עדכונים:

פוסטים: 3

החל מאוגוסט 2014

לפני שלושה ימים היא עשתה שיעור נהיגה ראשון.
איך היה?
קיבלתי את אותה התשובה בדיוק כמו ששאלתי 12 שנים קודם לכן איך היה בגן- כיף.
בשש אחר הצהריים היא זינקה מהספה ושאגה שחייבים ללכת לקחת דואר. מי שקצת מכיר אותי ואת התמכרותי למכתבים שנשלחים בדואר מבין שהיא לא היתה צריכה לבקש פעמיים או לתת הסברים.
ניכרה התרגשות ותכונה רבה בנייד שלה – בירורים מי כבר קיבל ומי לא.
לאמא שלה רפת השכל- להלן אני- לקח שתי שניות יותר.
הגיע צו ראשון לצה”ל. והכל באותו היום.
אז מסתבר שהירח המלא הענק הזה עשה עוד קצת שמות בחיי- כי אחרת אין שום הסבר למה אנחנו מנסים להעביר את החלק המאז’ורי של התזונה בביתינו לטבעונות. אכן מי שמכיר אותי טוב עכשיו מוכן לשלוח אותי לעבודה עם אבא (אני חושבת שגם מי שנחשף ליפעתי גם בזה הרגע יכול לא לא יתפלא שאני בת של מנהל בית משוגעים).
וכל זה מתגמד לעומת החדשות החשובות באמת.
יש ילדה אחת (השאר כבר נערות) שאני מאוד מחבבת, היא בת שמונה ומחכה שהחופש הגדול יגמר כי היא מתגעגעת מאוד למורה ענת ולבית הספר. יש לציין שגם עשיתי אותה למרות שמבחינה ויזואלית נראה כי אבא שלה עשה אותה לגמרי לבד (אפילו הצפורניים לא ממני). עד שהיא פותחת את הפה ואז יש לי בלעדיות.
בקיצור- שמה של הילדה הראויה הזו הוא נטע דושי ובשלוש שנים האחרונות יש דבר אחד שהיא מאוד אוהבת לעשות.
כשאני מאפשרת (ואני הורה מאפשר מסתבר) היא באה למיטה שלנו ובממיר המקליט בחדר השינה  (כן,  יש לי טלויזיה בחדר השינה ולא אכפת לי מה חושבים עלי או מה הן יספרו אחרי מותי) מוקלטת הסדרה המסע המופלא של גידי ואהרוני.
כן, בקירוב כל ערב.
ליודע ח”ן ידוע על מה מדובר אך למי שפספס- גידי גוב וישראל אהרוני נסעו על דרך המשי מסין ועד איטליה להוכיח טענה שהאטריות הגיעו לבירת הפסטה על דרך המשי העתיקה מסין.
וכך כך ערב אנחנו עוקבים אחרי המסע, צוחקים מהבדיחות, מריחים בדמיונינו את הריחות, נדרשתי לנסות ולהכין כיסונים ואטריות מתיחה מזנים שונים וברור לכל הצדדים לאן היא תסע אחרי הצבא.
שלשום הגיע הפרומו שיש המשך, שיש הרפתקאות חדשות. ואכן אין גבול לשמחה. כשהיא תודיע שהיא מתחתנת, אני מסופקת אם שמחתה תהיה מושלמת כפי שהיתה שלשום.

ולמה כל זה? אמא שלהן בימים מבולבלים מאוד – בכל החזיתות ובכל המובנים,
והירח המלא והמוזר הזה אולי בא להזכיר לי מה באמת חשוב ושאכן לא המצאתי שום גלגל ויש אירועים די מצוינים שמתרחשים מחוץ לראש שלי.

אז חזר הבלוג , בבית חדש. פעם הייתי חיפושית הגליל היום אני אני בסלונה, לא יהיו מתכונים כי כבר כמעט שנה, אם להיות כנה לגמרי עם עצמי, אני לא מבשלת.
יהיו המלצות ספרים – כי בזה אני טובה כל הזמן.

הפעם “גברת ורבורג” של עירית לינור.
הנ”ל לימדה אותי איך לכתוב ובעיקר איך מותר לדבר לבנים. כשיצאה שירת הסירנה- הייתי חיילת בישנית שסחבה עם עצמה את העותק החבוט שלה לכל מקום.
הגברת ורבורג מתאים לי היום- שנון וחכם להפליא ולחלוטין באופן שונה משירת הסירנה. הגברת ורבורג היא אני כפי שרציתי במובנים מסוימים להיות טלילה? כנראה לא. אני שונה. אבל מה? הדילמות והאפאטיות למצבים בחיים שפעם היו נקודת הפיבוט והיום כבר לא- זהים לחלוטין. קיראו- אחד הטובים שנכתבו בעברית לאחרונה.
זהו להפעם לרגל השיבה. נהייתי טבעונית – ולכן אין לצפות לשמחת חיים מטורפת.
ואף על פי כן…. כייף לחזור. התגעגעתי.

snoopy11

עוד מהבלוג של hadasdushyvax

היה ממש נחמד

נתחיל בעובדת יסוד שחשובה להמשך הבנת האמור להלן: אני בת 42 וחצי. ואפילו בגילי המופלג יש רגעים שנדמה לי שלא עשיתי עם עצמי מי יודע מה מאז שחרורי מהצבא. אז מה אם למדתי, עבדתי, התחתנתי, ילדתי, המצאתי את עצמי מקצועית תועפות פעמים,...

תגובות

פורסם לפני 5 years

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה