִפגישה ומפגישה אותי עם הרבה מקומות קשים ומוגבלויות שאני צריכה להכיר בהם וללמוד עדיין איך לעקוף את הגדרות.

איפה אני אהיה? וואו. אף פעם לא הייתי טובה בשאלות כאלה של דינאמיקה קבוצתית. אז בטוח שאני לא התחיל להצליח בזה עכשיו. עד כמה שאני מנסה לחזות את העתיד, אני ממש לא מצליחה. אני מזיזה אבן אחת בכל פעם ומגדל הלגו נראה קצת אחרת. אני לא באמת מצליחה לראות מעבר לערפל לאן פני מועדות (מודה שאני מקנאה בכאלו שיש להם את היכולת הזו). ות’אמת – אני גם צריכה להפסיק לנסות…

לקראת יום ההולדת התרגשתי כבכל שנה. מודה ומתוודה – אני אוהבת תשומת לב. משמע אני אוהבת שמרעיפים עליי המון המוני אהבה. משמע אני אוהבת יום הולדת. מ.ש.ל.

הפעם הוא התחיל קצת מקרטע עם חריקות ב”צומי”. אבל בסופו של דבר החגיגות הסתיימו בסיפוק גדול J. תודה לכל מי שלקח חלק. תודה למי שרצה לקחת חלק. תודה למי שרצה לרצות לקחת חלק. ותודה כללית לכל אוהבי באשר הם.

לחייםֱ! (ותודה לקאווה על התרומה למצברוח)

לחייםֱ! (ותודה לקאווה על התרומה למצברוח)

אני רוצה לחלוק איתכם שיר שמסמל בשבילי רגעים קטנים של שלמות. מאחלת לי ולכולנו שהרגעים האלה יפרו וירבו.

ללכת יד ביד בכוונה ואהבה כנה גם אחרי 17.5 שנות נישואין.
זה מה שאני רוצה.
לחכות במעבר החצייה והרמזור מתחלף לירוק
אני מנמיכה את הראש לכמה שניות והנה הוא שוב ירוק.
באותו מקום.
זה מה שאני רוצה.
לצחוק לעצמי ככה סתם במהלך נסיעה על אופניים כי נזכרתי במשהו.
זה מה שאני רוצה.
לנהוג בטיפשות עד כדי סיכון חיי ולסלוח לעצמי על כך.
זה מה שאני רוצה.
לפרגן לישבן של אחרת שמונחת עליו יד של בחור נאה למראה.
זה מה שאני רוצה.
להאמין בלב שלם שאני ראויה לטוב והנה הוא מציץ שם מעבר לפינה.
זה מה שאני רוצה.
לב שלם.

אהבה כנה.

עוד מהבלוג של HadashulA

תצוגה מקדימה

פתיחת "עונת האזכרות"

"היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת לגלעד". היום יש יום הולדת לאחי גלעד. הוא היה אמור להיות בן 37 (וואוו) אבל הוא עדיין בן 20. ולא בגלל שהוא יישם את האיחול "עד 100 כ20" אלא כי הוא נהרג לפני כמעט 17 שנים באסון המסוקים בשאר...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

ים הרחמים

"הייתם קרובים?" שאלה כזו שלפעמים שואלים אותך כשאתה מספר לחבר שמישהו מהחברים/ משפחה נפטר. האמת? שבמקרה הזה לא היינו קרובים במיוחד אבל לא ניתן להתעלם מהעצב, מהכאב ומהכעס שהסיטואציה הזו – אדם יקר שהכרתי ואהבתי הלך לעולמו...

תגובות

פורסם לפני 6 years

שלום או מי אני ומה שמי.

היי, אז מי אני בעצם? שמי הדס מושל, יש המכנים אותי שולה (זה לא שמי השני והסיפור הקטן שמאחורי השם בטח יגיע בהמשך). מה אני עושה? (בכללי) מעבר לכל הדברים הרגילים של לנשום, לאכול, לשתות, לראות חברים ולעיתים להתעצבן על ישראלי/ת...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה