הבלוג של החולמת

אם אלה החיים…

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מיולי 2012

לא הצלחתי להנות בחג הזה, לא באמת. הייתי עסוקה בלנסות לנצור רגעים – קטנים, מטופשים, שגרתיים. יקרים.

הרצח של שני הילדים ערב החג ושל שני הילדים מספר ימים קודם לכן זעזע אותי.

תמהיל של תסכול, כעס, עצב.

הכי הכאיבו לי הרגעים האחרונים שלהם והעדויות על כך שבשני המקרים הילדים הבינו שמשהו רע הולך להתרחש והתנגדו.

וזה לא מרפה.

העין מחפשת את התצלומים שלהם, כ”כ יפים וצוחקים ונראים מאושרים ויש רצון לקרוא עוד עליהם, לחפש איזושהי פירצה שהיה להם טוב, שאולי הם לא ידעו מה הולך להתרחש והלב מנסה לדחוק את המבט הצידה ומבין שהפירצה הזו, ששביב התקווה הזה כנראה לא קיים.

ובכל רגע נתון, אני מסתכלת על הילדים שלי, מחבקת, לוחשת דברי אהבה ושמחה ומודה על זה שהם כאן, איתי ומקווה להמשיך להעריך את הרגעים השגרתיים האלה בכל רגע ורגע.

עוד מהבלוג של החולמת

תצוגה מקדימה

אני רונית ונהניתי מטיפול בכינים...

זכרון ילדות: שעות אחה"צ, אחותי ואני עומדות בסלון, מגבת מכסה את הכתפיים שלנו. "שהיא תהיה הראשונה, היא הגדולה", ניסתה אחותי לדחות את הקץ. "אבל היא תמיד רוצה להיות הראשונה, אז הנה, יש לה הזדמנות", ניסיתי גם אני להרוויח עוד...

תגובות

פורסם לפני 7 years

לקנות או לא לקנות (דירה) - זאת השאלה

כבר מעל עשר שנים אנחנו גרים ביחד. התחלנו, עוד כשהיינו זוג לא נשוי, בדירת שני חדרים וחצי שכורה בתל אביב. אחרי חמש וחצי שנים, כשכבר היינו נשואים, עברנו לדירת שני חדרים וחצי שכורה ברמת גן. באוגוסט האחרון, אחרי ארבע שנים בדירה...

תצוגה מקדימה

מניסיונה של אמא לשלושה – טיפים ו(ניפוץ) מיתוסים.

אם היו אומרים לי לפני לא הרבה שנים שאהיה אמא לשלושה קטנים לא הייתי מאמינה... מדהים איך מאמא חסרת ניסיון, מבוהלת טיפה אפילו, עם הרבה עזרה ממשפחה וחברות, בסופו של דבר סופסוף מעזה לקרוא ולהגדיר עצמו בריש גלי – אני אמא. אז אין...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה