הבלוג של gullkozlov

#gulleats

עדכונים:

פוסטים: 15

עוקבים: 4

החל מינואר 2017

gulleats grandma

למשפחתה של סבתא שלי היה בית קולנוע בבלרוס. ואז באו הנאצים, והם ברחו למזרח. כשחזרו – בית הקולנוע כבר הוחרם על ידי המדינה, ולא היה שייך להם יותר.

היא אוהבת לספר את הסיפור הזה ומתעכבת עליו באירועים משפחתיים, אבל זהו רק האקורד הראשון. כשמסיימת איתו, היא מיד עוברת לנושא המרכזי והחביב עליה ביותר - חיפוש של קרובי משפחתה שהיגרו לצרפת. ולא סתם קרובי משפחה – סלבז. אומנים. ידוענים צרפתיים. אלכנסדר מנושקין היה מפיק קולנוע, שהפיק בשנות ה-50 את הסרט Fanfan La Tulipe עם ג’ינה לולובריג’ידה (תעשו גוגל - אישה מאוד מרשימה לכל הדעות). סבתא מספרת בגאווה רבה שהוא קרוב משפחתה. וכך גם בתו – אריאן מנושקין, שהייתה ועודנה במאית תיאטרון וקולנוע נודעת. היא מכירה אותם, כנראה מגזרי עיתונים ישנים. אבל הם לא מכירים אותה. אני בטוח שהם לא יודעים שהיא קיימת. זה לא משנה דבר, כי היא מתרפקת עליהם וחולמת.

אני גם חולם. אבל על דברים אחרים. הייתי בפריז פעמיים. בכל פעם שנסעתי סבתא תהתה אולי אני “במקרה” איכשהו אראה אותם שם. אבל לא ראיתי, וגם לא חיפשתי אותם, למרות שאני מניח שאפשר לעשות את זה די בקלות. הרי לכולם היום יש פייסבוק, אינסטאגרם, או לפחות תיבת מייל. אם תשאלו אותי למה לא חיפשתי או לפחות, למה לא שלחתי הודעה – לא אדע לשים אצבע על תשובה קונקרטית.
זה אף פעם לא עניין אותי באמת. אלה הם חלומות של סבתא. הזמן שלי תמיד היה זמן הווה, ה”כאן ועכשיו”. ושסבתא תמשיך לחלום, זה טוב.

……………………

אם עסקינן ב”כאן ועכשיו” –  בימים אלה אני משתתף ב”פשוט לבשל” של סלונה ויש לי הזדמנות ללמוד מהטובות ביותר. בכל יום שאני חוזר הביתה אחרי יום העבודה ואימון הכושר, והידיים שלי מתחילות לגרד  - להתחיל לאפות, לבשל, ליצור. כשאני מבשל אני נשאב לתוך חור תולעת, לופ של ניסיונות להגיע לשלמות המיוחלת. אני מרגיש חי וחיוני בכל רגע. דיוק וזמן הם אלה שמפרידים בין הצלחה הממכרת לכישלון ומטבח אפוף בעשן סמיך של משהו שנשרף.

ולגבי הסבתא – עם הזמן למדתי להעריך את העבר, ללמוד ממנו, לקבל ממנו השראה. היא, שהייתה הבשלנית של הבית, בתקופה שכל המשפחה גרה ביחד, כמו כל הרוסים – בדירה צפופה ברחוב הנרקיס, ידעה להכין הרבה דברים. חלקם מוצלחים וטעימים לחך (הרוסי), חלקם פחות. אבל המומחיות שלה תמיד הייתה “העוגה של סבתא”. העוגה הזאת תמיד הייתה בקונצנזוס - כולם אוהבים אותה מאוד, בני משפחה ואורחים.

זאת היא עוגת “סמטאניק”. “סמטאנה” היא סוג של שמנת חמוצה, ועל שמה נקראת העוגה. חיפשתי בגוגל אם המתכון כבר קיים איפשהו, ולא מצאתי. אף אחד לא מכין עוגת “סמטאניק” כך. אני אחלוק את המתכון אתכם.

IMG_8203

חומרים:
3 ביצים
1.5 כוסות סוכר
1 מיכל של שמנת חמוצה (200 מ”ל)
100 גרם חמאה
200 גרם צימוקים
2 תפוחים גדולים
2.5 כוסות קמח תופח

1) הכנות:
חותכים את החמאה לקוביות, שוטפים את הצימוקים ומייבשים. מכינים את התפוחים: קולפים, חוצים לארבע, מוציאים את החרצנים, חותכים לחתיכות קטנות. מחממים את התנור ל-180 מעלות.
2) הכנת הבלילה:
מערבבים במעבד מזון עם להב פלסטיק את כל החומרים ביחד לפי הסדר שרשומים למעלה: מתחילים מהביצים והסוכר, אחר כך מוסיפים שמנת חמוצה וחמאה, לאחר מכן את הצימוקים והתפוחים, ובסוף – את הקמח.
3) אפייה:
מעבירים את הבלילה לתבנית משומנת. נהוג לאפות את העוגה בתבנית עגולה עם חור באמצע, אבל לא חייבים - אפשר גם בתבנית רגילה. אופים במשך 35-40 דקות בחום של 180 מעלות. כשהעוגה מוכנה ניתן לקשט למעלה באבקת סוכר – לא חובה.
הצעת הגשה: העוגה הולכת נהדר עם תה וקפה. בתיאבון!

IMG_9343

 

עוד מהבלוג של gullkozlov

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 9 months
תצוגה מקדימה

על הבית בכפר - ומתכון לקאלדוני תפוחי אדמה במילוי בשר

לסבתא היה משק בכפר בבלרוס. לא לסבתא סוניה, אלא לסבתא השניה - אמא של אבא. ההורים היו לוקחים אותי לשם והייתי נשאר אצלה למשך כל חופשת הקיץ. היא הייתה גרה בבית עם חלונות...

תצוגה מקדימה

סודותיה של המחברת הישנה: על עוגת לימונים בעלת 6+1 שכבות

הסתכלתי על מחברת המשבצות הישנה והבנתי שיש לי זהב בידיים. אבא הביא אותה ביחד עם הקופסאות של בישולי יום שישי שאמא מקפידה להעביר לי ולאחי, כדי "שלא נהיה רעבים". לך תסביר לה...

תגובות

פורסם לפני 7 months

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה