הבלוג של Grape Juice

grape

אלו הם חיי...

עדכונים:

פוסטים: 3

החל מנובמבר 2015

אז עוד יומיים אני מתחילה רשמית את האימונים למירוץ ה-15 קילומטר שיתקיים ב-17 בינואר.  בגדול, זו לא צריכה להיות בעיה. הרי לפני חצי שנה רצתי כבר חצי מרתון (הראשון שלי). רק מה, שבפעם הקודמת גם נפצעתי פציעה שהיתה קצת טראומתית בשבילי.

העמסתי קצת יותר מדיי באימונים ,מה שגרם להשבתה כללית מריצה (ובערך כמעט כל סוג של פעילות גופנית) למשך כמה שבועות. עכשיו בשביל אחת כמוני, שריצה זה אוויר בשבילה, והמכון הוא הבית השני שלה, איך להגיד….זה דיכאון מהתחת. מה שקרה זה שהורדתי תכנית אימונים לחצי מרתון מהאתר של הל היגדון, ונצמדתי אליה כאילו היתה האורים והתומים עצמם. ככה אני – ילדה טובה. עושה מה שכתוב. רק מה, לא לקחתי בחשבון שיש מצב שאני מעמיסה על עצמי יותר מדיי, או שאם יש כאב אז כנראה הגוף מאותת לי “היי, עצרי שניה. קחי יום חופש, בחייאת…”.

אז כן, הגזמתי קצת. בפועל, לא רק שהקפדתי לרוץ בכל יום שהיה כתוב בתכנית, אלא גם הגדלתי לעשות והארכתי את המרחקים שהיו כתובים, עשיתי אימוני עליות וספרינטים, או את כל אלו יחד באימון אחד. כן, קצת טמטום, אני יודעת… טעות נוספת היתה לא להקשיב לגוף גם אחרי שהופיע כאב בקרסול שמאל. איך הוא מעיז בכלל? לא מבין שאין לי זמן לכאבים עכשיו? אני בתכנית אימונים לחצי המרתון הראשון שלי!

טו מייק לונג סטורי שורט – זה נגמר בדלקת בגיד ובהשבתה כללית מריצה לכמה שבועות (בשבוע הראשון גם לא ממש יכולתי ללכת. דיכאון, כבר אמרתי?). הייתי אומללה. איפושהו גם קצת כעסתי על הגוף שלי. איך הוא יכול לבגוד בי ככהאחרי כל כך הרבה שנים וקילומטרים של ריצה יחד… אבל בסופו של דבר החלטתי לוותר על האגו – כמו שכל יועץ זוגי מציע – ולעבוד על הזוגיות שלנו מתוך הבנה והקשבה אחד לשניה.

את שבעת השבועות שנותרו לי עד לחצי המרתון ביליתי בטיפולי פיזיותרפיה, אימוני כח (רק מה שלא גורם לכאב), ובתזונה מונעת דלקת (זה אומר הרבה כורכום, שום, ובצל כמעט בכל דבר שבישלתי…). לאט לאט, עם הקשבה לגוף (ולהוראות רופא אורטופד) חזרתי לרוץ כמה שבועות לפני המירוץ. החלטתי שלא משנה מה, אני הולכת לעשות את המירוץ. גם אם אצטרך ללכת בחלק מהדרך – אני מסיימת אותו. לא עלה בדעתי לוותר בכלל.

את המירוץ בסופו של דבר סיימתי בזמן לא רע בכלל של 1:54:09 שעות. לא הרגשתי כאב בקרסול במהלך כל הריצה, וגם לא עברתי להליכה לאורך כל 13.1 המיילים (למעט הפסקות שתיה בדרך). כשראיתי את קו הסיום נתתי את הספרינט של החיים שלי ולא עצרתי עד שעברתי אותו. התחושה היא פשוט מדהימה. מלא רגשות ממלאים את הלב באותו רגע – סיפוק, גאווה, אושר! הייתי בכזה היי מהאנדורפינים שרציתי לרוץ את כל המסלול שוב. נשבעת! :)

אז כמובן שהיה לי ברור שאני הולכת לעשות עוד מירוץ ברגע שאחלים לגמרי ושזה יתאפשר. והיום אני בנקודה הזו. ביום ראשון, ה-17 לינואר אני אעמוד שוב בקו ההתחלה וארוץ כמו שאני אוהבת. מה גם שאני הולכת לרוץ את ה-15 ק”מ האלו במקום יפיפה (מאווי, הוואי), כך שזו הולכת להיות חוויה מתקנת. בשבועות הבאים אני הולכת להתאמן, אבל בכיף. להקשיב לגוף, לאכול נכון. והכי חשוב – להנות.

EEFE68C6-046E-4492-80A0-D37BBC763C9F

המדליה מחצי המרתון הראשון

עוד מהבלוג של Grape Juice

תצוגה מקדימה

כבר הסתיו עכשיו...

לחברה שלי יש תאוריה שאומרת שאנשים נוטים לאהוב את העונה שבה הם נולדו. במקרה שלי התיאוריה הזו עובדת מצוין. אני ילדת קיץ. נולדתי בסוף אוגוסט והעונה החמה היא העונה האהובה עליי. כל מה שקשור בקיץ - שמש, ים, גלים, חופש - אני אוהבת....

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

היי שלום בולי...

שנים שאנחנו יחד שכבר שכחתי מי אני בלעדייך. נכנסת לחיי כשהייתי נערה תמימה ושבירה והשתלטת עליי. ומאז את איתי...כמו איזו עלוקה דבוקה לי לנשמה. הרסת לי כל כך הרבה בחיים. הורדת אותי לריצפה ובעטת בי פעם אחרי פעם גם כשניסיתי לקום...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה