הבלוג של הדר בר-אל

עת לכתוב

מרצה במדרשה לסטודנטים במכון אדלר, יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים. ילדתי את יותם, ירדן, פוף הכלבה ושני ספרי שירה.

עדכונים:

פוסטים: 5

החל מיוני 2016

הקשר בין מחלה לטבע, או: תעשי טובה או שתסתמי או שפשוט תגלי להם איך רצחת, לא נענשת ואף נשארת לספר.

16/09/2016

וינאה-קיר-חיי-16-עציצים-2אני חולה, כבר הרבה יותר מידי זמן ועצבים. יש איזה עניין אוטואימוני  בחיי, עתיק כמו הדינוזאורים ,שהחליט לא להרפות ואני כועסת. אני יודעת שתמנטרו אותי עכשיו עם אום שאנטי וחשיבה חיובית וחבל, כי אני מאנפרנדת מידית וגם בא לי לכעוס, אני לא הדלאי למה. אגב, למה באמת? טוב, הניחו, זה פשוט היה מתבקש. הקיצר (כלומר- קחו- נשימה- זה- יהיה- ארוך- ומתמסכן), יש ימים קשים אל תשאלו אבל תרחמו כן כי זה כיף ומתנשא. מה אני עושה בימים הללו אתם שואלים ורצים לאפות לי, לכבס וללכת? אני מתעצצת.

כן. תתפלאו. יש מושג כזה. אני גם עציץ בעצמי, שזה כולל התמקצעות בבהייה ועור ירוק מקנאה על כך שאתם יכולים להתכופף ואני לא, ואני גם מתקרצצת על עציציי.

או. על זה רציתי לדבר אתכם. אני ידועה ומפורסמת, שלא לומר סלב בכל רחבי המרפסת שלי, כאחת שרוצחת עציצים. אני לא מתכוונת,  באמא שלא, אפילו חיה עם מדריך לידיעת הארץ שמכיר כל ציץ וציץ (לדעתי, הוא ממציא שמות אבל אני זורמת. יש לי עניין בהנאה שלו מבישול, כיבוס, תלייה וייבוש כי אתם לא באתם)!, אבל אני לא באה להם טוב בעלווה. רק מה, לפני שלושה חודשים, בעוד הם צופים בקמילתי ההו כה עצובה פלוס התעלפות אחת חבל שלא צפיתם, הייתם רואים את בכורי מנפנף מעליי עם מניפה לא מים, לא להרים רגליים, פשוט נתקע על נפנוף, העציצים שלי ניעורו כפרה עליהם.

תקשיבו. או אל. עציצים זה החיים. איזה תינוקות חמודים. אפילו בלילה אני קמה אליהם. טוב, אי אפשר לקרוא למה שאני עושה קמה, אבל אתם תראו בעיני רוחכם אותי, בכותונת לבנה, שיער מתבדר, רזה לא צימוק, רזה סקסית, חטובה כזאת, מהממת, נעה בקלילות אל עבר עציציי באשמורת שנייה, בריסים ארוכים. טוב די. מה נסגר אתכם?

אני רואה בעצמי את נס הבריאה ואם תחשבו עלי ואתן/ם מתקשים/מות להיכנס להריון, תראו שיהיה טוב ואפיפיור. או משו כזה.  בכולופן, ידידיי הכלורפילים קשרו קשר עם היקום להבריאני ואני הפכתי להיות דוקטור של כבוד במשתלות ברחבי. נשאיר את זה כך. הטבע שלי הפך טוב, נינוח, מקבל, רגוע (עוצרת רגע, כי חברת ילדות של בני הביאה סיר עם מרק ירקות לא תכננו נשבעת. ירקות. חחח צוחקת ובוכה כי הפכתי להיות בובה מתוקה ורגשנית) ותודה לאלים על היכולת לשקר וליותם בר-אל שמעתה ועד עולם ינפנף עכשיו ביום העצמאות.

תודה שנשארתם, שהייתם, שהנכם, שחוויתם את הרגע, חשבתם חיובי וננתם לדברים פשוט להיות כפי שהם. בואו נקנח כולנו יחד ב- אום שאנטי.

 

הַדְּבָרִים כְּפִי שֶּׁהֵם

יוֹם יָפֶה הַיּוֹם לבשורות טוֹבוֹת,

הַשֶּׁמֶשׁ בשמיים אֵינָהּ שקרנית וּבְהִירָה,

מְעַט נִשְׁכָּחָה מִלֵּב נהרתה וְשׁוּב.

וָאֶרְאֶה וָאֶשְׁמַע, אָרִיחַ ואגע

ותהא חֶרְדַּת הַלֵּב לִקְרַאת האושר.

הפריטים, רישומם כֹּה מוּחָשִׁי,

כְּבָר מִבְּחִינָה בתיתורת המפה עַל השולחן.

הַדְּבָרִים כְּפִי שֶּׁהֵם, דְּבָרִים- ניצולים

וזהרורים, ירוקים פתאומיים.

בְְּחַיֵּי לזרוס הַקָּדְוֹשׁ שָׁמָּה שמתחשק עַכְשָׁיו

זוֹ רִיבֹת תְּאֵנִים.

עוד מהבלוג של הדר בר-אל

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 4 years

עת לכתוב

אם להתוודות על האמת, אני כותבת, מפרסמת ונבוכה בו זמנית. אין דבר המעמיד את תחושת הערך שלי בסיכון כמו לפרסם שירים של עצמי. לא, למות, אני מתעלפת כאן מחרדה. עוד שנייה השיר יתגלגל החוצה ואתם תצטרכו לומר לי שהוא לא פחות מסוגה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אני לא רבה

מכירים את זה שאתם מספרים לעצמכם סיפור, על מנת שתוכלו לחיות עם עצמכם בשלום ולחשוב שאתם פשוט אדם נהדר, נדיב וטוב לבריות? אז אני לא רבה. מעולם. לעולם. פשוט לא רבה. זה טיפה לא מסתדר עם מה שקרה לי הבוקר עם החברה הכי טובה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה