הבלוג של הדס ארנון-שרעבי

לובשת דעה

שמי הדס, אמא לשלוש בנות ונשואה לשי. עורכת דין, מנהלת ידע, בעלת תואר שני במדעי הרוח. פעילה חברתית. בעלת המון תחומי עניין, מאופנה וקיימות ועד פוליטיקה.. כנראה בגלל אהבתי הגדולה לידע:)

עדכונים:

פוסטים: 6

החל מאפריל 2017

החלטתי שהגיע הזמן לתת במה לצעקה הנשית, להשתחרר מכבלי הנימוס וההתנצלות, ההתחשבות והדאגה מאמירה ברורה, החלטתי לצעוק את הצעקה שלי בגרפיטי

29/05/2017

רוצה לשתף אתכן בחוויה מרגשת שעברתי לאחרונה ושהגיעה לשיאה בשישי האחרון בבוקר. כבר כמה חודשים שאני משתתפת בתכנית מנהיגות חברתית ופוליטית של ויצו, יחד עם קבוצת נשים נפלאות ומלאות נכונות לתרום לחברה שלנו.

במסגרת התכנית, בה אנחנו נחשפות לנשים שהשפיעו על פניה של החברה, ניתנת לנו ההזדמנות לקחת חלק פעיל באירועים ומיזמים. כיוון שאני רואה בלקיחת חלק בפרויקטים שכאלה זכות, מתנה המאפשרת להגשים יצירות בעלות ערך ומשמעות, אני משתדלת לקחת חלק פעיל בכמה שיותר אירועים כאלה.

כך יצא שהתנדבתי להכין פעילות ל”ציידת בחצאית פליסה”, אירוע שכולו מוקדש ליזמות נשית. אם נודה על האמת (ונודה מיד, כי אין ברירה), פחות התעלפתי מהשם. העדפתי שם כמו “האביב הנשי”, שם שנראה לי הרבה יותר מתאים לאירוע יזמות נשית, סטייל התכתבות עם אביב העמים… שם שמסמל קצת מחאה והרבה יציאה לפעולה והתחדשות וחוצמזה, אנחנו בעונת האביב:)

עד כאן הכל יפה. התנדבתי ומוטיבציה וזה.. אבל אז מגיע הרגע להכין.. ומתחילים הלבטים.. אני רוצה לייצר פעילות בעלת ערך והראש מתפוצץ מרעיונות אבל הכל נעצר בגלל איזה מחסום פנימי שאומר שזה לא מספיק טוב, שזה לא מספיק מעניין, שאת זה לא כדאי לומר, שזה עלול להכעיס או לפגוע, שזה לא יעבוד, שזה לא מדבר לכולם.. ומה אם תהיה ביקורת.. ואז זה התחוור לי: אאוריקה! לפעמים הרעיון נמצא מתחת לפנס. אייצר שיח בדיוק על זה. על השיח הפנימי הזה, שמוכר לי מהרבה נשים סביבי, העוצר אותנו לא פעם מלבטא בפומבי ובאסרטיביות את רצוננו, הדורש מאתנו שלמות וחשיבה פעמיים לפני שמתנסחות, את המעצור שנתקע לנו בגרון כשאנחנו באות לבקש העלאה, את ה”נימוס” שאנחנו לא פעם כופות על עצמנו, כי מה יגידו או מה עלול להיות המחיר שנשלם אם נדבר נכוחה.. אז אנחנו מעדנות או מוותרות ושותקות..

זו חוויה כל כך נשית, לחשוב ולשקול לפני שאומרים משהו שבוער בנו במקום לצעוק אותו החוצה. יחס לא ראוי או בקשה לשיפור תנאים בעבודה או פשוט יחס מפרגן יותר מחברה או קולגה – במקום לצעוק דחילק, מגיע לי יותר טוב!!! בדר”כ נשקול, נזהר, נחשב מה יקרה אם..

אז החלטתי שהגיע הזמן לתת במה לצעקה הנשית, להנכיח את האמירה הברורה. להשתחרר מכבלי הנימוס וההתנצלות, ההתחשבות והדאגה מאמירה ברורה פן ושמא.

ואיך נותנים במה לצעקה?

הצעקה שלי תהיה בגרפיטי! כך החלטתי. כי צעקה איננה יכולה לבוא על מפית רקומה, אתן יודעות. אבל היה ברור שזה לא מספיק ריסוס גרפיטי של הצעקה.. היא חייבת לשאת משמעות נוספת, לזוז בחלל, להשפיע.. אהה! החלטתי לפרוס בד ענק ולהזמין את באות האירוע לרסס היכן שרוצות, באיזה צבע שרוצות ובאיזה גודל שרוצות מה שבא להן והיכן שבא להן. הרעיון היה לייצר דיאלוג בין האמירות הנשיות, לבדוק האם הן מעצימות זו את זו ומשאירות מקום האחת לשניה, או “דורסות” אחת את השניה – בהתאם למיקום הכיתוב. אבל בכך לא די. אחרי שהבד יהיה מוכן, התכוונתי לגזור אותו לצעיפים או לחולצות T (גרפי-T יענו?!) ולתת לנשים להתעטף או ללבוש את האמירה שלהן.

את יזמית? או באת לשמוע על יזמות? בואי התחייבי קודם לאמירתך בכך שתלבשי אותה ועל הדרך, כהזדהות, גם את אמירתה של חברתך.

blog grafitik

כן אז.. לפעמים חלומות מתגשמים ולפעמים הם עוברים (בכל זאת סוג של) סובלימציה.

פרישת בד גדול לא אושרה, הייתי צריכה פתרון שיעביר את אותו הרעיון, אבל בפחות בוג’רס. וכך נוצר מיזם הגרפי-תיק. לא ויתרתי על קיר גרפיטי, אלא שכעת הוא נבנה מרצף תיקים, שכל אחת הוזמנה לרסס עליו את הצעקה שרצתה לצעוק ולא העזה, באיזה אופן שרוצה ובאיזה צבע שרוצה ועל ידי נשיאת התיק – להתחייב לאמירה שלה ולעצמה, שתשמיע אותה למי שתרצה להשמיע אותה ותעמוד מאחוריה. העמדתי לרשות הנשים שבלונות מוצעות לריסוס וכמובן ספריי וטושים לכתוב מה שעולה בראש.

יודעות מה? היה מרגש אש! הסתכלתי בהתרגשות עת נשים צעירות ומבוגרות, אמהות עם בנות, חברות ואפילו כמה ילדות נגשו ובחרו והתלבטו וריססו. ולקחו את התיק על הכתף. והלוואי איתו את האג’נדה שבחרו לרשום עליו.

אז אם תראו ברחוב משהי עם תיק לבן מלא בריסוסי גרפיטי, הסתכלו על האמירות בו ושאלו עצמכן אם גם אתן חשות נוח לומר בנחישות את שעל ליבכן, כי אף אחד לא יודע יותר טוב ממך! אז דברי ברור! בקשי שכר ראוי! מגיע לך ואת שווה! זהו, צאי לדרך!

!Yes you can! Yes I can! Yes we can

 blog-grafi-tik

 

blog grafitik1-002

 

עוד מהבלוג של הדס ארנון-שרעבי

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

דיבייטורית של בגדים

אני מתלבשת בשביל לחשוב. מתלבשת לפי מצב הרוח. לפי ה- state of mind שלי. והמדד לידיעה אם בחרתי בלבוש טוב הוא כשהלוק מביא לי התלהבות ושמחה ללב או תחושת סיפוק. אז אני יודעת שהצלחתי להתלבש בהתאם לתחושת הבטן. המקומות אליהם אני מגיעה...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

דיון חירום בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בסימן הפסח

אחד מי יודעת? אחד אני יודעת! אחד כינוס חירום שהתקיים אתמול בכנסת, לדון במקרי הרצח המרובים של נשים מאז תחילת השנה. הדיווחים הדחופים על רצח נשים, באלימות מסלימה וחסרת בושה, הביאה למסקנה שכאן דחוף להרים דגל אדום ולברר כיצד זה...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה