הבלוג של מיה מיטב-מגן

אמא ירוקה

כותבת בעיקר לילדים, קוראת ספרים עם הפי אנד, מבשלת ואופה אוכל בריא ונטול בע"ח, מגדלת שלושה בנים, בת זוג לעוד אחד וחולמת מה לעשות כשאהיה גדולה...

עדכונים:

פוסטים: 161

החל ממאי 2011

כשתהיה גדול תרצה להיות נמר או טיגריס?

18/05/2017

 

נמר בפיג’מה של זהב | מאת: נורית זרחי | איורים: אורה איל | הוצאת קוראים

“כשאני אהיה גדול אני רוצה להיות נמר.” לא כבאי, לא רופא או פיראט – נמר. כך נפתח הספר: נמר בפיג’מה של זהב, אשר רק נורית זרחי היתה יכולה לכתוב. זרחי לקחה נושא טריוויאלי של הולדת אח קטן וטיפלה בו בצורה מקורית. בלי התחשבות פוליטית-קורקטית, בלי פחד ‘מה יגידו’, בלי עלילה חוצת יבשות.

זהו סיפור לא חדש שלא יתיישן לעולם, על ילד אחד שרוצה להתחבר לחושיו החייתיים ויהי מה. נקודת המבט היא של הילד יוני, והספר כולו מוגש כדיאלוג בינו לבין אבא שלו, אשר מטפל גם בתינוק. כבר כאן נקודת זכות לזרחי אשר מציגה דמות של אב המבלה עם שני ילדיו בבית אחר הצהריים.

תוצאת תמונה עבור נמר בפיג'מה של זהב

יוני רוצה להשתולל, להתפרע, לקפוץ על המיטה, להרעיש ובקיצור – לזכות בתשומת ליבו של אביו, אשר רק גוער בו ולא מבין שהסיבה להתנהגותו של יוני פשוטה – הוא בכלל נמר. כשיוני לא נרגע ואביו כבר מאיים עליו בעונש, הוא פתאום נזכר בסמכות ההורית האבודה שלו ומבין, שאם בנו הוא נמר קטן אזי הוא נמר גדול: “נמר שיכול לשאוג כל כך חזק עד שכל החיות בג’ונגל ירעדו: א או או או !”

בנקודה הזו הסיפור מחזיר את יוני למציאות: “מה איתך אבא, למה אתה כועס? אתה לא רואה שאני ילד קטן ?”

האיורים של אורה איל דרמטיים, משולחי רסן ופראיים בהתאמה למצב רוחו של הילד יוני, ומרפררים ליצירות אמנות של אנרי רוסו. בנוסף לאיורים הגדולים ישנו איור קטן המתפתח בכל עמוד של נמר שנראה כאילו ילד מצייר אותו, והוא מהווה גשר בין הילד יוני לילדים השומעים את הסיפור.

הנמרים הפרטיים שלי אוהבים מאד את הספר הזה, אשר מעורר הזדהות עם ובלי קשר לאח הקטן שברקע, ומזכיר לכולנו שלפעמים הכי כייף להתפרע ולהיות “נמרים”.

*

מר טיגריס מתפרע | כתב ואייר: פיטר בראון | מאנגלית: שהם סמיט ואמנון כץ | הוצאת כנרת

ספרות הילדים אוהבת להתעסק עם חיות פרא. במיוחד אהובה ומתבקשת האנלוגיה ביניהן לבין התנהגות פרועה של ילדים ודרכי ההתמודדות היצירתיות של עולם המבוגרים. נקודת הפתיחה של היצירה האיקונית ארץ יצורי הפרא מאת מוריס סנדק, היא שאימו של הילד מקס שולחת אותו לחדר בלי ארוחת ערב וקוראת לו: “יצור פרא”. והשאר כבר היסטוריה.

תוצאת תמונה עבור מר טיגריס מתפרע

הספר היפהפה מר טיגריס מתפרע, מציג לנו עולם של בעלי חיים אשר וויתרו כביכול על היצר הפראי שלהם לטובת חיים תרבותיים וויקטוריאניים. זו נקודת פתיחה נהדרת ומשעשעת להפליא. מר טיגריס לא מרוצה מהחיים כמו חבריו, הוא משתעמם ונמאס לו להתנהג יפה. הוא רוצה להשתחרר, לכייף ולהתפרע. ואז צץ במוחו הרעיון ללכת על ארבע רגליים כמו שהוא אמור ולא על שתיים. מאותו יום הוא נעשה יותר ויותר פראי עד שבסוף הוא פושט את הבגדים (המלך עירום!). חבריו ההמומים מהתנהגותו הפראית שולחים אותו ליער. הוא חושב שזה רעיון נפלא ויוצא ליער הפרא, “…ושם הוא נעשה פראי לגמרי!” בשלב הזה, ישנה כפולת עמודים המכילה איור אחד בלבד, נפלא, בו רואים את הנמר מהלך בעשב. באופן אישי הייתי מסיימת את הסיפור בנקודה הזו, המשאירה מקום לחופש ולדמיון, אבל האמריקאים אוהבים סוף סגור עם מוסר השכל לצידו.

הטיגריס מתגעגע הביתה ומחליט לחזור, שם הוא מגלה להפתעתו שכל מיני דברים השתנו. משום מה בהעדרו, בלי הסבר עלילתי מוצק, החלו חלק מחבריו להתחבר לעצמם וללכת גם הם על ארבע ועכשיו כולם מרוצים ומרגישים חופשיים להיות “הם עצמם”.

אז מה המסר שלנו? מבולבל. שלא כמו האנלוגיה המוצלחת של נורית זרחי לילד-נמר, כאן הילדים יהנו מהסיפור ולבטח יתחברו לרצון להשתולל לפעמים, אבל בניגוד לחיות פרא בטבע, הרי אין להם אפשרות ללכת למקום בו מותר להתפרע עד סוף הימים. הם צריכים ללמוד איך מתנהגים בחברה מבלי לאבד את החופש והמימוש העצמי. ואת זה ילדים יקרים, לוקח לפעמים חיים שלמים ללמוד.

*

ונקנח את הדיון הנמרי בשיר מתוך ספר שירי הנונסנס המומלץ: פעם ניצחתי שלושה ענקים

מאת: עדנה קרמר | איורים: אביאל בסיל | הוצאת הקיבוץ המאוחד.

נָמֵר / עדנה קרמר

ישֵׁ לִי בַּכִּיס נָמֵר מְסֻכָּן.

אֶתְמוֹל הוּא בָּרַח לִי בְּאֶמְצַע הַגָּן.

לִפְנֵי שֶׁנָּתַן לְמִישֶׁהוּ בִּיס

תָּפסְַתִּי אוֹתוֹ וְהֶחְזַרְתִּי לַכִּיס.

-


למי שלא מכיר/ה -
מוזמנות לבקר בבלוג שירי הילדים שלי,
המאויירים בחינניות על ידי שרית עציץ, ממש כאן.

עוד מהבלוג של מיה מיטב-מגן

תצוגה מקדימה

בישול בריא עם עירית אורגניק

אני אוהבת סדנאות בישול. זה לא רמז, אני באמת נהנית ללמוד ולהעשיר את המזווה ואת מחברת המתכונים שלי, וליהנות מחברת חובבות קולינריה שכמותי. ולא פחות חשוב – לאכול. אה, אתן אומרות לעצמכן, אז תתחילי מהסוף – יש ארוחה נהדרת בסיום...

תצוגה מקדימה

עוגת תפוחים מפנקת ובריאותית בעשר דקות

נגיד שאת* מארחת את המשפחה המורחבת לחג. ונגיד שהשולחן מסודר יפה-יפה ואפילו בזמן ואת בדרך למקלחת מרעננת. ונגיד שבזמן המקלחת את מפזמת לך שירי חג, כמו: ׳מה חדש? תפוח בדבש׳. ואז זה מכה בך. לא הכנת קינוח. אין קינוח לארוחה. ארוחת...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

10 תובנות לגיל 40+

אחרי שהתאוששתי מחגיגות יומולדת 40, ממרומי שנה אחת כבר אפשר לסכם: גיל 40 הרבה פחות מפחיד ממה שנהוג לחשוב, למעשה הוא מאד נוח וידידותי למשתמשת. אנו הנשים, הרי משתבחות כמו יין טוב, וכעת אנחנו יותר...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה