איזו מנגינה יש לתקווה?

התקווה היא כמו עוגן בחיים, גם כשהיא נסתרת מהעין. וכשהיא מציצה – העולם נצבע בצבעים אחרים

שיר של רוח | צילום: אוסף פרטי

"אם סופה היא שיר של רוח,
איזו מנגינה
יש לתקווה?"

שיר של רוח | צילום: אוסף פרטי
שיר של רוח | צילום: אוסף פרטי

השורות האלה מתוך השיר של יהודה פוליקר ויעקב גלעד התנגנו שוב ושוב בראשי בעוד אנחנו מדברות על התקווה שכמו מציצה בזהירות בימים האחרונים, בודקת אם יש לה מקום כאן.

אתמול היה יום כזה, שבו בכל אחד מהמפגשים הגיעה התקווה: בהצצה זהירה, בביטחון מלא או בתנועה שבין התרחבות של הלב לבין החשש להתנפץ. בכל אחד מהמפגשים ניגנו השורות האלה חלקים ממה שהתגלה.

בסופו של היום, בין שטיפת הכוסות לבין היציאה הביתה, ישבתי רגע להקשיב שוב לשיר.
המילים והצלילים זלגו לתוכי, מחזירים אותי אל הקסם של אותם רגעים: אל חיבור בין חוץ לבין פנים, בין תחושות הגוף לבין מה שהן מספרות לנו, בין אשה לבין עצמה.

אני מקשיבה לקולו של יהודה ולמילים הנוגעות, ועולה בי שוב התחושה שאין דומה לה, שאני במקום שלי, עושה את מה שאני אמורה ואוהבת לעשות.

איך קוראים לאהבה שלי | יהודה פוליקר
https://youtu.be/sFzVHbvnEnk

מזמינה אותך אלי לקליניקה שמול הגינה התל אביביתLizmoah_Logo wide nsגלית סביליה | ביוסינתזה • ליווי רגשי בתהליכי ריפוי ושינוי | ליווי בהחלמה מסרטן

גלית סביליה
פסיכותרפיסטית גופנית בגישת ביוסינתזה. מלווה נשים בתהליכי שינוי ומשבר בחיים ונשים בתהליכי התמודדות והחלמה מסרטן. אני מטפלת כי אני נמשכת אל העיסוק במרכיבים העמוקים והמהותיים של החיים ולעבודה קרובה ואינטימית עם אנשים ועם עולמם הפנימי. בשבילי, ללוות אשה בתהליכי התמודדות עם קושי ותהליכי שינוי פנימיים משמעותיים, להיות איתה במקומות פגיעים וכואבים וגם במקומות שמחים ומרחיבי לב, להרגיש איתה את השינוי קורה לאט לאט ולשמוע אותה אומרת שהיא מרגישה את עצמה שונה, טובה יותר – זה המקום שבו אני רוצה להיות, זה מה שאני מבקשת לאפשר לאחרות.