הבלוג של מיה מיטב-מגן

אמא ירוקה

כותבת בעיקר לילדים, קוראת ספרים עם הפי אנד, מבשלת ואופה אוכל בריא ונטול בע"ח, מגדלת שלושה בנים, בת זוג לעוד אחד וחולמת מה לעשות כשאהיה גדולה...

עדכונים:

פוסטים: 161

החל ממאי 2011

המלצה על הסיפור הפנטסטי של נורית זרחי, במיוחד לכבוד שנת הלימודים.

30/08/2016

לקראת שנה”ל הבאה עלינו לטובה, רציתי לכתוב כמה מילים על הילדה החזקה בעולם – הלא היא בילבי בת גרב (בשבילי תמיד תהיה ‘בת גרב’ ולא ‘גרב-ברך’ החדיש). לספר איך טומי ואניקה הזמינו אותה להצטרף אליהם לבית הספר כי זה כל כך כיף ומעניין, ואיזה שיעור למדו שניהם מהאנרכיסטית הצעירה. היינו יכולים לצחוק ביחד על “לוח הכפפל” ולראות איך בילבי מתנהגת בכתה כמו שאנחנו אף פעם לא היינו מעזים.מתוך: “בילבי באה העירה וסיפורים נוספים”, הכולל רצועות קומיקס שיצרו אסטריד לינדגרן וונג נימן, ראה אור בתרגומה של דנה כספי, בהוצאת עם עובד.

אבל אז נתקלתי בסיפור הנפלא של נורית זרחי: מרק שום דבר, בגירסת הקומיקס המעולה של רותו מודן (מתוך: הספר הפנטסטי של נורית זרחי, בהוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד), וידעתי שזהו הסיפור שאני רוצה לחלוק אתכם רגע לפני שילדינו האהובים נשלחים שוב למוסדות הלימוד.

הסיפור ממחיש יותר מכל נושא פופולרי במערכת החינוך שלנו: האחר הוא אני, אך באופן שונה מהמקובל – שופע שנינות ועוקצנות כמו שרק נורית זרחי יכולה היתה לארוג באופן כה חינני. הסיפור פונה אל הילדים וההורים כאחד, בדרך שובר מוסכמות של סיפורי ילדים ושל התנהגות מקובלת בבית הספר ובכלל, ומקנח במוסר השכל הלקוח מהאגדות (עם קריצה לשירי בני האומפה-לומפה מ-צ’רלי בממלכת השוקולד’ של רואלד דאל).

טוסטי המפלצת הקטנה לא משתלבת בכתה המפונפנת שלה, וכשהמורה מבקשת להביא כיבוד ליום המשפחה היא אומרת שתביא “שום דבר”. “איך אפשר לאכול שום דבר?” תוהה המורה, אבל לא באמת מחכה לתשובה. מי שמכיר את יצירותיה של זרחי, כבר יודע לצפות לתפנית בעלילה שתעשה מהביטוי, הפשוט לכאורה, ‘שום דבר’ מטעמים. ביום המשפחה מגיעה טוסטי עם “סיר גדול מכוסה במכסה”, ובעוד חבריה הסקרנים תוהים על קנקנו, מציעה להם טוסטי לטעום ולגלות בעצמם.

סוף מעשה במחשבה תחילה – כך לומדים הילדים על בשרם, כאשר הם נעלמים בדרך פלא לאחר שטעמו מאותו ‘שום דבר’ מסתורי. מהומה קמה בכתה, ההורים זועמים והמורה מצווה עליה להחזיר את הילדים ולקרוא לאמא שלה. למה אמא שלה לא באה מלכתחילה ליום הורים? לנורית זרחי הפתרונים.

אמא טוסטר, המפלצת הגדולה, מגיעה לכתה ומתפלאת על מה כל המהומה? הרי הילדים רק טעמו מנה קטנה של שום דבר! או אז היא מלמדת את כל הנוכחים שיעור לחיים, המתאים במיוחד לילדים המפונקים המתוארים בסיפור (פה מפנה זרחי ביקורת לא סמויה גם לקהל הקוראים הנאמן שלה): “כל אחד צריך לדעת לאכול שום דבר, כי כל כך הרבה פעמים כשרוצים משהו – אנחנו לא מקבלים אותו. מה מקבלים אם לא שום דבר?”

סוף טוב הכל טוב, טוסטר משיבה את הילדים ולאחר שכולם נרגעים, הם חושבים על מה שהיא אמרה להם ומבינים שהיא אפילו צודקת, “באמת לא תמיד מקבלים מה שרוצים, וצריך להתרגל לאכול קצת מרק שום דבר”.

הסיפור מסתיים בחפלה חגיגית בה טוסטי סופסוף משתלבת בין חבריה, אבל בדרכה המיוחדת.

מאחלת לכולנו חזל”ש מוצלח, הסתגלות מהירה, מעט שיעורי בית (קריצה קריצה) והרבה הנאה, חברוּת ולמידה.

-


למי שלא מכיר/ה -
מוזמנות לבקר בבלוג שירי הילדים שלי,
המאויירים בחינניות על ידי שרית עציץ, ממש כאן.

עוד מהבלוג של מיה מיטב-מגן

תצוגה מקדימה

בישול בריא עם עירית אורגניק

אני אוהבת סדנאות בישול. זה לא רמז, אני באמת נהנית ללמוד ולהעשיר את המזווה ואת מחברת המתכונים שלי, וליהנות מחברת חובבות קולינריה שכמותי. ולא פחות חשוב – לאכול. אה, אתן אומרות לעצמכן, אז תתחילי מהסוף – יש ארוחה נהדרת בסיום...

תצוגה מקדימה

עוגת תפוחים מפנקת ובריאותית בעשר דקות

נגיד שאת* מארחת את המשפחה המורחבת לחג. ונגיד שהשולחן מסודר יפה-יפה ואפילו בזמן ואת בדרך למקלחת מרעננת. ונגיד שבזמן המקלחת את מפזמת לך שירי חג, כמו: ׳מה חדש? תפוח בדבש׳. ואז זה מכה בך. לא הכנת קינוח. אין קינוח לארוחה. ארוחת...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

10 תובנות לגיל 40+

אחרי שהתאוששתי מחגיגות יומולדת 40, ממרומי שנה אחת כבר אפשר לסכם: גיל 40 הרבה פחות מפחיד ממה שנהוג לחשוב, למעשה הוא מאד נוח וידידותי למשתמשת. אנו הנשים, הרי משתבחות כמו יין טוב, וכעת אנחנו יותר...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה