הבלוג של החולמת

אם אלה החיים…

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מיולי 2012

כבר מעל עשר שנים אנחנו גרים ביחד. התחלנו, עוד כשהיינו זוג לא נשוי, בדירת שני חדרים וחצי שכורה בתל אביב. אחרי חמש וחצי שנים, כשכבר היינו נשואים, עברנו לדירת שני חדרים וחצי שכורה ברמת גן. באוגוסט האחרון, אחרי ארבע שנים בדירה ההיא חצינו את הרחוב לדירתנו הנוכחית. ובכל פעם, לפני שעברנו, התלבטנו מחדש האם להמשיך לגור בשכירות או שהפעם הגיע הזמן לקנות דירה משלנו. אנחנו עדיין גרים בשכירות.

בד”כ זו אני שמעלה את נושא קניית הדירה. כנראה שכמו בכל אישה טיפוסית באזור גיל השלושים, עם אסטרטגיה ברורה של הרחבת התא המשפחתי בקרוב, נדבקתי בחיידק הקינון. אני מרגישה צורך אמיתי בבית משלי, עם מטבח משלי, חדר שינה משלי, אמבטיה משלי, מרפסת משלי. לא רוצה יותר את המתח של לקראת סוף החוזה, כשלא ברור אם בעל הדירה הולך להעלות לנו את שכר הדירה או לא. לא רוצה יותר להיות תלויה באף אחד. רוצה בית משלי, חדש עדיף.

בעלי לעומת זאת, מהיותו גבר, הוא הרבה פחות רגשני והרבה יותר שכלתני. מבחינתו, בית זה בית. מה זה משנה למי משלמים כל חודש – לבעל הבית או לבנק. השאלה מבחינתו היא איפה זה עולה לו פחות.

לפני שבוע שוב קיבלתי תזכורת לצורך שלי בבית חדש. סתימה בכיור האמבטיה. בכל זאת, הדירה כבר לא איזו צעירונת והביוב כנראה בשלב הקריטי שלפני ניתוח מעקפים (כלומר החלפת צנרת כללית). ושוב החלטתי (כמו פעמים רבות בעבר) שהפעם זהו זה, את הדירה הבאה קונים. אחרי שבעלי חזר מהעבודה ונתן ביצוע מלהיב של פריצת הסתימה תוך שימוש בפומפה, העליתי בפניו את העניין.

‘אני רוצה שתקראי משהו’ הוא אמר והפנה אוותי לטור שהתפרסם באחד האתרים הכלכליים שם נשאלה השאלה מה כדאי – לקנות או לשכור. ‘רואה’ הוא אמר לי אחרי שסיימתי ‘בכלל לא בטוח שכדאי לנו לקנות’. ‘אבל…’ ניסיתי להשחיל מילה אלא שהוא טרם סיים את מסכת טיעוניו. ‘במיוחד אם מחירי הדירות בדרך למטה, הנה, תקראי בעצמך’. והוא צודק, לפחות לפי הכתבה הזו, אם מחירי הדירות ירדו בשלוש השנים הקרובות, בעלי המשכנתאות יפסידו כסף ביחס לשוכרי הדירות.

‘נכון שאף אחד לא יודע מה יהיה’ הוא הסביר לי בסבלנות מחשידה, אבל המומחים טוענים שבשנת 2012 צפויה ירידה במחירי הדירות. מחירי השכירות לעומת זאת לא אמורים להשתנות. ‘הנה תקראי את הטור הזה שמנתח את שוק הנדל”ן, שלא תחשבי שזו המצאה שלי’. ובכך הסתיימו טיעוניו. אשכרה הכין שיעורי בית הבן אדם.

אני מסתכלת עליו מרוצה מעצמו כמו פרקליט שבטוח שהתיק סגור. ‘אתה לא מבין’ אני אומרת לו, ‘זה לא הכסף, זאת ההרגשה’ אני יודעת שבשום אופן הוא לא יכול להכיל את זה אבל מנסה בכל זאת, אפילו רק כדי לא לשמור את זה בבטן. ‘אני רוצה להרגיש שיש לי בית משלי למרות שהוא חצי של הבנק, רוצה לבקש ממך לתלות תמונה בלי לחשוב מה יגיד בעל הבית, רוצה לצבוע קיר אחד בצהוב פסיכדלי כי בא לי, רוצה להפסיק לחשוב על המעבר הבא, רוצה לשכוח מהמשכנתה ולהתמכר לתחושת הביטחון המזויפת שיש לי בית שהוא כל כולו שלי’ המילים האחרונות נבלעות בזרם הדמעות הגואה עיני – כוס אמוק הרגשנות המוגזמת הזו.

משהו בדרך בה הוא מסתכל עלי רומזת שאולי הוא בכל זאת מתחיל להבין. אולי אפילו גם הוא מרגיש קצת ככה.

זה עשר שנים אנחנו גרים יחד וגם את השנה הקרובה נעשה בשכירות. אולי גם את זו שאחריה. אבל אחרי השיחה הזו קניית דירה היא כבר לא רק שיקול כלכלי טהור.

אני מרגישה שכשהצלחתי לעקוף את החסם הרגשי של בעלי, לגרום לו רק לרגע להפסיק לחשב עלויות ולצייר לו בראש את התמונה של בית משלנו, עשיתי צעד ענק להפיכת קניית דירה מאפשרות למציאות.

ומה איתכם? איך אתם הופכים את האפשרות הזו של קניית דירה למציאות? אם בכלל?

עוד מהבלוג של החולמת

תצוגה מקדימה

אני רונית ונהניתי מטיפול בכינים...

זכרון ילדות: שעות אחה"צ, אחותי ואני עומדות בסלון, מגבת מכסה את הכתפיים שלנו. "שהיא תהיה הראשונה, היא הגדולה", ניסתה אחותי לדחות את הקץ. "אבל היא תמיד רוצה להיות הראשונה, אז הנה, יש לה הזדמנות", ניסיתי גם אני להרוויח עוד...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

מניסיונה של אמא לשלושה – טיפים ו(ניפוץ) מיתוסים.

אם היו אומרים לי לפני לא הרבה שנים שאהיה אמא לשלושה קטנים לא הייתי מאמינה... מדהים איך מאמא חסרת ניסיון, מבוהלת טיפה אפילו, עם הרבה עזרה ממשפחה וחברות, בסופו של דבר סופסוף מעזה לקרוא ולהגדיר עצמו בריש גלי – אני אמא. אז אין...

ע(א)צה לתזונת ילדים נכונה

תמיד חשבתי שככל שהילדים יגדלו יהיה לי יותר קל כאמא. מצד אחד זה נכון, האחריות היא כבר לא מה שהייתה פעם, הילדים לא תלויים בי 100 אחוז, אבל מצד שני רגשות האשם לא עוזבים ומתרבים ככל שהזמן חולף. הפעם מדובר בתזונה שלהם. אם פעם הייתי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה