הבלוג של הדר גור אריה

hadarg

עדכונים:

פוסטים: 3

החל ממאי 2013

אירוע בלוגריות של סלונה במצפה רמון- כי מה יכול להיות יותר מעצבן מהעצמה נשית???

02/07/2013

הפוסטר לאירוע היה מאמם. משהו שמשלב בין הקסם המדברי ועולמות המערב הפרוע- עם מכונית מעופפת סטייל תלמה ולואיז שמבטיחה רמת אסטרוגן במינוני שיא. בתפריט – פגש נשים סביב כלי הבלוג- כמשנה שיח וחיים על נשים ושל נשים. ג’יזס איך אני שורדת את זה?

את שעתיים הנסיעה למצפה, כמה מטאפורי, עשינו כשאני נוהגת, ואיתי ברכב שתי לסביות בזוגיות (לא זו לזו),  מנהלת תוכן פרועה רווקה, גרושה בסיבוב שני, ואני הנשואה פלוס שניים. בדיחות על נשים, על לסביות- וכמעט שהשתנתי במכנסיים כל הדרך מרוב צחוק.

מגיעים למצפה – הצהוב משתלט מסביב. בחנייה ליד משרדי מקאן ואלי, ממתינות כבר כמה נשים ליד רכבן. הן הגיעו מוקדם- וברור שהן לא מכאן!  בחדר אחד, לאט לאט מתכנס לו מיקס נשים בלתי אפשרי, מגוון, ססגוני, כמעט כאוטי. בצד אחד נשות ה-  “”GIRL POWER, בעלים של חברה, מנכ”לית סלונה, מנכ”לית מלון בראשית, ראש המועצה של מצפה רמון. לצידן, הבלוגריות של סלונה, רובן תל אביביות, נשות תקשורת ותיקות, עיתונאיות לשעבר, נשות העולם הגדול. לבושות. מעודכנות. וממש בסוף מתחילות לזרום פנימה הדרומיות. מאמא מבוגרת בלבוש כמעט צועני ושיער ארוך ולבן, שתי ריינג’ריות של קק”ל (או החברה להגנת הטבע?), במדי חאקי. חברת המועצה הדתית (היא דתית לא המועצה), מנהלת פנימיית הנערים של מצפה, נשות טייסים מבסיס רמון הסמוך, וכן גם כמה בלוגריות מהדרום. פריקיות, לבושות, צעירות, מבוגרות…

אנחנו מקבלות את הקונטקסט של המפגש-  שיח הנשים הבא לידי ביטוי בעיקר במדיה הדיגיטלית, ותפקידו המכריע כבמה לרבגוניות הנשית, ליציאה מתבניות נשים “קבועות” מקובלות” – ובעצם אולי הביטוי הטהור ביותר לפמינסטיות- החופש לבחור להיות איזה אישה שארצה. עם הילדים.  פחות עם הילדים. עצמאית. קרייריסטית. מתמודדת עם קשיים. טועה. משתפת. לא פלקט.

ואז לאט לאט מתחיל הקסם של מצפה. משהו תמיד קורה לי פה שמפתיע אותי. הבנות פותחות את ליבן ומשתפות. אחת איבדה דרכה המקצועית ומצאה אותה מחדש כבלוגריסטית הכותבת על טיפול ואימון לצד מתכונים למנות מתאימות. היא ירדה 40 קילו מאז התחילה לכתוב. חלק מהבנות האחרות מאשרות כי הן קוראות ומבשלות את המתכונים שלה. אחרת מספרת על הקשיים של העסק העצמאי החדש שלה וכיצד הבלוג ותן לה שופר למאמץ הזה, ואחרת מספרת על המעבר לדרום והכתיבה לבלוג- כמסע קסום לגילוי עצמי- ובעיקר כמסע חיבור לקהל קוראות נאמן, תומך, מלווה.

שתיים מבנות מצפה מספרות לי בשקט שהן כבר מחכות למעבר שלי למצפה. אני מסתכלת להן בעיניים ויודעת שנהיה חברות. יש אנרגיה מדהימה בחדר. פתיחות, רצון טוב, אותנטיות. שוב הידיעה והגילוי כמה נשים הם עם מופלא. וכשהן במיטבן- הן משנות עולם.

אז נכנסתי צינית וסקפטית (תל אביבית?), וחזרתי שמחה, אחרי הרבה צחוק, וחיבוקים, והרבה נשים שהסתכלתי עליהן ואמרתי לעצמי- וואו איזה נשים מופלאות!!!

יצא בלוג דביק? לא נורא!

עוד מהבלוג של הדר גור אריה

כמה זמן לוקח למשפחה תל אביבית ממוצעת להחליט לקפל את חייה ולעבור למצפה רמון? בערך שבוע וחצי...

הכל התחיל כשהחלטתי לפרוש מעבודתי לפני כחודשיים. הייתי מנכ"לית של משרד פרסום בינוני, ואחרי 3 שנים תחושת המיצוי מילאה אותי. בלי לדעת לאן אני הולכת, קפצתי למים הקרים של מחוסרי העבודה.  או כמו שכינתה אותי חברתי-...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

התל אביבית מתחילה לראות את מצפה- פוסט ויזואלי

הייתי במצפה רמון השבוע. בתקופה עד שנעבור לשם, אני על הקו, משלבת פגישות עבודה, וסידורים שונים לקראת המעבר. אני חוזרת מהנסיעות האלו מלאת אנרגיה, מלאת מחשבות הארות וצפייה. זאת היתה הפעם הראשונה ש"ירדתי לשטח", ראיתי קצת מצפה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה