הבלוג של מיה מיטב-מגן

אמא ירוקה

כותבת בעיקר לילדים, קוראת ספרים עם הפי אנד, מבשלת ואופה אוכל בריא ונטול בע"ח, מגדלת שלושה בנים, בת זוג לעוד אחד וחולמת מה לעשות כשאהיה גדולה...

עדכונים:

פוסטים: 161

החל ממאי 2011

בתופים ובמחולות – ראיון חגיגי לקראת פסח עם אורנה פילץ, לרגל צאת ספרה המקסים על מרים הנביאה.

11/04/2016

מרים, ספרי לי את / מאת: אורנה פילץ, בהוצאת כנרת.

90 עמודים, הספר מנוקד ומיועד לילדים בגילאי 8-11, (לטעמי כולם יכולים ליהנות).

אפתח בגילוי נאות ביותר: את אורנה אני גאה לכנות החברה הספרותית הראשונה שלי. הכרתי את שמה מהבלוג שכתבה פה, בסלונה: קפה פילץ, אבל פגשתי אותה בסדנא לכתיבה ספרותית לילדים בחנות הספרים ה’מגדלור‘, בהנחייתה של סופרת הילדים המהוללת תמי שם טוב, שבה התחלתי גם אני לכתוב ספר לבני נוער צעירים (שיצא לאור גם הוא, אינשאללה, בשנה הקרובה).

בקיצור. אורנה, שהיא רָבַּה רפורמית במקצועה, הגיעה לסדנא כדי לעבוד ולשפצר את הספר שהתחילה לכתוב על אגדת לידתו של משה רבנו מבעד לעיניה של אחותו, מרים. כולנו נשבינו מיד בקסמו של הסיפור, שגם במצבו הגולמי וממרחק אלפי שנותיו הצליח לגעת ולרגש. הספר מציג את מרים הצעירה כילדה חכמה, מיוחדת ואמיצה, אשר למרות שאין לה ולילדינו כמעט דבר מן המשותף, הרבה ילדות וילדים יוכלו להזדהות עם עולם הרגשות, החששות והחוויות שהיא עוברת. הימים ימי מצרים העתיקה, בתקופה הסוערת של עליית פרעה חדש שלא ידע את יוסף. אנו זוכים לטעימה מחיי העבריים שחיו ושגשגו בגושן, ופוגשים מקרוב את המשפחה שהביאה לעולם את המנהיג, שיוציא אותם למסע של ארבעים שנה במדבר לארץ המובטחת.

לא פלא, שבערך דקה אחרי סיום הסדנא, הוצאת כנרת החליטה להוציא את הספר לאור. בכוחות משותפים של אורנה, של המאיירת מורן יוגב ושל העורכת יעל גובר ושאר העוסקים במלאכה, אפילו הספיקו להוציא את הספר לפני פסח והוא אמור בכל רגע להגיע לחנויות הספרים.
מיותר לציין, שזוהי מתנה נהדרת לחג.

תקציר הסיפור, כפי שמובא בגב הספר:

לרגל המאורע המרגש, הזמנתי את אורנה לדיון וירטואלי אודות הספר.

אורנה, ספרי לנו את: איך הגעת לרעיון לכתוב על מרים?

כנראה שיש לזה כמה תשובות. תשובה אחת היא, שכתבתי על מרים ועל הסיפור הזה כבר כמה פעמים בעבר. בפעם הראשונה, במהלך עבודה סמינריונית שכתבתי בתואר שני לפני 17 שנה לפרופסור פרי: “קריאה פמיניסטית בטקסט קאנוני”, והיא ניתוח פמיניסטי של שני הפרקים הראשונים בספר שמות. בהמשך, כתבתי מדרשים בספר “דרשוני”, שזה ספר מדרשים שכתבו נשים ואני כתבתי שם מדרש אחד על המיילדות ומדרש אחד (שהשתמשתי בו בספר על מרים) על אמא של משה שרואה בו תינוק מואר. פעם קראתי בספר על פרויד, שאמא שלו היתה קוראת לו “ילד הזהב שלי” ומיד אימצתי את זה לבני הצעיר, my golden boy  ואפילו שזה מאד התאים וזה פשוט השם שלו, שאלתי את עצמי איך אחותו מרגישה עם זה…

וגם חשבתי המון על מרים ואיך היא נעלמת איך היא ילדה ובחורה כזאת מזהירה ואחר כך לא מופיעה בכל התנ”ך אפילו 10 פעמים…

הרעיון הסופי עלה לפני שנתיים, בתחילת החופש הגדול. אמרתי לעצמי, שאין מצב שעכשיו אני מבזבזת שלשה חודשים רק בלהסיע את הילדים שלי ממקום למקום ולשעשע את כל בני המשפחה וכתבתי סיפור שהלך והתפתח מאז.

איך התפתח הרעיון והבשיל לסיפור?

בספר אני מספרת על אמא של מרים, שהיתה מיילדת, אבל גם לספר שלי היו מיילדות;

קודם כל הראיתי את הסיפור לרחלה זנדבק (עורכת ספרות הילדים בהוצאת כתר), אולי היו בו שני עמודים, והיא אמרה לי תמשיכי תמשיכי יש למרים קול, וככה נולדה החברה של מרים, רחלי.

אחר כך הלכתי לקורס כתיבה לילדים של תמי שם טוב והחלטתי שאני מביאה את הסיפור הזה לידי גמר וכך נולדה החברה השניה שלה, תמרי.

לבסוף, הסיפור הגיע ליעל גובר מהוצאת כנרת, שעזרה לי להביא אותו עד הלום. אני חושבת שלא מספיק מבינים את התפקיד של העורכת, לפחות במקרה שלי היה לה חלק ממש גדול.

נקודת המבט מציגה את סיפורו של משה באור חדש, לא חששת להתערב בסיפור המקראי?

לא חששתי בכלל.

הסיפור המקראי מתחנן שיתערבו לו, מה שנקרא: “אומר דרשני”, כי הוא מאד רזה ומשאיר הרבה שאלות פתוחות. למשל: האם אמא של מרים אמרה לה לשמור על התינוק, או שהיא החליטה לעשות את זה בעצמה? האם בת פרעה ידעה שהיא אחותו של משה? ועוד ועוד… אפילו השם של אחות משה לא מוזכר בסיפור המקראי, ואנחנו מניחים שזאת מרים בגלל שככה קוראים לאחות משה ואהרון במקומות אחרים.

יש המון עובדות היסטוריות לאורך הספר, כמו: משקה השעורה, הכנת הלחם, תהליך הלידה - זה מבוסס על תחקיר או שזה חלק מהעולם שבראת?

פגשתי את ד”ר דברה סוויני מאוניברסיטת תל אביב, שהיא מומחית לנשים ונערות במצרים העתיקה! היא היתה ממש ממש נהדרת!

נתתי לה לקרוא מה שכתבתי והיא תיקנה לי הרבה טעויות: למשל, שלא ישנו על מיטה אלא על מחצלת, שלא היו לסנדלים סוגר אלא שרוכים, שלא הגיוני שמרים ארגה מפית אלא חגורה ועוד.

היא בעיקר שלחה אותי לקרוא עשרות מאמרים מלומדים וספרים עבי כרס באנגלית בספרית האוניברסיטה, אבל אני ויתרתי על ההצעה הנדיבה שלה.

כשהגעתי אליה למשרד היא לקחה אותי לספריה של הארכיאולוגיה וסיפרה לספרנית שאני כותבת ספר על מרים והספרנית אמרה: “אוי, מרים המסכנה” – זה ממש עשה לי חשק לכתוב את הספר!

דברה סיפרה לי שהיא נתנה לאחד הסטודנטים שלה להכין בירה לפי מתכון מצרי עתיק ושהוא הכין את הבירה אבל זה היה כל כך מסריח שהחברה שלו הטילה וטו על הכנת בירה מצרית אצלם בבית…

כמובן שגם קראתי ספרים לילדים על מצרים (של הלל, בני) ונכנסתי לאתרים של מוזאונים. אבל לא התעמקתי בזה. אני לא באמת יודעת איך חיו במצרים, אחרי הכל, זהו סיפור מדרשי ולא רומן היסטורי.

האיורים של מורן יוגב מיוחדים ופשוט יפהפיים. איך בחרת בה?

ראיתי עבודות של מורן באתר שלה ונדלקתי ממש. רציתי משהו שירמז על האגדה / מיתוס. שלא יראה כמו סיפור על ילדה מבית ספר בתל אביב. ובעבודות שלה שראיתי היא הביאה גם איזה לוק של אפריקה שרציתי. רק אחרי שהיא נבחרה הבנתי שהיא מגלפת כל איור (בטכניקה של הדפס), שזה גם מקסים וגם שיגעון כמובן… עבודת פרך  של ממש וזה מתאים לסיפור.

תודה ובהצלחה!

ושיהיה חג שמח לכל בית ישראל לדורותם.

עוד מהבלוג של מיה מיטב-מגן

תצוגה מקדימה

בישול בריא עם עירית אורגניק

אני אוהבת סדנאות בישול. זה לא רמז, אני באמת נהנית ללמוד ולהעשיר את המזווה ואת מחברת המתכונים שלי, וליהנות מחברת חובבות קולינריה שכמותי. ולא פחות חשוב – לאכול. אה, אתן אומרות לעצמכן, אז תתחילי מהסוף – יש ארוחה נהדרת בסיום...

תצוגה מקדימה

עוגת תפוחים מפנקת ובריאותית בעשר דקות

נגיד שאת* מארחת את המשפחה המורחבת לחג. ונגיד שהשולחן מסודר יפה-יפה ואפילו בזמן ואת בדרך למקלחת מרעננת. ונגיד שבזמן המקלחת את מפזמת לך שירי חג, כמו: ׳מה חדש? תפוח בדבש׳. ואז זה מכה בך. לא הכנת קינוח. אין קינוח לארוחה. ארוחת...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

10 תובנות לגיל 40+

אחרי שהתאוששתי מחגיגות יומולדת 40, ממרומי שנה אחת כבר אפשר לסכם: גיל 40 הרבה פחות מפחיד ממה שנהוג לחשוב, למעשה הוא מאד נוח וידידותי למשתמשת. אנו הנשים, הרי משתבחות כמו יין טוב, וכעת אנחנו יותר...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה