הבלוג של גלית סביליה

מבוסס על סיפורים אמיתיים

ההיסטוריה שלנו מכתיבה את ההווה שבו אנו חיים, ובתוך זה יש לנו תמיד אפשרויות בחירה. ההיסטוריה שלי הובילה אותי לבחור וללמוד מקצוע חדש בתחילת העשור החמישי לחיי ולהתאהב בו. אני מטפלת בביוסינתזה - פסיכותרפיה ממוקדת גוף, ואחד... +עוד

ההיסטוריה שלנו מכתיבה את ההווה שבו אנו חיים, ובתוך זה יש לנו תמיד אפשרויות בחירה. ההיסטוריה שלי הובילה אותי לבחור וללמוד מקצוע חדש בתחילת העשור החמישי לחיי ולהתאהב בו. אני מטפלת בביוסינתזה - פסיכותרפיה ממוקדת גוף, ואחד הפרקים בסיפור חיי הוביל אותי לתחום העיסוק העיקרי שלי - אני מלווה אנשים שחלו בסרטן בדרך אל גילוי כוחות הריפוי של הגוף ותמיכה בהם.

עדכונים:

פוסטים: 32

החל ממרץ 2013

בשבילי ביוסינתזה היא לא רק מקצוע. בשבילי זהו אורח חיים וצורת התנהלות. סיפרתי בעבר שאני חובשת שני כובעים בחיי המקצועיים. בדרך כלל אני חובשת אחד בכל פעם, כמקובל, אך לעיתים קורה שהגבולות בין שני העולמות המקצועיים מתערבבים ונולד משהו חדש, מרגש ומרתק.

17/10/2013

אחד מלקוחותי בסטודיו ואני עובדים על פרוייקט רחב יריעה הדורש ממנו מיקוד ועבודת עומק עם עצמו ואיתי. באחד המפגשים הראשונים שלנו נראה היה שהכל מוכן, מסודר וידוע, והעבודה תזרום בקלילות. ככל שהתקדמנו התברר לשנינו שבעצם זה ממש לא המצב.

Tightrope

בפגישה הראשונה הוא סיפר לי קצת מה הוא רוצה, הראה לי מה מוכן אצלו כבר, נו – פגישת היכרות. בסוף הפגישה השארתי אותו עם משימות לקראת פגישתנו הבאה, כדי שנוכל להתחיל לעבוד. כשזו הגיעה, התחלנו לדבר על מה שהכין, והבנתי שבעצם הוא לא באמת יודע איך הוא רוצה לבנות את הפרוייקט הזה, שאין לו בכלל איזשהו רעיון מגובש, בראש לפחות, וזה גרם לו לקפוץ מרעיון לרעיון, לפסול כל מה שעלה כמעט מייד. בקיצור – בלאגן אחד גדול. מתוך שאלות הבירור שבעזרתן ניסיתי למקד אותו ולהבין יחד איתו מה באמת הוא היה רוצה לעשות, הוא דיבר על שני חלקים שלו: האחד הוא הילד השובב, הסקרן, הפרוע, שעושה ככל העולה על רוחו בלי להתחשב במוסכמות, והאחר – הבוגר האחראי, המיושב בדעתו המסודר והמאורגן. כדי שאבין אותו יותר, הדגים לי, תוך שהוא מהלך על כבל דמיוני ומאזן בידיו מקל דמיוני שבקצהו האחד נמצא הילד ובשני הבוגר, איך הוא מתנהל ביומיום, מתנדנד ומאזן בין שני החלקים האלו שבו.

בשבילי זו היתה הזמנה לעבודה אחרת, לא קשורה לעיצוב, עמוקה, אישית. בדמיוני חבשתי לרגע את כובע המטפלת והצעתי לו להמשיך את מה שהתחיל וליצור דיאלוג בין שני החלקים האלה. כשראיתי שהוא לא כל כך יודע איך להמשיך מכאן, שאלתי אם ירצה שאני אגלם תפקיד אחד והוא יגלם את האחר וננהל דיאלוג. הוא בחר תפקיד לי ותפקיד לו וניהלנו דיאלוג קצר שהרגיש מאוד מדויק בשבילו. אני יכולתי להרגיש בתוכי מה קורה לחלק הילדי שלו (שהיה התפקיד שלי) ודיברתי אותו. הוא מילא באופן ברור ונטול התלבטויות את התפקיד האחר, הבוגר. כך התבררה לו מערכת היחסים בין שני חלקיו, ששניהם נוכחים יום יום בחייו ומתנהלים זה לצד זה מבלי להידבר ולהיות בקשר ביניהם.

כשיצאתי משם חזרתי בראשי על כל מה שהיה שם. בשבילי זה היה מרגש, לראות אותו מפנה מקום גם לחלק הילדי הזה שלו, שהוא מאוד מחובר אליו ביומיום, אבל גם לא מרשה לו לקחת מספיק מקום מסיבות שונות. לדבריו, בשבילו זו היתה חוויה מאירת עיניים שעזרה לו להבהיר עם עצמו מה באמת הוא היה רוצה לעשות, בהקשר של הפרוייקט שלנו, ובכלל.

עברו כבר כמה חודשים מאז, והפרויקט עדיין בעבודה. אנחנו ממשיכים להיפגש ולגבש את תכניו. אני מרגישה שאני חלק מתהליך היצירה האישי, והוא אומר שבעזרתי הוא מצליח להיות ממוקד ומאורגן הרבה יותר. על בסיס המפגש ההוא, שבו פתח לי דלת אל נבכי ליבו ונפשו, נוצר בינינו קשר שבשבילי הוא הרבה יותר מסתם קשר עבודה עם לקוח.

מזמינה אותך להיות איתי בקשר

עוד מהבלוג של גלית סביליה

תצוגה מקדימה

לעשן כמו גבר

פרידה קאלו היתה ציירת של קושי. החיים לא האירו לה פנים, והיא, בעוז הרוח שאיפיין אותה, לא רק שלא נכנעה להם, אלא העזה לחיות אותם במלואם ככל שיכלה. היא היתה אישה סוערת, יצרית ובלתי מתפשרת והאיכויות האלו שלה נכחו על הבמה מהרגע...

תצוגה מקדימה

שנת הסרטן שלי

לפני כך וכך שנים חליתי בסרטן השד. השנה של היותי חולה היתה שנה של ניגודים וקטבים: היו בה ימים של קושי פיזי ונפשי עצום וימים של תמיכה ואהבה מרחיבי לב מצד הקרובים לי, היו ימים של שבר פנימי וימים של תעצומות נפש שלא יכולתי...

תצוגה מקדימה

כוחה של פגיעות

  אני מכורה ל-ted.com. אני אוהבת מאוד את הגישה שאורזת רעיונות מופלאים בתוך מסגרת של לא יותר מרבע שעה. אצל טד אני פוגשת מספרי סיפורים, לפעמים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה