הבלוג של מיה מיטב-מגן

אמא ירוקה

כותבת בעיקר לילדים, קוראת ספרים עם הפי אנד, מבשלת ואופה אוכל בריא ונטול בע"ח, מגדלת שלושה בנים, בת זוג לעוד אחד וחולמת מה לעשות כשאהיה גדולה...

עדכונים:

פוסטים: 161

החל ממאי 2011

יומן מסע, חלק ב׳

14/08/2011

הבנים מדליקים מדורה בחוץ. הקפטן כבר נהיה מומחה להדלקת מדורות – יש לו שיטה של הרכבת קונסטרוקציה מענפים שבמרכזם כפיסי עץ וכמה ניירות או חתיכות קרטון של אריזות אוכל והאש עולה ומשגשגת. אני מנצלת זמן של הכנת ארוחת ערב (אדממה, תפ״א בשביל המדורה, סלט ושאריות של אורז מאתמול) כדי לכתוב.

טבע פראי.
כאמור, עיקר החיות בהן זכינו לפגוש בשמורה עד כה היו יתושים. ׳יתוש-דבורה׳ כפי שהגדיר אפל באופן מדויק. המונח משקף את גודלם של החרקים ואת חדות העוקץ שלהם… ׳אם אתה רואה עלי יתוש, יש לך אישור לחבוט בי כדי להרוג אותו׳ אני מתדרכת את אפל.

כעבור כ10 ימים שפר עלינו המזל – ביום אחד, אשר כונה בדיעבד ׳יום החיות׳ פגשנו עדר קטן של עיזי הרים חוצה את הכביש, כמה סנאים, ואפילו ראינו מרחוק דוב. התמונה היא כזו: נוסעים בשלווה על הכביש, מרחוק רואים מקבץ של מכוניות וקראוונים עומדים בצידי הכביש ואנשים רצים החוצה עם ציוד צילום מתוחכם. אהה! משהו מתרחש. הקפטן מיד מזהה שמדובר בטח באיזה בעל-חי ואנו עוצרים בצד ורצים לראות. אכן, מחזה מרהיב – עדר קטן של עיזי הרים יורד מן הצוק לכיוון הכביש, חוצה אותו בביטחון (רב מידי, כנראה מורגלים בבני אדם) ומתקרב לקהל הצופים הנרגש. בהתקרב עלינו הפראים הילדים ואני נבהלים ונסים לוואן. ממשיכים לנסוע. בנסיעה הבאה אנחנו כבר מזהים את האטרקציה ונעצרים ליד התגודדות המכוניות. מה רואים? אני שואלת תיירת אחרת הכורעת לצד הדרך, ומדווחת: ׳דוב, שם בעמק, בין העצים׳. אנחנו מאמצים חזק את העיניים ואת הדמיון ומצליחים לזהות תנועת צל כהה בתחתית המדרון. אפשר לסמן וי על דוב אנחנו מגחכים.

בסוף היום נכונה לנו הפתעה נוספת, כשהגענו לקמפ (חניון הלילה) נתקלנו פנים אל פנים בבעל חיים שנראה כמו חמור-סוס ללא זנב והחלטנו שזהו סוג של מוס מקומי. הבחורה בכניסה לחניון אמרה שבימים האחרונים יש דיווחים על דוב (!) שנראה באיזור שטח הלינה שיועד לנו. מתוך חששותי הטבעיים בחרתי להיות סקפטית, ופטרתי את ההתראה ב-׳הם בטח אומרים את זה לכל מי שמגיע הנה׳. עד כה זכינו לראות בעיקר תמונות ופוחלץ של דוב, שלטים המורים על כללי זהירות מפני דובים, אזהרות של לא להשאיר אוכל בחוץ בלילה ותמונה של דוב ליד שולחן קק״ל (בשחור לבן, בטח מלפני שני עשורים) והמשפט ׳הקולר (צידנית) לא בטוח מפני הדובים׳.
הלילה עובר בשלום.

לילה דוב.
למחרת בערב, בעודי יושבת וקוראת ספר מחוץ לוואן עת הילדים מתנמנמים, חולפת על השביל אשה עם ילדה ׳סליחה׳ היא אומרת, ואני כבר נכונה להגיש לה עזרה כלשהי, ׳רק שתדעי, שיש פה ביער דוב קטן, כ20 מטרים מכאן, למטה, לכיוון הנהר׳ ׳אה, תודה!׳ אני מזנקת לוואן, אובדת עצות. הקפטן הלך למקלחות הציבוריות, האם עלי לאזור אומץ ולצאת עם אפל לחזות בחיה? אני מחליטה שכן, הרי אם נחכה לקפטן הדוב אולי כבר ילך, שולפת את אפל בפיג׳מה מהמיטה ויוצאים החוצה.
אחרי כעשרה מטרים, בין שיחים וענפים אנו מבחינים בדוב שחור צעיר עומד ולועס לו ענפי שיח מקומי שאנו מכנים (מתוך מחסור בידע בוטני) ׳דומדומית׳ על שום פירותיו הדומים לכדורים אדומים קטנים.
אפל אמר ׳וואו!׳ וציין שאני פחדנית כי לא רציתי לצאת בלי הקפטן. ׳אבל הנה, התגברתי על הפחד ויצאנו׳ אני מתגוננת.
כל שנותר לי הוא לברך על מזלי הטוב שהביאני ללון בקרוואן, כי באוהל לא הייתי עוצמת עין כל הלילה.

עוד מהבלוג של Argania Center

תצוגה מקדימה

בישול בריא עם עירית אורגניק

אני אוהבת סדנאות בישול. זה לא רמז, אני באמת נהנית ללמוד ולהעשיר את המזווה ואת מחברת המתכונים שלי, וליהנות מחברת חובבות קולינריה שכמותי. ולא פחות חשוב – לאכול. אה, אתן אומרות לעצמכן, אז תתחילי מהסוף – יש ארוחה נהדרת בסיום...

תצוגה מקדימה

עוגת תפוחים מפנקת ובריאותית בעשר דקות

נגיד שאת* מארחת את המשפחה המורחבת לחג. ונגיד שהשולחן מסודר יפה-יפה ואפילו בזמן ואת בדרך למקלחת מרעננת. ונגיד שבזמן המקלחת את מפזמת לך שירי חג, כמו: ׳מה חדש? תפוח בדבש׳. ואז זה מכה בך. לא הכנת קינוח. אין קינוח לארוחה. ארוחת...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

10 תובנות לגיל 40+

אחרי שהתאוששתי מחגיגות יומולדת 40, ממרומי שנה אחת כבר אפשר לסכם: גיל 40 הרבה פחות מפחיד ממה שנהוג לחשוב, למעשה הוא מאד נוח וידידותי למשתמשת. אנו הנשים, הרי משתבחות כמו יין טוב, וכעת אנחנו יותר...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה