הבלוג של הדר בר-אל

עת לכתוב

מרצה במדרשה לסטודנטים במכון אדלר, יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים. ילדתי את יותם, ירדן, פוף הכלבה ושני ספרי שירה.

עדכונים:

פוסטים: 5

החל מיוני 2016

19/06/2016

אם להתוודות על האמת, אני כותבת, מפרסמת ונבוכה בו זמנית. אין דבר המעמיד את תחושת הערך שלי בסיכון כמו לפרסם שירים של עצמי. לא, למות, אני מתעלפת כאן מחרדה. עוד שנייה השיר יתגלגל החוצה ואתם תצטרכו לומר לי שהוא לא פחות מסוגה עילית, אחרת אני הופכת לריר שהחילזון הותיר אחריו, שלולית של דימוי עצמי מנופץ והאמינו לי, זה לא נעים לבהות ברסק אדם. כמו כן, יש סיכוי שאשתטח על הרצפה, ארקע בידיי וברגליי ויהיה זה מחזה מגעיל ואתם, לא רוצים מגעיל! אתם! רוצים נקי. לכן, כל שעליכם לעשות מיד בסיום קריאתכם הוא, למחוא לי כפיים סוערות דקות ארוכות ולבקש הדרן, קפיש?

מוכנים? כי אני לא

פחד מוות

פחד המוות בא בעיקר בלילה,

בשעה של מצעים קמוטים,

בא כנער עקוד אהבה

לתבוע את שלו.

הוא אינו עולה

גם לא יורד לסוף דעתי,

קר בא למראשותיי

ובודד אל מיתתי.

 

עוד מהבלוג של הדר בר-אל

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אני לא רבה

מכירים את זה שאתם מספרים לעצמכם סיפור, על מנת שתוכלו לחיות עם עצמכם בשלום ולחשוב שאתם פשוט אדם נהדר, נדיב וטוב לבריות? אז אני לא רבה. מעולם. לעולם. פשוט לא רבה. זה טיפה לא מסתדר עם מה שקרה לי הבוקר עם החברה הכי טובה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מכתב לילד גאה

מצעד הגאווה נוקש בדלת. אותו מצעד, בו בשנה שעברה לרגעים ארוכים מידי חששתי לשלומך ועם זאת, באותה נשימה וללא נשימה כלל, הבנתי את חשיבותו. במובנים רבים הוא מבטא את כמיהתי לעולם טוב יותר, טוב לפחות כמו שירה בנקי. אז לכבוד שירה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה