הבלוג של גלית סביליה

מבוסס על סיפורים אמיתיים

פסיכותרפיסטית גופנית בגישת ביוסינתזה. מלווה נשים בתהליכי שינוי ומשבר בחיים ונשים בתהליכי התמודדות והחלמה מסרטן. אני מטפלת כי אני נמשכת אל העיסוק במרכיבים העמוקים והמהותיים של החיים ולעבודה קרובה ואינטימית עם אנשים... +עוד

פסיכותרפיסטית גופנית בגישת ביוסינתזה. מלווה נשים בתהליכי שינוי ומשבר בחיים ונשים בתהליכי התמודדות והחלמה מסרטן. אני מטפלת כי אני נמשכת אל העיסוק במרכיבים העמוקים והמהותיים של החיים ולעבודה קרובה ואינטימית עם אנשים ועם עולמם הפנימי. בשבילי, ללוות אשה בתהליכי התמודדות עם קושי ותהליכי שינוי פנימיים משמעותיים, להיות איתה במקומות פגיעים וכואבים וגם במקומות שמחים ומרחיבי לב, להרגיש איתה את השינוי קורה לאט לאט ולשמוע אותה אומרת שהיא מרגישה את עצמה שונה, טובה יותר – זה המקום שבו אני רוצה להיות, זה מה שאני מבקשת לאפשר לאחרות.

עדכונים:

פוסטים: 36

החל ממרץ 2013

מרי פופינס, הסופר-נני הראשונה, חיכתה למעלה מ-20 שנה עד שיכלה ג’ולי אנדריוס לגלם את דמותה. נדרשו חולם עקשן אחד שלא ויתר וצוות של אנשים רגישים ונחושים כדי להפשיר את המעטה הנוקשה והקפוא שעמד בין האומנת האגדית לבין תהילת העולם לה זכתה. הסרט מספר את סיפורה של תנועה מלאה חיוּת שנכלאה תחת שריון נוקשה עד שנפתח הפתח שאיפשר לה לפרוץ החוצה. בשבילי – זה היה סוד הקסם של הסרט.

12/01/2014

אתמול הייתי בסרט חדש – להציל את מיסטר בנקס, שמביא את הסיפור שמאחורי הסרט ׳מרי פופינס׳. כילדה הוקסמתי מהסרט, שהיה אז פסגת הטכנולוגיה והגיש לי פנטזיה קסומה על החיים, ואל הסרט הגעתי ברגשות מעורבים: כאדם בוגר אני אוהבת לראות את מה שמתרחש מאחורי הקלעים, להכיר את הדמויות החבויות ואת הסיפורים שלא תמיד הכרתי. הילדה שהייתי פעם קצת חששה שהפנטזיה הקסומה תתנפץ והקסם יאבד.

ישבתי בבית הקולנוע עם צעירתי בת ה-14, ושתינו היינו מרותקות למסך. אני ראיתי אדם שחולם בגדול ולא חושש לעשות הכל כדי להגשים לעצמו את חלומותיו; ראיתי אישה לא צעירה, מכונסת בתוך שריון נוקשה וקפוא שמקשה עליה ליצור קשרים חברתיים עם אנשים ויחד עם זאת היא רגישה מספיק כדי לכתוב ספר שהפך לרב מכר והקסים ילדים, נוער ומבוגרים כאחד. היו שם עולמות שונים לחלוטין שנפגשים ומחפשים דרך להסתדר ביחד. לאורך שבועיים וקצת יותר משעתיים חיפשו וולט דיסני והצוות שלו דרך לטוות בעדינות דיאלוג וקשר שכיבדו את הקושי ואת השריון של הסופרת, השריון שהגן עליה מפני הכאב הבלתי נסבל עבור הילדה הקטנה שחוותה אותו. מתוך רצון אמיתי להגיע אל אותה מיסיס טראוורס שכתבה על האומנת הקסומה ומלאת שמחת החיים, הלכו אנשי הצוות בדרך שהיתה בלתי מוכרת גם להם, עד שהצליחו לדבר בשפתה שלה, לחבר דמיון ומציאות, למשוך אותה אליהם ולאפשר לשמחת החיים שלה ולכל החלקים הילדיים שקפאו עשרות שנים קודם לכן לפרוץ החוצה בריקוד ובצחוק. מה שהכי נגע בי היה הקיפאון הפנימי שהתחמם והפשיר לנוכח הקשר והחום האנושיים וכוחות הריפוי שלהם.

“Let’s go fly a kite”

הסרט מדלג בין הילדות הקסומה של מיסיס טראוורס – אז הלן, או הנסיכה גינטי, כפי שקרא לה אביה, לבין ההווה וההתנהלות הנוקשה שלה היום. לאט לאט, בעדינות רבה, נפרם כאב הילדוּת כפי שהוא בא לידי ביטוי בהווה עד שמגיע הרגע שבו יכולה להתחיל תנועה חדשה, עדינה מאוד, של יצירת קשר אנושי חם ואמיתי. בקטע הזה מציג הצוות בפני הגברת טראוורס את השיר “Let’s go fly a kite”. כדאי לשים לב לשפת הגוף שלה, שמשתנה תוך כדי השיר, ולתנועה שהיתה כלואה בתוכה כל כך הרבה זמן ומפעפעת החוצה, תחילה בהססנות ובקטנה, עד אשר דון שם לב לתנועת הרגל ומזמין אותה לרקוד איתו. אז נפרץ הסדק הדק בשריון ומתוכו פורצת הילדה הקטנה עם שמחת החיים שלה, והגברת טראוורס מרשה לעצמה להרגיש רגשות שנכלאו עשרות שנים בתוכה, להיות בקשר עם האנשים שסביבה ולחוות את החיים כמו פעם, כשהיתה ילדה קטנה ומאושרת.

הקשר הוא אחד היסודות המהותיים בתהליך הטיפולי ומתוכו יכול להגיע גם הריפוי.

מזמינה אותך להיות איתי בקשר

עוד מהבלוג של גלית סביליה

תצוגה מקדימה

לעשן כמו גבר

פרידה קאלו היתה ציירת של קושי. החיים לא האירו לה פנים, והיא, בעוז הרוח שאיפיין אותה, לא רק שלא נכנעה להם, אלא העזה לחיות אותם במלואם ככל שיכלה. היא היתה אישה סוערת, יצרית ובלתי מתפשרת והאיכויות האלו שלה נכחו על הבמה מהרגע...

תצוגה מקדימה

שנת הסרטן שלי

לפני כך וכך שנים חליתי בסרטן השד. השנה של היותי חולה היתה שנה של ניגודים וקטבים: היו בה ימים של קושי פיזי ונפשי עצום וימים של תמיכה ואהבה מרחיבי לב מצד הקרובים לי, היו ימים של שבר פנימי וימים של תעצומות נפש שלא יכולתי...

תצוגה מקדימה

כוחה של פגיעות

  אני מכורה ל-ted.com. אני אוהבת מאוד את הגישה שאורזת רעיונות מופלאים בתוך מסגרת של לא יותר מרבע שעה. אצל טד אני פוגשת מספרי סיפורים, לפעמים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה