הבלוג של gullkozlov

#gulleats

עדכונים:

פוסטים: 15

עוקבים: 4

החל מינואר 2017

IMG_9452

נחתנו בבנגקוק. זאת הייתה הפעם הראשונה שלנו במזרח הרחוק, וזה הרגיש כמו בסרט סוראליסטי. החום היה מהביל. בתים נמוכי קומה עם כביסה תלויה לייבוש שכבר נראתה מלוכלכת, לצד גורדי שחקים מבטון ומזכוכית, בינם התפתלו אוטוסטרדות פקוקות עם נחילים של מכוניות שזזו לאט בשמש הקופחת. בתוך שעה הגענו למלון אופנתי במרכז של בנגקוק. מהחלון בקומה הגבוהה נפרשה העיר במלוא הדרה, התקלחנו מהר והחלפנו בגדים - היה לנו מעט זמן, הערב כבר הגיע, ואיתו הגיעה – הלן.
התקבלה הודעה באינסטגרם – “אני כאן”.
עניתי: “אנחנו כבר מסיימים להתארגן, רוצה לעלות?”.
- “לא”.
“אוקיי, אני כבר יורד אליך” – הקלדתי בזריזות ושמתי חולצה. “תצטרף אלינו כשאתה מוכן?” - צעקתי ליריב שהיה במקלחת וירדתי ללובי. היא חכיתה בחוץ, עם סיגריה. אמרנו שלום. זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותה במציאות. היא הייתה קטנה ודקיקה. מאופרת בקפידה, אבל לא בכבדות.
-”דו יו לאק?” שאלה, והצביעה על בגדיה? היא לבשה חולצת תחרה שחורה עם חצאית צבעונית. “פראדה” – אמרה בגאווה וחייכה חיוך גדול שעיוות לה את הפנים. כל תנועה שלה מתוכננת ומבוימת - כאילו התאמנה עליהן שעות מול מראה.
חיכינו מספר דקות ליריב ויצאנו למרצדס שחיכתה בחוץ. היא נהגה. היציאה לפרוורי בנגקוק הייתה פקוקה למשעי. החלטתי לפתח שיחה, על כמה שאני מתרגש ואיזה כיף זה סופסוף לפגוש אותה אחרי שנים שהקשר בינינו היה רק אינטרנטי. ראיתי שהקשיבה בעניין, מידי פעם חייכה, שחררה צחקוק נבוך, והנהנה בראשה. במהלך הנסיעה התברר שהיא לא מבינה 95% ממה שאמרנו. יריב התחיל לצחוק במושב האחורי.
“יו לאק פוס?” – היא שאלה. לא הבנתי מה היא רוצה. “פוס פוס”, היא אמרה, הצביעה על הפה ועשתה תנועות של לעיסה.
“אההה, פוד!” – אמרתי. “דו איי לייק פוד?”
“יס – פוס, דו יו לאק פוס” – התעקשה.
כשהבנתי ש”פוס” זה food, ולאק זה like, הכל כבר היה הרבה יותר קל. “יס, איי לאק פוס וורי מאץ’” – אמרתי. היא פתאום נראתה מרוצה והתישרה בכיסא הנהג. הרדיו ניגן את Jolene של דולי פרטון. התחלתי לשיר עם הפזמון בקול מזייף. הלן הצטרפה. היה לה קול עבה והיא זייפה אפילו יותר ממני. המילים ששרה לא היו דומות למילים של השיר, למעט המילה Jolene. יריב נקרע מצחוק על שנינו מאחורה.

אחרי נסיעה ארוכה קצרה הלן עצרה ליד בית קפה-מסעדה קטנה בשם “המקום של נוקי”. נכנסנו פנימה. מהמטבח יצאה אלינו בחורה קטנה ויפה – “מיי ניים איז נוקי” – היא הציגה את עצמה והתחילה לדבר אתנו באנגלית קולחת. היא סיפרה שהיא חברה טובה של הלן ושהן עבדו ביחד. הכירו כשהלן עבדה כמלבישה בטלוויזיה התאילנדית. הסתבר שנוקי היא סלבריטי מקומית- מגישה של תכנית אוכל ברדיו ובעלת ליין של מוצרי מזון, בעיקר ממרחים שונים - שנושא את שמה. שאלה אם אנחנו אוהבים פיצה. ברור שאנחנו אוהבים פיצה! היא נעלמה למטבח והשאירה אותנו עם הלן.
זה היה ערב של ולנטיינז דיי, ויריב ואני חגגנו 12 שנים של אהבה וזוגיות. “What are you doing on Valentine’s Day” – ניסיתי שוב לפתח שיחה עם הלן, בתקווה שהיא תספר לי על איזה דייט מגניב שהיא מתכננת. – “Alone” היא ענתה ונאנחה. כשנוקי חזרה היא נשאה מגש גדול של פיצת גבינה וסלמון. הפיצה הייתה בצורה של לב - ”האפי וולנטיינז דיי!” אמרה נוקי, והתיישבנו לאכול.

IMG_9449

…………………..

נזכרתי בסיפור  לקראת הולנטיינז דיי.
הפיצה מוקדשת באהבה ליריב, להלן ולכל שאר האוהבים. המתכון (המושלם) לבצק הוא של דנית סלומון, הרוטב הוא אילתור שלי.

המצרכים להכנת פיצה: בצק לפיצה, רוטב עגבניות וגבינת מוצרלה. ניתן וכדאי להכין את הרוטב בזמן שהבצק עומד להתפחה.

 

בצק פיצה (מספיק ל2 פיצות בגודל בינוני)

מצרכים:

3 כוסות (375 גרם) קמח

1 כפית סוכר

6 גרם (½1 כפיות) שמרים יבשים

⅞ כוס (210 מ”ל) מים פושרים

1 כפית מלח

1 כף שמן זית כתית מעולה

מעט שמן זית נוסף לשימון הבצק ומשטח העבודה

אופן ההכנה:

1.ללישה ידנית: מנפים קמח לתוך קערה גדולה. מוסיפים סוכר ושמרים ומערבבים. עושים גומה במרכז ומוסיפים מים, שמן ומלח. מתחילים לערבב במזלג ואחר כך באצבעות עד שהחומרים מתאחדים לבצק. מעבירים את גוש הבצק למשטח עבודה ולשים במשך 8-7 דקות, עד שהבצק חלק וגמיש מאוד.

2. בתום הלישה מוציאים את גוש הבצק למשטח עבודה משומן במעט שמן זית. מרימים את גוש הבצק וחובטים אותו בכוח כנגד משטח העבודה מכל העברים – 10 או 12 פעמים (פעולה זו עוזרת לפתח את רשת הגלוטן בבצק).

3. משמנים את כדור הבצק במעט שמן זית, מניחים בקערה גדולה, מכסים בניילון דביק ומשהים להתפחה במקום חמים עד שהבצק מכפיל את נפחו.

4. לשים את הבצק במשך דקה כדי להחזירו למידתו המקורית, מחלקים ל-2 חלקים (עבור 2 פיצות). לוקחים חלק אחד ומשטחים בתבניות משומנות בשמן זית. משטחים הבצק בידיים, יוצרים צורת לב.  נותנים לבצק לנוח בתבנית במשך 10 דקות כדי שיתפח מעט לפני שממשיכים בהרכבת הפיצה. בינתיים מחממים את התנור לחום מקסימלי (250-240 מעלות).

5. מברישים את הבצק – כולל השוליים – בכף אחת של שמן.  מורחים את רוטב העגבניות על הבצק עד למרחק 1.5 ס”מ מהשוליים.

6. מכניסים לתנור ואופים במרכז התנור במשך כ-10 דקות. פותחים את התנור, מוסיפים מספר פרוסות דקות של מוצרלה, סוגרים ואופים למשך 5-10 דקות נוספות, עד שהגבינה מבעבעת ושולי הבצק משחימים. מגישים מיד.

 

רוטב עגבניות (מספיק ל2 פיצות בגודל בינוני)

מצרכים:

קופסת רסק עגבניות, רצוי איטלקי איכותי (400 גרם)

2-3 קוביות של רוטב עגבניות בזיליקום של דורות

1 קוביה של שום קפוא של דורות

1 כף מיורם מיובש (לא חובה)

 1 כף תבלין צ’ילי טחון (לא חובה)

מלח ופלפל לפי טעם

אופן ההכנה:

מחממים בסיר בחום בינוני את רסק העגבניות עם רוטב הבזיליקום/עגבניות והשום של דורות. מבשלים מספר דקות עד שהרוטב מתחיל לבעבע קלות. מורידים לחום נמוך. מוסיפים את שאר התבלינים, ממשיכים לערבב ומבשלים מספר דקות נוספות עד שהרוטב סמיך מספיק. טועמים ומתקנים את התיבול אם צריך.

בתיאבון!

IMG_9451

עוד מהבלוג של gullkozlov

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 9 months
תצוגה מקדימה

על הבית בכפר - ומתכון לקאלדוני תפוחי אדמה במילוי בשר

לסבתא היה משק בכפר בבלרוס. לא לסבתא סוניה, אלא לסבתא השניה - אמא של אבא. ההורים היו לוקחים אותי לשם והייתי נשאר אצלה למשך כל חופשת הקיץ. היא הייתה גרה בבית עם חלונות...

תצוגה מקדימה

סודותיה של המחברת הישנה: על עוגת לימונים בעלת 6+1 שכבות

הסתכלתי על מחברת המשבצות הישנה והבנתי שיש לי זהב בידיים. אבא הביא אותה ביחד עם הקופסאות של בישולי יום שישי שאמא מקפידה להעביר לי ולאחי, כדי "שלא נהיה רעבים". לך תסביר לה...

תגובות

פורסם לפני 7 months

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה