הבלוג של החולמת

אם אלה החיים…

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מיולי 2012

הפעם אני לא באה להתייפיף. הפעם אני באה לשים לכם את האמת בפנים.

מספר ההרוגים בתאונות הדרכים עולה משנה לשנה בקצב מטורף. עד אמצע שנת 2013 דיווח הלמ”ס על 142 הרוגים, וזה נתון שאני זורקת לכם בלי למנות את מס’ הפצועים קשה שאחרי זה זקוקים לשיקום ארוך וצפויים לפגיעה משמעותית באורח החיים שלהם. הרי עד שזה לא מגיע קרוב אלינו, למישהו שאנחנו מכירים, לבן משפחה, לשכן, אנחנו רק עוצרים דקה וממשיכים הלאה כאילו כלום….

אז פעם אחת זה קרה אצלי. ואני כותבת לכם עכשיו את כל הסיפור שעברתי בגלל שרק היום, אחרי כמה חודשים טובים, אזרתי אומץ והתיישבתי מאחורי ההגה. זה לא היה קל, אבל one step at a time…

אז זה מה שקרה: הייתי בשבוע 38 עם חשד לירידת מים. גיסתי עזבה את העבודה ובאה לאסוף אותי מהבית מלאת התרגשות. היא נהגה ובזמן הנסיעה אני שוחחתי בנייד עם חברה טובה (בשבוע 39). התבדחנו על זה שאני עוד אלד לפניה.. לא הספקנו לנסוע שלוש דקות כשלפתע הרגשתי חבטה חזקה, עפתי קדימה ואחורה (מה שנקרא וויפ פלאש בשפת הפיזיותרפיה) וספגתי מכה חזקה בעורף מהמשענת. הטלפון הנייד עף לי מהיד תוך כדי שיחה ונעלם.

ואז – דממה.

הדבר הבא שאני זוכרת זה שלא הבנתי בכלל מה קרה (פיגוע? רעידת אדמה?..) מה היה הרעש הזה?? הכל היה מעורפל. גיסתי יצאה מהרכב והתחילה לצרוח על הנהגת ברכב הפוגע. מסתבר שהיא שוחחה בנייד ולא שמה לב שיש רמזור אדום והתנגשה בנו מאחור בזמן שאנחנו עמדנו.

התחלתי לחפש את הנייד שלי ובינתיים גיסתי התקשרה לבעלי שנכנס להיסטריה ומיד הזעיק אמבולנס. תוך כמה דקות הגיע פרמדיק על קטנוע ובדק אותי.

שתינו הגענו לבית חולים. נשארתי לילה להשגחה ולמחרת השתחררתי עם כאבים חזקים בצוואר, מוגבלות בתנועה והפנייה לפיזותרפיה (שהייתה ארוכה וכואבת אבל למזלי היא מאחוריי עכשיו).

טיפולה המסור של עורכת הדין העניק לי פיצויים של 13,000 ₪ אבל זה ממש לא העניין של הכסף. כאמור, לקח לי אחרי זה חודשים עד שהעזתי לעלות על הכביש (בין אם בגלל הפציעה ובין אם בגלל הפחד….) ובטח ובטח לנהוג עם הגוזל החדש שלי לבד ברכב.

אז מה אני באה להגיד לכם בעצם? לבטיחות אין מחיר! קחו אחריות לא רק על החיים שלכם אלא גם על החיים של שאר הנהגים והולכי הרגל על הכביש. שימו את הנייד בצד בזמן הנהיגה, אל תשוחחו, אל תסמסו, תתרכזו בכביש!!! קיימות היום מערכות בטיחות לרכב כמו AWACS למשל שמתריעות ע”י צפצוף במקרים של אי שמירת מרחק, סטייה מנתיב וסכנת התנגשות (אני כבר התקנתי אחת ברכב). המערכת הזו מורכבת מרדאר ומצלמה ובזמן הנהיגה היא קולטת את נתוני הדרך ומנתחת את המידע המתקבל. כאשר היא מזהה מצב סכנת תאונה היא מתריעה לנהג במטרה שיספיק להגיב בזמן.

חוסר זהירות או חוסר ריכוז שלכם יכול לגרום למישהו לאבד את היקר לו מכל. תחשבו על ילד קטן שאבא שלו לא חוזר הביתה, על אישה שמאבדת את אהוב ליבה או על אמא שמאבדת ילד/ה. החיים אחרי אובדן כזה לעולם לא חוזרים למסלולם!!!

ורק בשביל להמחיש לכם את זה הרבה יותר טוב אני ממליצה לכולם לצפות בפרסומת הזו לבטיחות בדרכים שהופקה ע”י רשות התחבורה בניו זילנד. מבטיחה לכם שאחרי זה לא תוכלו עוד להקל ראש בנהיגה….

עוד מהבלוג של החולמת

תצוגה מקדימה

אני רונית ונהניתי מטיפול בכינים...

זכרון ילדות: שעות אחה"צ, אחותי ואני עומדות בסלון, מגבת מכסה את הכתפיים שלנו. "שהיא תהיה הראשונה, היא הגדולה", ניסתה אחותי לדחות את הקץ. "אבל היא תמיד רוצה להיות הראשונה, אז הנה, יש לה הזדמנות", ניסיתי גם אני להרוויח עוד...

תגובות

פורסם לפני 7 years

לקנות או לא לקנות (דירה) - זאת השאלה

כבר מעל עשר שנים אנחנו גרים ביחד. התחלנו, עוד כשהיינו זוג לא נשוי, בדירת שני חדרים וחצי שכורה בתל אביב. אחרי חמש וחצי שנים, כשכבר היינו נשואים, עברנו לדירת שני חדרים וחצי שכורה ברמת גן. באוגוסט האחרון, אחרי ארבע שנים בדירה...

תצוגה מקדימה

מניסיונה של אמא לשלושה – טיפים ו(ניפוץ) מיתוסים.

אם היו אומרים לי לפני לא הרבה שנים שאהיה אמא לשלושה קטנים לא הייתי מאמינה... מדהים איך מאמא חסרת ניסיון, מבוהלת טיפה אפילו, עם הרבה עזרה ממשפחה וחברות, בסופו של דבר סופסוף מעזה לקרוא ולהגדיר עצמו בריש גלי – אני אמא. אז אין...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה