קוראים לזה אושר – על הספר מלאכים באופק מאת מרב זקס פורטל

ספר שכתוב בעדינות וברגישות ואינו פוחד לגעת במקומות קשים, יופי של ספר ביכורים אני כבר מחכה לבא

angels1107_feat

מרב זקס פורטל היא אישה שעיסוקה מילים, היא מתרגמת ותיקה ומוערכת ומלאכים באופק הוא ספר הביכורים שלה. את מרב פגשתי לראשונה בכנס קוראות 2016 הכנס השנתי של מועדוני הקוראות שהתקיים כמדי שנה בביתה של דורית תמיר מיסדת המיזם המקסים והמצליח של מועדוני קוראות בכל הארץ. מרב שהיא מתרגמת של ספרות יפה העבירה סדנת תרגום מרתקת במיוחד בה זכיתי להתנסות וללמוד על עבודת התרגום.

בסדנת תרגום

בבית ברל למדתי בנוסף לעריכה ספרותית ולשונית גם עריכת תרגום וכיום כשאני עורכת אני אוהבת מאוד לערוך תרגום ולמצוא את הניגון המתאים בעברית לתרגום משפה אחרת. אהבתי ציטוט שלה מדברי הילית ישורון מתרגמת "בעקבות הזמן האבוד" של מרסל פרוסט "השתדלתי שפרוסט ירגיש בבית בעברית אבל שלא יתהלך בה בפיז'מה", אני רואה במלאכת התרגום לא את אמנות הפשרה כמו שרבים רואים בה אלא דווקא את אמנות הבחירה הנכונה.

במפגש מועדון קוראות: מימין רונית רפ, ענת שביט פנחסי, דורית תמיר ומרב זקס-פורטל

במפגש מועדון קוראות

מאוחר יותר באותו ערב התארחה מרב עם עוד סופרות שהוציאו ספרי ביכורים השנה, אמנית הקרמיקה רונית רפ עם ספרה היפה גבולות שיצא בהוצאת עם עובד שנוגע בחלקו בנושאים דומים, שחיקה בחיי נישואים ובגידה, ועם הסופרת ענת שביט פנחסי שכתבה את לקרוא ולגנוב שיצא בהוצאת חרגול.

מרב ספרה שהלכה ללמוד כתיבה יוצרת באניברסיטת בן גוריון, ושם נוצרה הדמות שעברה אתה את כל הסדנאות והפכה לגיבורת ספרה. הספר הגיע לעריכה אצל הסופר חיים באר באמצעות מפעל קסת. את העבודה עם חיים באר ממשילה מרב ליחסים בין מאמן וספורטאי הוא המדריך והתומך אבל חובת ההוכחה חלה עליה.

חיים באר, מרב זקס פורטל והעורכת האחראית רונית ויס ברקוביץ בהשקת הספר

מרב וחיים באר

הספר עוסק בעצם בהתמודדות עם אבדן. שמו מלאכים באופק נבחר בהשראת השיר שמתנגן בספר "דוגית שטה" וכמו ילדים רבים ענבל משבשת את המלחים למלאכים…

הספר נע בין הזמנים, בתחילת הספר אנו פוגשים את ענבל כשהיא נשואה לנדב ולהם שני ילדים, הנישואים בנקודת משבר וענבל מתחבטת בשאלה: מה היא באמת רוצה?

בפרק השני פוגשים אותה כילדה קטנה בקיבוץ, ילדה מסורבלת רק שאז לא היו אבחונים שכמו שהיא כותבת, ילדים עונדים אותם היום על החזה בגאווה, כמו אותות מלחמה. יש הרבה ציניות והומור בדרך שבה היא מתארת את בית הילדים והילדות בקיבוץ. היא הייתה תינוקת שבכתה הרבה הגיוני כדי שירימו אותה על הידיים, היא מאמצת חתול אבל האבסורד הוא שהוא יכול להישאר בבית המשפחה ואילו היא צריכה לחזור לבית הילדים לאחר השעה ארבע, והיא אומרת לו בלחש באוזן "איזה כיף לך שאתה נשאר כאן".

במפגש היא ספרה שיש לה חלום ליצור סרט כשבשוט הפתיחה רואים ילדה קטנה רצה בלילה הביתה מבית הילדים וכשהמצלמה מתרחקת רואים המוני ילדים רצים כמוה הביתה.

נזכרתי בחנל'ה חנמלה מכוכב החלומות גיבורת ספרה של דבורה עומר  –  כל מה שהיה (אולי) וכל מה שקרה (כמעט) לקרישנדו ולי. אחד הספרים האהובים עליי בילדותי, גם אני הייתי חנהל'ה חנמלה שכזאת וגם מיכי אהב אותו מאוד שסיפרתי לו. גם שם הגיבורה כמו מרב, ענבל ודבורה עומר גדלה בקיבוץ וגם ממנה הסתירו סודות, חנהל'ה היא ילדה חולמנית שמקבלת מאבא גמד קטן וחולמת שהיא נוסעת איתו לכוכב החלומות כדי להתרחק מהמציאות ומילדי הקיבוץ.

חנהלה

בהמשך הספר מלאכים באופק מתגלה כי לאם יש רומן והם נוסעים לארצות הברית כדי לחיות יחד כמשפחה אולם החבר של האם נוסע איתם, וענבל רואה אותם יחד בבוקר במחנה קיץ. האם בוחרת להישאר איתם והם חוזרים לארץ. הבגידה היא תמה שחוזרת בספר בוואריאציות רבות.  אולם נראה שהבגידה אינה הנושא המרכזי אלא פועל יוצא מההתמודדות עם האבדן. גם אצלה בשכונה היא נתקלת בסיפורי בגידה ונראה שכולם יודעים הכול על כולם כמו בקיבוץ.

לאחר שהם חוזרים לקיבוץ ענבל המתבגרת מתאהבת, בבן קיבוץ נכנסת להיריון לא מתוכנן והם עוזבים את הקיבוץ. את מרב שגם לבנה התינוק הייתה בעיה רפואית דומה עניין לבדוק מה היה קורה אילו? לחקור באמצעות הכתיבה חקירה אמיצה וכואבת כזו שמציאות דמיונית מאפשרת, מה קורה באמת כשמאבדים ילד?

בתוך השכול הגדול הנחמה היחידה שהיא מוצאת היא בים ושם היא פוגשת בלילי שבאה מעבר לים והיא מוצאת גם בה נחמה. יש בכתיבה שלה אירוטיות וחושניות נהדרת. יש בספר עוד ילדים שנעלמים, מעוררים חרדה ונמצאים כמו וריציות להיעלמות הגדולה מכולם, ועוד רומן עם אישה וריאציה ללילי שנעלמה, וכן וריאציות רבות על בגידות.

הספר נע בין הזמנים בין כאב האבדן לזכרונות ילדות ולהווה, בין המציאות בה הבעל בחו"ל, לזכרונות על האהבה הראשונה שנגדעה ואהבת הנשים המרפאה שבאה אחריה, לילדים שבמחנה ולענבל של היום ששוברת את הרגל ומתמודדת עם כל מיני משברים. אהבתי את הסיום שבו ענבל בוחרת באמת את הבחירה שלה וגם לומדת משהו על טבעו החמקמק של האושר.

"חשבתי פעם שאני יודעת מה זה אושר.שהצלחתי ללכוד אותו בפלצור האהבה ושמעכשיו אוכל לרכוב לו על הגב כמו על דרקון מעולף, מאולף."

אבל האושר חמק ממנה כמו הארנב של אליס והיא נפלה למאורה עמוקה וכמעט שמתה מחוסר אושר. עד שהאהבה שיחררה אותה. ועכשיו האושר טיפין טיפין חוזר אליה ברגעים מסוימים. הוא שוב אינו נהר זורם איתן אלא זרזיף קטן אבל יציב.

ספר שכתוב בעדינות וברגישות ואינו פוחד לגעת במקומות קשים, יופי של ספר ביכורים אני כבר מחכה לבאים.

קוראת ספרים
קוראת, בלוגרית ובעיקר עורכת ספרים. קוראים וכותבים מוזמנים לאתר שלי כדי להכיר אותי יותר ואת מה שאני עושה shlomitlica.co.il