הבלוג של גלית סביליה

מבוסס על סיפורים אמיתיים

פסיכותרפיסטית גופנית בגישת ביוסינתזה. מלווה נשים בתהליכי שינוי ומשבר בחיים ונשים בתהליכי התמודדות והחלמה מסרטן. אני מטפלת כי אני נמשכת אל העיסוק במרכיבים העמוקים והמהותיים של החיים ולעבודה קרובה ואינטימית עם אנשים... +עוד

פסיכותרפיסטית גופנית בגישת ביוסינתזה. מלווה נשים בתהליכי שינוי ומשבר בחיים ונשים בתהליכי התמודדות והחלמה מסרטן. אני מטפלת כי אני נמשכת אל העיסוק במרכיבים העמוקים והמהותיים של החיים ולעבודה קרובה ואינטימית עם אנשים ועם עולמם הפנימי. בשבילי, ללוות אשה בתהליכי התמודדות עם קושי ותהליכי שינוי פנימיים משמעותיים, להיות איתה במקומות פגיעים וכואבים וגם במקומות שמחים ומרחיבי לב, להרגיש איתה את השינוי קורה לאט לאט ולשמוע אותה אומרת שהיא מרגישה את עצמה שונה, טובה יותר – זה המקום שבו אני רוצה להיות, זה מה שאני מבקשת לאפשר לאחרות.

עדכונים:

פוסטים: 36

החל ממרץ 2013

לפני כשבוע הוזמנתי להצגת היחיד של יפית לוי, המבוססת על חייה של הציירת המקסיקנית פרידה קאלו. ההצגה זימנה לי חוויה מפתיעה בעוצמתה וביכולת שלה להגיע עמוק אל תוכי. בשבילי זה היה מסע של התערטלות רגשית, מבחוץ פנימה, מהדמות הבוטה ובעלת הקצוות החדים, אל הכמיהה והכאב שהוסתרו מעין הסביבה

17/06/2015

פרידה קאלו היתה ציירת של קושי. החיים לא האירו לה פנים, והיא, בעוז הרוח שאיפיין אותה, לא רק שלא נכנעה להם, אלא העזה לחיות אותם במלואם ככל שיכלה. היא היתה אישה סוערת, יצרית ובלתי מתפשרת והאיכויות האלו שלה נכחו על הבמה מהרגע הראשון ועד תום ההצגה, שהיתה למעשה מונולוג שכמו נכתב בדם ליבה של הציירת וכולו התנצחות עם האם הנוקשה והדומיננטית. יפית-פרידה לקחה אותי למסע מרגש בין מציאות לפנטזיה, בין קושי פיזי ורגשי לבין מסוגלות חסרת גבולות, מסע שעבר דרך קשת של רגשות אנושיים והצליח לטלטל אותי מבפנים.

2פעמיים פרידה

אני יושבת בשורה הראשונה באולם הקטן ובתוכי מתערבבת יפית עם פרידה עד שאיני מבדילה ביניהן. אני מרותקת לדמות שעל הבמה, ובו-בזמן מדמיינת אותנו יושבות זו מול זו בקליניקה, מתבוננות על תעצומות הנפש של האישה הזו עם סיפור החיים הבלתי אפשרי. פריטי הלבוש שהיא מסירה מעליה לאורך ההצגה נדמים בעיניי כשכבות של הגנה שהיא מקלפת בתוכה עד שנחשפים חלקיה העדינים והפגיעים, וביחד אנחנו הולכות ומעמיקות פנימה, אל תוך הלב השמור שלה. אני רוצה לומר לה שלא תיחשף כך, שתשמור על עצמה וגם שתמשיך כך עד שתעלה ארוכה לפצעיה.
בסוף ההצגה היא ניצבת בפני הקהל בבגדיה התחתונים, וגופה כלוא בתוך הסדים שתומכים ברגלה שנגזר דינה להיכרת ובגופה המרוסק שאינו יכול לשאת את עצמו ללא תמיכה. ואני? אני רק רואה מולי את נפש האישה הצעירה שרצתה לרקוד לצלילי המוזיקה ולטרוף את החיים, אבל נרמסה על ידי אם קרת לב ונכלאה בתוך גוף מרוסק וכואב. אני מתבוננת בה, ומדמיינת את דקירות הכמיהה שלא תוכל להתממש נעטפות על ידי עוז הרוח ותעצומות הנפש שלא נסדקו, והלב שלי נרעד בתוכי.

שלוש פעמים פרידה2

׳לעשן כמו גבר׳ מאת ובביצוע: יפית לוי | בימוי: מיקי יונס | מעצבת תלבושות ותפאורה: טל קילשון | מפיקה: שי גבריאלי | מעצב תאורה: אמיר קסטרו
צילומים מההצגה: אבי בן זאב

רוצה לצבוע את החיים בצבעים חדשים? אני מזמינה אותך להיות איתי בקשר

עוד מהבלוג של גלית סביליה

תצוגה מקדימה

שנת הסרטן שלי

לפני כך וכך שנים חליתי בסרטן השד. השנה של היותי חולה היתה שנה של ניגודים וקטבים: היו בה ימים של קושי פיזי ונפשי עצום וימים של תמיכה ואהבה מרחיבי לב מצד הקרובים לי, היו ימים של שבר פנימי וימים של תעצומות נפש שלא יכולתי...

תצוגה מקדימה

כוחה של פגיעות

  אני מכורה ל-ted.com. אני אוהבת מאוד את הגישה שאורזת רעיונות מופלאים בתוך מסגרת של לא יותר מרבע שעה. אצל טד אני פוגשת מספרי סיפורים, לפעמים...

תצוגה מקדימה

איך להתחבר אל הלב

לפני אי אילו חודשים נתקלתי בסרטון גיוס להדסטארט שהצליח לשבות את ליבי בדרך ההומוריסטית בה הציג נושא כאוב - נזקקות. משהו בפשטות ובהתבוננות המחזקת את...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה