הבלוג של golda_me

golda_me

לאכול עם העיניים

עדכונים:

פוסטים: 3

החל מאפריל 2014

כבר יותר מארבעים שנה עמיאל ברקוביץ גר ברמת הגולן. בכל יום שישי בשתיים לפנות בוקר קם עמיאל ויורד עם בני משפחתו למרכז הארץ, כך שעוד לפני השעה חמש בבוקר הם כבר מתחילים לסדר את דוכנם בשוק האיכרים שבנמל בתל אביב. שם הכרנו לראשונה, והחברות בינינו נמשכת מאז ומעל לשלוש שנים.

אז החלטתי לעלות לרמת הגולן, למשק שלו, בשביל לראות איך זה עובד בשטח. פגשתי חקלאי, ישראלי ותיק ואדם מיוחד. לא רק משום שמצליח לגדל בישראל זנים שונים של פירות יער לפי העונות האירופאיות, אלא גם בשל היחס החם והאוהב לעיסוקו, אשר אליו מקדיש את חייו. כיום, בגיל  64, עמיאל מגדיר את עבודתו במשפט קצר ופשוט:

״בכל בוקר אני קם עם חיוך וממהר להגיע לכאן – לשדה, בהתרגשות ממה שמחכה לי״.

DSC_2073

אנו מגיעים למושב שעל (ר”ת – שב עם לאדמתו) בשעות הצהריים אחרי דרך ארוכה מתל אביב שקצת התישה אותנו, אך ברגע שנפתחה דלת הרכב, נעטפנו שלווה והשקט הדהד באוויר.

במושב שעל מתגוררות כ- 80 משפחות, מתוכן לפחות שישים עוסקות בחקלאות. יעדנו הראשון הינו שדה התותים. כבר מזמן שמתי לב שבדוכנו של עמיאל בשוק האיכרים בתל אביב, ניתן למצוא תותים ״לא בעונה״ – לא בחורף, כמו שאנחנו רגילים כאן בארץ, אלא בקיץ ובסתיו.

“זה דווקא בעונה – הרי בחורף, בתנאים המקוריים שלהם, התותים אינם מניבים פירות, אז למה שאנו נלך כנגד הטבע? הסיבה לכך שבארץ מגדלים תותים בחורף הינה פשוטה ביותר – בגלל היצוא. בחיים שלי למדתי כלל פשוט – אם אתה הולך עם הצמח, הצמח ילך איתך. ולכן אני מגדל את פירות יער שלי בזמן שמתאים להם, שטוב להם.” 

DSC_1997

מכאן אנו ממשיכים למחסן בו אני מוצאת מקרר גדול ובו גם מתבצעים המיון והאריזות:  שני עובדים מפזרים תותים טריים בקופסאות. הריח משגע והטעם מפתיע מאוד – התותים אמנם אינם גדולים כמו אלו מהסופרמרקט, אך טעימים בטירוף. מתוקים עם נגיעה של חמיצות מעודנת. וזה הכי קרוב שיש לזנים האירופאים שקשה להשיג בארצנו החמה והיבשה.

DSC_2005

הסודות של עמיאל אינם ממש סודות: לדוגמה, הוא אינו משתמש בחומרי ההדברה כלל, אפילו כשזה כרוך בהפסדים גדולים: לפני כשנה חלתה האדמה שבה גידל ברקוביץ זנים חדשים של פטל וכל הצמחים נהרסו. אף על פי המלצות שקיבל מכל המומחים – להשתמש בחומרי הדברה וכימיקלים שונים לצורך הצלת האדמות, התעלם והחל לגדל מחדש במקום. בנוסף, לדבריו “חקלאי מנוסה לא פוחד לנסות ולהיכשל” – משום שרק באופן זה ניתן להגיע לתוצאות טובות.

DSC_1972

הוא מלמד את הנוער בחוות הנוער הציוני שבירושלים, מרכיב זנים חדשים בחלקות ניסיוניות. מחדש, מתחדש וחולם להביא זנים מהעבר ארצה ובכך להרחיב את המעגל הטעמים בפירות הקיימים בשוק.

עמיאל מציג בפני שני חצאי חבית פלסטיק ובה נטועים שתילי אם לאחד מהזנים שהוא מפתח כרגע – פטל שחור שיניב פירות במהלך כל השנה, ללא עונתיות. שני השתילים קטנים ולא נראים לעיניי מבטיחים במיוחד, אך עמיאל משכנע בדרכו שזה לא מעיד כלום: גם שדות הפטל האדום שלו התחילו ככה והיום מהווים נוף מרשים, פירותי ושמח.

 שטח כל המשק הינו בערך שישים דונם. בעונת הקטיף עובדים כאן עד עשרים פועלים כאשר בצוות הקבוע – תשעה ומתוכם חמישה פועלים מהפיליפינים והשאר בני משפחתו. עמיאל אב לארבעה ילדים: שני בנים ושתי בנות. אחת מהן אני כבר מכירה מהדוכן בתל אביב: אישה מחויכת המציעה לאורחים לטעום מיץ טבעי ומשובח מתפוחי המשק, סיידר קליל עם מעט אלכוהול (לאלה שלא נוהגים, כמובן) וסירופ פטל טבעי- מרוכז וארומטי, כאשר בזמן הזה, גיסו מנסה לשדך לי עוד חתן מושלם לדעתו… עזרה נוספת בדוכן מתקבלת מבחור בהיר עיניים שמסתבר שאינו מבני המשפחה, אך מקבל יחס כבן משפחה לכל דבר.

סוף-סוף אנו מתקרבים לתפוחים – אמנם במטע זה כבר קטפו כמעט הכל, אך בשבילי השאירו עץ אחד. תפוחים ענקיים מזן מתוק בשם פוג׳י – מהסוג האהוב עלי בארץ.

DSC_2106

עמיאל מספר שאחד משכניו החקלאים לא היה מרוצה מהעצים שלו מסוג זה ורצה במקומם תפוחים אדומים. ברקוביץ היה חבל על הזן המוצלח, אז הוא מצא את פתרון יצירתי: על העצים של פוג׳י הרכיב זן פופולרי אחר . כשהעצים גדלו והחלו להניב פירותיהם, סיכם עם בעל השדה שירכוש ממנו את כל התפוחים ״הלא יפים האלה״ והיום כולם מרוצים: לשכן אין בעיות ועמיאל קוטף עבורו את התפוחים ומוכר אותם בדוכנו.

 DSC_2200

עמיאל ממשיך ומלמד אותי: “ישראלים אוהבים תפוחים אדומים. הם חושבים שאם תפוח אינו אדום – אינו טעים. כמובן שזה לא נכון, אבל זה מה יש. אחד מהזנים שהכי מצליחים בשוק – פינק ליידי. אנחנו מגדלים אותם בכמה שדות, ואפילו ערכנו ניסיון: שמנו נייר כסף מתחת לעצים כדי שהשמש תשתקף ותעטוף את כל התפוחים מלמטה ולא רק מלמעלה. כך נקבל את התפוחים אדומים מכל הצדדים -לבקשתו של הצרכן…

 DSC_2129

בסיומו של המסלול במשק אנחנו עוצרים בשדה פתוח, ריק מעצים ונקי מכל גידול.

כאן אני רוצה להקים את  “גן התפוחים”: יהיו פה עצים מהרבה מאוד זנים שונים, מכל העולם. באמצע  נקים זולה שתוכלו לבוא, לבקר וללמוד. אגדל את העצים האלו לזכרו של שי- חתני שנפטר צעיר לא מזמן, פשוט נרדם ולא התעורר… עכשיו, כשסיפרתי לכם, אין דרך חזרה – כאן יוקם “גן התפוחים” אז בואו לבקר!

 DSC_2262

לקוחותיו של עמיאל לא רק באים מוקדם בבוקר לעזור לו לפרוק את הארגזים בנמל על מנת לקבל את הזמנתם כמה שיותר מהר, הם גם מזמנים לו רעיונות לפיתוח זנים חדשים: לאחת מהלקוחות הוא מגדל את הזן שהביאה לו בתקווה שרק הוא יצליח לגדלו בארץ, לי ברקוביץ הבטיח לגדל את התפוחים מילדותי – זן אירופאי בשם ״אנטונובקה״, תפוח חמוץ וריחני המתאים לאפייה.

הוא הולך בשדות, אדם צנוע עם חיוך נבוך, מדבר מעט ועושה הרבה. בודק, טועם, מסדר, ממציא, מרכיב ובזמנו הפנוי עוזר לכל שכניו. אבל בעיקר -לא מפסיק לחלום ולהגשים את חלומותיו.

עוד מהבלוג של golda_me

תצוגה מקדימה

כאן תאכלו עם העיניים

ברוכות הבאות וברוכים הבאים! זה פוסט הפתיחה מאוד קצר. כאן לא יהיו הרבה מילים, אך יהיו הרבה תמונות. כאן לא מדברים על אוכל, כאן אוכלים עם העיניים. כאן מבקרים במסעדות בשביל להעביר את החוויה הקולינארית מזווית העין של...

תגובות

פורסם לפני 5 years

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה