הבלוג של קוראת ספרים

שלומית ליקה – ספרים וחיות אחרות

קוראת, בלוגרית ובעיקר עורכת ספרים. קוראים וכותבים מוזמנים לאתר שלי כדי להכיר אותי יותר ואת מה שאני עושה shlomitlica.co.il

עדכונים:

פוסטים: 168

החל מינואר 2011

אהבתי מאוד את ספר הביכורים המקסים והמיוחד של ניר דרום “הלו דורית”, ונפגשתי איתו לשיחה על כתיבה, ניו יורק ואיך כל זה קשור לדולי פרטון?

09/07/2015

“הלו דולי”, ניר דרום, הוצאת זב”ם.

הוקסמתי מספר הביכורים הצבעוני והמרגש של ניר דרום “הלו דורית”, ונפגשנו לשיחה מתוקה מרירה כמו הספר עצמו.

צילום: עדו פרץ

ניר דרום ושלומית ליקה

ניו-יורק, ניו-יורק

ניר דרום הוא בן ארבעים, בוגר בצלאל בעיצוב גרפי. ניר נסע במסגרת הלימודים לסמסטר בניו יורק והתאהב בעיר. כשסיים ללמוד חזר אליה עם אשתו לעתיד שסיימה גם היא לימודים בבצלאל. הוא עבד במשרד עיצוב בניו יורק והיה שם גם ביום בו נפלו התאומים. הוא קם באותו בוקר ופתח את הטלוויזיה, וראה את הבניין הראשון בוער.

ניר נסע לעבודה והיה בטוח שהשרפה תטופל, כמו שהיה בפיגוע הקודם. כשהוא הגיע לתחנה היו עדיין רכבות לשני הכיוונים, הוא התלבט אם לקחת את הרכבת לדרום העיר כדי לצלם, אבל הרכבת לצפון הגיע ראשונה והוא עלה עליה. בתחנה הוא פגש כבאי נסער וניר היה בטוח שהוא מגזים. כשהוא הגיע למשרד כבר לא היו שידורים והוא הצליח לשלוח מייל להוריו בארץ. במשרד הוא ראה את המגדל השני מתמוטט. כמובן שאף אחד כבר לא עבד באותו יום וניר צעד עם שאר תושבי העיר במשך כשעה וחצי לברוקלין.

למחרת היה לו יום הולדת עצוב, אנשים לא הגיעו לעבודה ואף אחד לא ידע בדיוק מה קורה. סיטואציות שמתוארות גם בספרו. ניר כמו שאר תושבי ניו-יורק הושפע מאוד מהפיגוע. הוא אהב מאוד את המגדלים שסיפקו תמיד מעין נקודת ציון בעיר. הוא אוהב גורדי שחקים והיה מבקר בהם הרבה, הם היו מעין זרקור בעיר, מקום שתמיד כשהבטת בו ידעת איפה אתה נמצא.

לאחר כשנה הם חזרו לארץ, וניר שתמיד אהב לקרוא החל לעצב גם עטיפות לספרים, הוא גם זה שעיצב את עטיפת ספרו המדויקת והיפה.

הלו דורית

כוחה המרפא של המוזיקה

לפני כשלוש שנים אמו נפטרה, ומתוך העצב הגדול בו היה שרוי הוא הרבה להאזין למוזיקה בעיקר תוך כדי עבודה. מכל השירים והזמרות שבעולם דווקא דולי פרטון הצליחה לשמח אותו, וכך ברגע  אחד נולדה דמותה של דורית גיבורת “הלו דורית”. רק תוך כדי כתיבת הספר הוא הבין שהוא מטפל לא רק בטראומה של איבוד האם אלא גם בטראומה שנגרמה לו מאסון התאומים בניו יורק.

כל דמות בספר המורכב ממונולוגים של ארבע דמויות, מתמודדת עם האבל בדרכה שלה. דורית המתבגרת שגדלה בלי להכיר את אביה שנהרג באסון התאומים. אמה שהיא מעין נוכחת נפקדת בספר, וברור שהאירוע ערער אותה והיא לא חזרה לעצמה מאז ומגדלת את דורית במעין ריחוק וניתוק רגשי. בנוסף מופיעה בספר רייצ’ל הנהדרת, דודתה הצבעונית אחותה של אמה והנגטיב שלה. אמה צנומה וקפואה, ורייצ’ל אישה רחבת לב וממדים, התופרת שמלות לכלות גדולות ומעריצה עוד אישה גדולה עם לב רחב, את אופרה וינפרי. לרייצ’ל יש אהוב לשעבר נייתן החי בניו יורק וגם לדורית יש חבר בניו יורק בובי. נער מכיתתה, החי עם אמו בירושלים ונוסע בקיץ לאביו בניו יורק. בספר מקבלים את נקודת המבט של כל אחד מארבעתם, דורית המתבגרת שמגלה שאמה שיקרה לה כל השנים נוסעת בעקבותיה לניו יורק נחושה לגלות את האמת. בובי הנער מכיתתה מגלה גם הוא כמה חשוב לצעוק או יותר נכון במקרה שלו לכתוב על הקירות את האהבה שלו, ורייצ’ל ונייתן מגלים את כוחה של הכנות. לאם אין אמנם מונולוגים משלה אבל היא בעצם מניעה את העלילה קדימה, וגם היא נאלצת להתפכח מהעולם שחייתה בו ולקבל את המציאות.

מהודו, לניו יורק, תל אביב, ירושליים, המסע אל האהבה

דרך הכתיבה על הדרך שעוברות דורית ואמה שלה הצליח גם ניר להתמודד עם האבל שלו. זה אינו היסוד האוטוביוגרפי היחיד בספר, ניר בא ממשפחה עם שורשים הודיים, כמו אמה של דורית ודודתה הצבעונית רייצ’ל. בספר מרגישים את הטעמים, האוכל, הריחות והצבעים. וזה רק אחד מהדברים ההופכים את הספר למרות תכניו הלא פשוטים לספר שיש בו גם הרבה שמחה.

דורית מרכיבה משקפיים ורודים כמו הדמות שהיא מעריצה דולי פרטון, ובסופו של דבר הספר כולו נצבע בצבע זה. למרות שחלק מהדברים היפים בספר הוא סיפור האהבה העדין שנרקם ביו דורית לבובי ומסע ההתבגרות שעוברת דורית כשהיא מחליטה לנסוע בעקבות אמה לניו יורק, אין זה רק ספר התבגרות לנוער. זה ספר על חשיבות הרגשות, האהבה, האמת ויש בו משהו לכל אחד.

הספר פועל בחזקה על כל החושים, שומעים יחד עם דורית את המוזיקה, מריחים את המאכלים, תל אביב, ירושלים וניו יורק מצוירות בצבעים גרפיים מאוד, והבחור שמארח את דורית בניו יורק מתעסק כל הזמן בגרפיטי. הספר מצליח בדרכו המיוחדת, להעביר את הדמויות ואת הקוראים דרך האבל לתקווה לחיים חדשים ועושה את זה בדרך צבעונית וייחודית מאוד.

ניר עיצב בעצמו את העטיפה המקסימה של הספר, ויש לו גם דף פייסבוק עשיר בשם “הלו דורית” עם המון תמונות וסרטונים הקשורים בספר.

אהבתי במיוחד את הסרטון המדגים “איך עושים גרפיטי” על רקע איך לא שירה המפורסם של דולי פרטון.

embedded by Embedded Video

 

עוד מהבלוג של קוראת ספרים

תצוגה מקדימה

רשימת 50 תובנות שלי לגיל 50

1. לקבל את הגוף ולאהוב אותו 2. לא לשים יותר מדי לב למספרים: גיל, משקל, אין להם ממש חשיבות, בטח לא כזאת גדולה 3. לעומת זאת למספרים של בדיקות הסוכר, הכולסטרול, לחץ דם ועוד, לשים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

אהבה בת עשרים

סצנה ראשונה: (לפני עשרים שנה) לילה, פנים, דירת 2 חדרים, תל אביב היא, אישה צעירה בת 30: נו, בן כמה אתה? הוא, גבר נאה בעל גיל...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

שנת הקריאה שלי – ספרים שאהבתי השנה

ספרים מומלצים למתנה לראש השנה ובכלל. סוג של סיכום שנה, ספרים שנכתבו בעברית ופורסמו השנה. שנה לא פשוטה עברה על שוק הספרים הישראלי. הרבה כבר נכתב על חוק הספרים החדש, ההתמוטטות של סטימצקי ועוד. שוק הספרים התרחב ויש גם אפשרות...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה