הבלוג של רעות גולדשמידט

רב הנסתר על הגלוי

דיאטנית קלינית. בעלת תואר ראשון בתזונה ומזון, ותואר שני בתזונה, בריאות והתנהגות. עובדת במסגרת שיקומית למחלימים מהפרעות אכילה.

עדכונים:

פוסטים: 16

החל מנובמבר 2013

ההיכרות הראשונית שלי עם “משפחת הפרעות האכילה” הייתה בגיל 14 כאשר אחות בית הספר תיארה הפרעה שלא אוכלים בה, וביקשה שנהיה ערים ונדווח. בגיל ההתבגרות נחשפתי למספר מקרים “שגרתיים” בקבוצת השווים, הרי שבכל מחזור יש את “זו שלא אוכלת” או את “זו שמקיאה”. אני זוכרת התלחשויות על אתר שנקרא “פרו-אנה”, המעודד נשים לכמיהה להרעבה, אהבת הרזון וסגידה לשלמות, שהיום ידועה לי כבלתי ניתנת להשגה. אתר זה לימים הוסר והוחזר לרשת בתחפושת כזו או אחרת, ואני שכל חיי תויגתי כ- Tom Boy, לא עצרתי להתעסק בגוף, כי בדיעבד מסתבר שזה פחות משנה אם מבנה האישיות יציב.

בתואר הראשון למדתי לראשונה את רזי הפרעות האכילה, וכמו כל בור שאינו מבין דיו בנושא מסוים תהיתי מדוע הן הורסות לעצמן את החיים? מה הבעיה לאכול – וזהו? למה לוותר על משפחה, חיי חברה והשכלה בשביל עיסוק אובססיבי שטחי בגוף? בהינף יד לקחתי החלטה שאני לא מתמחה בתחום בו אשקיע באנשים שפוגעים בעצמם באופן מודע. נדרשו 6 שנים, שני תארים, ושנתיים אינטנסיביות של עבודה במסגרת שיקומית להפרעות אכילה כדי להפנים, שהפרעת האכילה אינה בשליטתה של החולה אלא נשלטת על ידי חרדה ופחד מאוכל. השליטה בגוף היא רק סימפטום למצוקה נפשית מאוד גדולה, שבאותה המידה יכלה להתבטא בהפרעות והתמכרויות אחרות.

בעולם המערבי רב האוכלוסייה סובלת בצורה כזו או אחרת מהפרעה באכילה. מעטות הנשים אשר עונות באופן טבעי על הקריטריונים של “גבוהה ורזה” ללא צורך בשינוי צורת האכילה ובוויסות הפנימי, והניסיון לרדת במשקל באופן שאינו תקין עלול להוביל להתפתחות של הפרעת אכילה.

נשאלת השאלה – מה קרה לחברה שלנו? איך למרות כל הידע האדיר שנצבר במאה האחרונה, ההתפתחות האנושית והמדע, הקודים והערכים מובילים אותנו להתנהגות הרסנית ופתולוגית?

יש להבדיל בין אנורקסיה נרבוזה המאופיינת באובדן משקל קיצוני אשר נגרם על ידי הרעבה עצמית יזומה, פחד עז מפני עליה במשקל למרות ההימצאות בתת משקל ודימוי גוף מעוות, לבין בולימיה נרבוזה המאופיינת באכילת כמות גדולה של מזון בזמן קצר יחסית כשלאחריה מופיע פיצוי על ידי הקאה, משלשלים וחוקנים, פעילות גופנית או צומות. האנורקסיה והבולימיה הן הקשות ביותר מבין הפרעות האכילה ואופייניות למתבגרות וצעירות.

האטיולוגיה של הפרעות אכילה אינן ידועות וקרוב לודאי הן רב סיבתיות, כשגורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים, תרבותיים ומשפחתיים מעורבים בהן. האלמנט החשוב בהפרעת האכילה הוא איתורה בזמן עם תחילת הופעת הסימפטומים. לרב הורים מזהים את קצה הקרחון של ההפרעה, לאחר שנפגמה היכולת של הילדה להיות קשובה לצרכיה הרגשיים והפיזיים והיא כלואה בצבר של ערכים שאינם ניתנים להשגה. רזון הוא אומנם המאפיין הקלאסי של הפרעות האכילה אך אלו יתפתחו בנוכחות ערכים נוספים שהם שינוי פרדיגמה וזהות, הכוללים הצלחה, צבירת חומרה, השגיות, פרפקציוניזם ושליטה. רב ערכים אלו אינם יכולים להיות בשליטה מלאה והמושלמות נשארת בגדר פנטזיה.

הפרעות אכילה בעולם המערבי הן כמו עשב שוטה שיש לעקור בזמן. מטרת הבלוג היא מתן כלים עבור איתור מוקדם של ההפרעה וסיוע בהבנתה והשפעותיה, כמו גם, הבנת שורש הבעיה התרבותית והחברתית.

עוד מהבלוג של רעות גולדשמידט

תצוגה מקדימה

עוד שניים ודי

תעצמו עניים. כן, כן, אל תתביישו. תעצמו עניים ותדמיינו. תדמיינו שהיום קמתם בבוקר ואתם שני קילו פחות. עכשיו אתם מאושרים? עיקר עיסוקי בתור דיאטנית אינו מתמקד בירידות במשקל. מודה, קשה לי לחשוב על כך שאנשים עושים דיאטות לירידה...

תצוגה מקדימה

"יש לך פנים יפות, אם רק תרדי קצת במשקל"

"הייתי טובה בכל. תלמידה מצטיינת, מוקפת חברים, אהובה על המורים, מלאת תחביבים. אבל משהו היה חסר. לא הייתי טובה מספיק. המשקל הזה, אם רק הייתי פחות, הייתי באמת מצליחה" (קולה של נערה). שמעתם פעם את המשפט "הילדים של היום זה לא...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

בדרך לחתונה יורדים במשקל

כשכבר חשבתי שלא יהיה מה לאכול בפסח הזה הופיע משחק שאפשר לעשות ממנו מטעמים. בהתחלה התלבטתי אם לכתוב - מודה. תמיד יש לי את ההתלבטות אם לקדם בפוסט אלמנט שאני חושבת שהיה כדאי להשתיק, או להביא אותו כמו שהוא ולתת לקוראים לבחור....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה