הבלוג של הדר קורין

אסתטיקה שולית

עדכונים:

פוסטים: 14

החל מנובמבר 2011

כתבה שהתפרסמה בידיעות אחרונות הנושאת את הכותרת “משבר המורים”, שוב מפנה אצבע מאשימה כלפי חוסר המקצועיות של המורים והמערכת חומקת פעם נוספת מהביקורת שמגיעה לה.

25/08/2016

נתחיל מהעובדה שבראשון לספטמבר אני עתידה להיכנס למערכת החינוך כמורה חדשה. אני כותבת עתידה, כי נכון לזמן זה המחשבים של משרד החינוך לא מצליחים לסנכרן את עצמם עם המחשבים של בית הספר אליו התקבלתי ואף אחד לא ממש יודע מה לעשות. אני כמובן לא יושבת בבית רגל על רגל ומחכה. בכל זאת מדובר בעבודה שלי, העתיד שלי, הפרנסה שלי והתשלום לגנים של 2 ילדיי. במשרד החינוך ביקרתי כבר מספר פעמים, מילאתי עשרות טפסים, פשפשתי בזיכרוני ועניתי על שאלות מהעבר שאפילו אמא שלי לא זוכרת, במשך חודש הרמתי טלפונים וניסיתי לקשר בין המחשבים. יש לציין שהמענה האנושי תמיד היה אנושי, נחמד ומבין, מגויס לעזור ועדיין מחכים לנס הטכנולוגי שיצליח להכניס אותי למערכת. אפשר לומר שאני מותשת וזה עוד לפני שפגשתי תלמיד אחד.

נפתלי בנט (צילום לע"מ)

על אף ההתשה אניני מתייאשת, יש לי מוטיבציה ואני נרגשת להתחיל ללמד ולהעביר הלאה את המקצוע שאני באמת אוהבת. אממה, לרוע מזלי היום בבוקר קיבלתי עוד מכה קטנה שמאלצת אותי לחדש את המוטיבציה. עם הקפה הראשון עיני פגשו בכתבה שהתפרסמה בידיעות אחרונות שמאשימה אותי, בבעיה של מערכת החינוך. כלומר לא ממש אותי, כאמור הבירוקרטיה עוד לא אישרה את עבודתי, אך הכתבה שמתיימרת לבדוק מדוע החינוך בישראל אינו מצליח לצוף מעל המים, סוקרת את מגוון הבעיות המטרידות באמת ומגיעה למסקנה כי עיקר המשבר טמון בגיוס מורים ללא הכשרה. מה הכוונה ב-”ללא הכשרה”? מורים בשנה ג’ ללימודיי ההוראה. אז גילוי נאות, אני עדין לא סיימתי את תעודת ההוראה שלי, נישאר לי עוד קורס בודד על מנת לקבל את התעודה המלאה וכן, מצאתי עבודה. לדברי מנהל בית הספר “אהבתי את הלהט שאיתו את מגיעה”.

אבל לא אעיד רק על עצמי, איתי במסלול הסבת אקדמאים להוראה, ישבו מורים שהחלו את עבודתם ללא לימודי התעודה ותאמינו לי שהם ממש לא הבעיה של מערכת החינוך. מדובר באנשים שעזבו משרות ומשכורות נחשקות באמת, מתוך רצון עז להיות מורים במטרה להשפיע ולהשיג תוצאות אמתיות בשטח. כך שאם החלטתם לחפש את האשמים במצבו של החינוך בישראל, תבדקו את המערכת. תתחילו בבירוקרטיה, תמשיכו לדרישות ואז תתעכבו על התלוש ולא במורה.

מנהלי בתי הספר מגייסים סטודנטים מכיוון שרבים מהם מזהים את הפוטנציאל בגיוס מורים עם שליחות. המורים הללו מגיעים עם ברק בעיניים ולכן מוצאים עצמם מקודמים כמחנכים, כבר בשנה הראשונה לעבודתם. בניגוד לטענות שהוצגו בכתבה, זה מצוין. אין כמו מוטיבציה ודם חדש בחינוך. המורים החדשים שאני פגשתי הם אנשי חינוך וחזון, ששואלים שאלות ומתעקשים למצוא את הדרך הטובה ביותר לבצע משימה. מבטיחה לכם שתרצו בהם כמחנכים לילדכם. נישמע אידיאלי, אז איפה הבעיה והיכן הכתבה של ידיעות אחרונות הייתה צריכה להסתיים? בעתיד של המורה – אין לו, לא נפשי ולא כלכלי.

אותו פרח הוראה שהגיע עם המון רצון להשפיע ולשנות והתרגש להפוך למחנך, זה שלא התייאש ממסכת הבירוקרטיה ועמד בכל הדרישות שהציב לו משרד החינוך ומנהל בית הספר, התקשה למצוא פתרון לבעיות מהמערכת ועבד לילות כימים לפתור אותן בעצמו, מקבל את תלוש המשכורת ומגלה שתוספת שכרו כמחנך היא 500 ₪ בלבד.

embedded by Embedded Video

תחשבו, אתם הייתם מוכנים להיות כל עולמם של 40 תלמידים, האבא והאמא שלהם ושל ההורים שלהם, לעמוד בדרישות תובעניות וכל זה כשאתם עדין מתפקדים כמורים מקצועיים למספר כיתות, תמורת 500 ₪ בלבד? גם מורים רבים לא והם פורשים מהמערכת אחרי שנה שנתיים, השאר מבינים את התסכול עוד בלימודי ההוראה ועוברים מקצוע ויש שפשוט מסרבים להתקדם בתוכה. פרחי ההוראה שמגיעים הם התקווה של משרד החינוך והוא זה שאין לו את הכלים לקלוט אותם. אני עדין לא ויתרתי, אומנם עוד מחכה לנס הטכנולוגי שישבץ אותי במחשב, אבל מיד אחר כך אתפנה להתפלל לנס המערכתי, אמן בשבילם כולם.

 

עוד מהבלוג של הדר קורין

תצוגה מקדימה

חתונה כזאת עוד לא ראיתם

מעולם לא רציתי להיות כלה ובאמת, אף פעם לא התחתנתי. אני בזוגיות מגיל 22, יש לנו 2 ילדים. על השאלה מדוע אנחנו לא מתחתנים אני נוהגת לענות, ״כי לא צריך את זה״. נכון, יש איזו סברה רווחת, שילדות נוהגות לעטוף בדמוי הינומה את ראשיהן...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

ברוכים הבאים למופע של הנקה

נכון חלום הילדות הזה שחוזר על עצמו, שאת מגיעה ערומה לבית ספר ומסתובבת בין ילדים לבושים כשגופך חשוף, כולם רואים שאת ערומה ואין שם אף ילד שצועק היא ערומה! אבל את עדיין מרגישה את המבוכה. החלום הזה הופך להיות אימת המציאות שלך...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אופק בוכריס בחסות הנורמה

  לא הכרתי את אופק בוכריס, על אף ששירתתי בגולני. לא ניראה לי שהוא בכלל היה קצין בבסיס בתקופתי, או בגולני בכלל. שירתתי אז כמשקי״ת חינוך והחוויה הצבאית שלי, דווקא הייתה טובה....

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה